מדריך לקבלת בוגרות ובוגרים צעירים שחוזרים מהשבי

נקודת המבט של טראומה ואובדן באוקטובר. השבי עצמו מאופיין 7 כל השבויים חוו אירוע טראומטי ביום שבת בטראומה בין־אישית, מורכבת וקשה וייתכן שכלל חסך בצרכים בסיסיים ּובְגֵרּויִים, בידוד, עינויים פיזיים ונפשיים ופגיעות מיניות. טראומת השבי מותירה חותם עמוק בנפש האדם; השחרור ממנה יכול להמשך זמן רב לאחר השחרור בפועל מן השבי. טראומות אלה מתרחשות בהקשר של מציאות טראומטית משותפת וממושכת – טראומה קולקטיבית – אובדן אמון במוסדות המדינה ו"אובדנים" ממשיים ועמומים רבים, שגם החוזרים וגם משפחותיהם חשופים להם. חשוב להיות ערים למגוון האירועים הנוכחיים והקודמים ולהשלכות הטראומה בקרב הבוגרים הצעירים, משפחותיהם והקהילה על גורמי הסיוע שבה, כדי לסייע לכולם בתהליך הארוך והמורכב. להבין את החשיפה הייחודיות שחווה כל מי שחוזר ואת המטרה המרכזית: השלכותיה הנפשיות (המצוקה הפוסט־טראומטית והמצוקה הפוסט־טראומטית המורכבת) על התפקוד ועל יחסים בין־אישיים, וליצור פורמולציה טיפולית משתנה ומותאמת. הגישה האקולוגית: נקודת המבט המשפחתית בהסתכלות משפחתית מערכתית, לשבי יש השלכות על בני המשפחה והיחסים ביניהם: ההורים, האחאים, בני הזוג, הסבים. למשפחה היסטוריה ארוכה של יחסי תפקוד וכוחות. בכל משפחה ייתכנו טראומות ואובדנים שקדמו למלחמה, אירעו בה או לאחריה, כמו התמודדות עם השבי והציפייה לחזרה. יש קשרים הדדיים בין התמודדות כל אחד מחברי המשפחה, כולל הצעיר החוזר. לאתר גורמי סיכון וגורמי תמיכה במשפחה, לזהות את המטרה המרכזית: ההשפעות ההדדיות, להכין וליידע את המשפחה לקראת קבלתו של הצעיר ולהיות גורם תומך ומייעץ למשפחה בהתמודדות ובקשר עם הצעיר.

הגישה האקולוגית: קבוצת השווים והקהילה הצעירים שנחטפו מתגוררים באזורים שונים בארץ ומשתייכים לקהילות שונות קונקרטיות (קיבוצים) וחברתיות (מסיבה). חשוב להכיר את השייכות החברתית, לזהות מקורות תמיכה מקבוצת השווים ומגורמי תמיכה תעסוקתיים/לימודיים

4