מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 15

אושרת שהם

האם יש מקום להרחיב את חובת הדיווח עד כדי חובה כללית על כל עבירה שנעשית כלפי קטין? האם יש מקום להחיל אותה על קרובי משפחה נוספים? על שולחן הכנסת מונחות הצעות ברוח זו (הצעת החוק להרחבת ועוד 12 חובת הדיווח גם לפגיעה שנעשית על-ידי בן דוד, הצעה להרחבת חובת הדיווח לכלל עבירות המין המבוצעות .) 13 בקטינים לכאורה נראה כי יש בכוחן של הצעות אלו להגן על קטינים ועל המרחב הציבורי והמשפחתי המורחב מפני מי שפוגעים בקטינים. ואולם הן מעלות שאלות כבדות משקל הנוגעות לאוטונומיה של הנפגע ושל משפחתו לעניין העברת דיווח ופתיחה בהליך פלילי (מאחר שחובת הדיווח נוטלת למעשה את האוטונומיה מהנפגע וממשפחתו ומעבירה את שיקול הדעת אל גורמי הרווחה), וכפי שכבר פירטנו, יכולה גם להביא להסתרה ולהימנעות מפנייה לקבלת סיוע ועזרה מחשש לחובה לפנות למשטרה. האם יהא בכך כדי להגביר דיווחים? ואולי דווקא להיפך – הם יביאו להסתרה, לטיוח ולאי פנייה לקבלת סיוע או טיפול בשל החשש מחובת הדיווח, ונמצא שאנו "שופכים את התינוק עם מי האמבטיה"? נראה כי עוד ארוכה הדרך להטמעתה המלאה של חובת הדיווח וכי ראוי להמשיך ולנהל דיון ציבורי ומקצועי על הרחבתה, על מידותיה ועל אכיפתה. עם זאת, אפשר לומר כי חובת הדיווח הפכה לשגרה בקרב מעגלים רבים הסובבים קטינים, וכי מרחב ההתייחסויות לחובת הדיווח – מדיווח למשטרה ועד ועדת פטור – מאפשר איזון וגמישות התואמים את מורכבותו של כל מקרה. ועדות הפטור יצרו מודל לעבודה משותפת של גורמי האכיפה (המשטרה והפרקליטות) וגורמי הרווחה – עבודה רב-תחומית משמעותית המשלבת בין דיסציפלינות מקצועיות הדואגות לטובת הקטין ולשלומו מתוך התחשבות בשיקולים של הגנה על הקטין, של שלום הציבור וכן שיקולים טיפוליים מעמיקים ומשותפים. 14 עם הקמתם של שמונה מרכזי ההגנה ("בתי לין") ברחבי הארץ, נוצר מרחב נגיש להתייעצות של גורמים בקהילה על עצם קיומה של חובת דיווח והאפשרויות העומדות לפני מי שחלה עליו חובת דיווח, וכן לחשיבה רב-צוותית על אפיק הפעולה המתאים במקרה שחלה עליו חובת דיווח המופנית אליהם – הפניה לוועדת פטור או לחקירה משטרתית. צוות מרכז ההגנה, הכולל שוטר, עו"ס לחוק הנוער, חוקר ילדים, פרקליט ורופא, מקיים היוועצות עם קבלת הדיווח במרכז ההגנה ומקבל החלטה

– בת שלוש במותה מורן דנמיאס ז"ל בעקבות התעללות מינית 1989 מורן מתה בפברואר ופיזית קשה וממושכת של דודה, אחי אביה. אף אחד מהאנשים בסביבתה שידעו לא התערב או דיווח– בני המשפחה, השכנים, והמטפלות במעון. ככל הנראה חששו מפני הדוד האלים. מותה והסערה הציבורית שפרצה בעקבותיו הביאו למפנה ולראשיתו של תהליך השינוי בכל הנוגע להכרה בקיומה של תופעת ההתעללות בילדים בחברה הישראלית. הליך החקיקה שבא בעקבות מותה של מורן ז"ל (שכולל את חוק חובת הדיווח) הושפע ממנו מאוד.

ברור כי חובת הדיווח לא הביאה לחשיפה של כלל הפגיעות בקטינים, וקטינים עדיין נפגעים על-ידי אחראים במשפחותיהם או במוסדות בלי שמועבר כלל דיווח למשטרה או לגורמי רווחה. לכן יש להשקיע עוד מאמצים בהטמעה כוללת של חובת הדיווח - להגנה מרבית על קטינים נפגעי עבירה.

. אושרה בכנסת 2017- ) (תקופת ההתיישנות וחובת דיווח בעבירות מין שנעברו בקטין על ידי בן דודו), התשע"ז 130 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 12 בקריאה ראשונה. .2015 תזכיר חוק העונשין – הרחבת חובת הדיווח על קטינים נפגעי עבירה מינית, 13 .2008 על-פי חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, תשס"ח- 14

נקודת מפגש I 12