מתווה לליווי משפחות החטופים והנעדרים

4 . בחינת תגובות בני המשפחה, הוויסות שלהם ותגובה באופן מותאם חשוב לזכור ששלב זה של מתן בשורה מרה הוא קריטי בהמחשה ורגיש: לבני המשפחה כי הם נמצאים לצד אנשים שהם יכולים לסמוך עליהם. לכן ישירות, דיוק ותגובות אותנטיות הם חשובים ביותר (גם אם איש המקצוע בוכה ברגעים אלה, אפשר לומר "אני מצטער כל כך על הכאב שבאובדן שאתם חווים"). יש לציין: אין לראות בתהליך מתן בשורה מרה את ההזדמנות לטפל ולתת מענה לכל מה שעולה; זהו רק חלק אחד מתהליך ארוך שבני המשפחה יעברו. 5 . חלק מבני המשפחה עשויים להאשים את התייחסות לתחושות אשמה: עצמם במה שקרה ליקיריהם. חשוב לומר להם שמה שקרה אינו אשמתם, האשמים הם האנשים שפעלו באלימות קשה כל כך. 6 . יש לשאול את בני המשפחה אם יש הזמנת בני המשפחה לשאול שאלות: דברים נוספים שחשוב להם לדעת. אם יש להם שאלות, יש לענות ברגישות ובכנות, ואם לא יודעים כיצד לענות, להגיד בכנות: "הלוואי שהייתי יכול לענות לכם על זה, אבל אני באמת לא יודע". עיבוד אבל וויסות רגשי: תהליך עיבוד האבל והאובדן יתמקד בעקרונות הבאים: 1 . זיהוי מופעים של אבל ואובדן ועיצוב תגובה מותאמת אשר מאפשרת מתן תוקף וכבוד. 2 . התייחסות לתחושות אשמה ולהבעה של ייחוסים עצמיים שליליים. אין להיבהל מאמירות קשות אלא לשאול שאלות שמכוונות להבנה, כמו "אתה מרגיש שאתה שונא את עצמך, ספר לי על זה עוד". 3 . עידוד שאלות ושיח פתוח על האובדן, הגעגוע והאבל. 4 . שנמצאות בחייהן של המשפחות, ועידוד תזכורת לנוכחות דמויות מיטיבות

אינטראקציות מהנות וקרובות ביניהן. 5 . קידום אסטרטגיות של וויסות רגשי:

– נאפשר הצפה רגשית בסביבה מכילה – טכניקות להרגעה

6 . ידוע כיום כי תחושת מסוגלות התמקדות בחוסן ובכוחות של המשפחה. עצמית היא מנבא מרכזי לרווחה רגשית וחוסן בקרב פרטים שחוו אסונות. לכן יש להתמקד במסוגלות של הפרטים במשפחה וכן בתחושת המסוגלות

13