מתווה להתערבות עם ילדים מיישובי עוטף עזה בנושא: אובדן חברים וקשרים עם קבוצת השווים

לישון", "הלך לאלוהים", "הלך למקום טוב יותר" או "איבדנו אותו". אם ייעשה שימוש במושגים כאלה, ילדים קטנים יכולים להתבלבל ולחשוב שהילד באמת הלך לאיבוד. אפשר גם לומר למשל "דני מת אתמול בקיבוץ, מחבלים הרגו אותו. הגוף שלו כבר לא עובד יותר, והוא לא יחזור אלינו", או להסביר "כשמישהו מת, שמים את הגוף שלו באדמה. זה נקרא קבר. דני לא מרגיש כלום כי הוא מת". חלק מהילדים מודעים לכך שהחברים שלהם לא רק מתו אלא נרצחו. כאשר מדובר בילדים בגיל הרך לא נשתמש במילה "רצח". עם זאת, כאשר מדובר בילדים צעירים יכול להיות שהם כבר נחשפו למושג "רצח". חשוב לשוחח איתם, להבין מה הם יודעים, ולדבר איתם במושגים מותאמים לגילם. למשל, בקרב ילדים צעירים ניתן להסביר שהייתה מלחמה והגיעו אנשים רעים והרגו את החבר שלהם. חשוב לחזור ולומר לילדים שאירועים כאלה הם אירועים שכמעט שלא קורים. * – חשוב לדבר עם הילד בכנות ובגובה העיניים, ולתת לו מידע אמין מידע אמין שמתאים לגילו ולרמת ההתפתחות שלו. חשוב לא לשקר לילד. חשוב שהמידע שניתן לילד לא יהיה מציף אלא כזה שהילד יכול להכיל. חשוב לזכור כי לילד יש זכות לדעת על המוות של החבר שלו, ולהביע את הרגשות והמחשבות שלו בנושא. פעמים רבות בשל מורכבות הנושא ומתוך רצון שלא להכאיב ו/או לעורר מחדש את הטראומה, מבוגרים ואף אנשי חינוך וטיפול ייטו שלא לדבר על המוות עם ילדים. הדבר עשוי להוביל למספר בעיות. ראשית, הילד עשוי להרגיש שמשהו לא בסדר, שמשהו לא טוב קרה, ואף על פי כן אף אחד לא מדבר איתו על כך. הדבר עשוי לגרום לו לחוש שמה שקרה גדול ומאיים מדי ושאסור לדבר על הדברים. כך הילד יישאר לבד עם תחושות ורגשות ללא שם, או עם מחשבות או מידע שגוי או חלקי, והוא ישלים את חלקי הפאזל בעצמו, לעיתים קרובות בצורה מפחידה ומאיימת. שנית, הילד עשוי להיחשף למידע או לחלקי מידע באופן לא מסודר (למשל, הוא ישמע דברים ברדיו או בטלוויזיה, או ישמע דברים מחברים, או יראה תמונות של החטופים) ויבנה לעצמו תמונת עולם חלקית ולעיתים מעוותת, כיוון שאף אחד לא העביר לו את המידע באופן ברור, מסודר ומותאם לגילו. * – אם איש המקצוע משוחח עם הילד ומבשר לו בפעם הראשונה תמיכה על מות חברו, חשוב שיהיו לצידו דמויות משמעותיות שהוא מכיר והן מקור לתמיכה ולביטחון עבורו. יש לשוחח עם הילד במקום שבו אווירה של תמיכה. * – לילד עשויות להיות שאלות בנוגע למוות של החבר שלו; מענה על שאלות אלה יכולות לעלות בשלב הבשורה או בהמשך. חשוב לענות על השאלות האלה באופן פתוח ובכנות, תוך כדי שימוש במושגים קונקרטיים והקפדה על תשובות פשוטות וברורות. מותר להודות בפני הילד, אם יש לו שאלות שאנחנו לא יודעים לענות עליהן. למשל, ילד יכול לשאול מה מרגיש הילד שמת או אם

9