מדריך לקבלת בוגרות ובוגרים צעירים שחוזרים מהשבי

• כאשר כל אלו או חלק מההיבטים מעוררים שאלות, מומלץ לפנות להתייעצות עם אנשי מקצוע מבריאות הנפש. 7 . יש לשמור על מודעות לגורמי סיכון אישיים ומשפחתיים (כמו סכסוכים משפחתיים או שימוש קודם בסמים).

שבועיים עד שלושה חודשים לאחר החזרה

1 . קיום הערכה גופנית ונפשית מקיפה ומתמשכת – צריך להעריך הערכה שיטתית של מצב נפשי, גורמי סיכון ומשאבים של הצעיר ומשפחתו ולתעד את השינויים לאורך זמן. ההערכה צריכה להתייחס גם לתפיסות ולמחשבות של הצעיר הן לגבי המלחמה, הן לגבי השבי והן לגבי אובדנים שקרו. כאמור, חשוב לאתר תפיסות שליליות של העצמי, האחרים והעולם ולחשוב על ההתערבות המתאימה על מנת למנוע קיבוע שלהן. 2 . יכולה להיות רגרסיה מסוימת בתפקודים האישיים והחברתיים ובקשר מול ההורים. גם אצל ההורים אולי יזוהו החרפה של הדאגה וההגנה על הצעיר, באופן שאינו תואם את ההתפתחות שלו אלא יתכן ומשקף את החשש וחוסר האונים של ההורים. חשוב להתייחס לכך, לסייע להורים לקבל את התנהגות הצעיר ולהיות גורם מסייע להורים. 3 . תכנון קדימה ייעשה באופן מדוד. בתחילת הדרך, התכנון יתמקד בכל שעה בפני עצמה. לאחר מכן ניתן לתכנן לאותו היום, ליום הבא, לשבוע, לחודש ולתקופה הבאים. המטרה היא בנייה מחודשת של רצפים. 4 . המטרות צריכות להיות קטנות מאוד ומשותפות עם החוזר. יש ללוות אותו ולחגוג כל הישג. 5 . המשך חיבור עם המשפחה, עם החברים ועם הקהילה ובניית משמעות – בהתאם לרצון הצעירים.

15

Made with FlippingBook Digital Proposal Maker