מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 15

על פוביה דנטלית

2 דבורה ליט סמואל

לידי ביטוי בתחושת סכנה, הצפה, חרדה, מחשבות חודרניות, פלשבקים ותחושות גוף לא נעימות. תחושות אלה מעוררות נטייה להתנתקות (דיסוציאציה), שתיקה והתנהגות אפטית או דווקא תגובה של לחץ, חרדה והיסטריה. כיצד מפגש טיפולי עם רופא שיניים יכול להזכיר אירוע טראומטי? ‏מטופלים נדרשים על-ידי רופא השיניים לשכב בכיסא המטופלים באופן פסיבי לפרק זמן ממושך, ונוסף על כך נוצרת קִרבה אינטימית הכוללת מגע באזור הפנים, הלסת והפה וחדירה למרחב האישי כחלק בלתי נפרד מהטיפול. מצב זה עלול לעורר חידוד חושים, קיפאון, התכווצות ותחושת מצוקה, עוררות אוטונומית, הרגשת חוסר אונים ודיסוציאציה, אי- נוחות, פחדים ואפילו תחושה של רה-טראומטיזציה. התוצאה היא שהפחד הדנטלי מתגבר, ולעיתים קרובות הוא מתבטא בטיפול לא עקבי, בביטולים, בדחיית תורים ובדחיית טיפולים. טריגרים אפשריים לחוויה טראומטית ולתחושת חוסר שליטה וחוסר איזון שכיבה על כיסא הטיפולים בפה פתוח עשויה להוות שחזור של חוויית הפגיעה, כבדוגמאות שלהן: . שכיבה בכיסא הטיפולים יכולה לעורר חרדה, תחושה של 1 ‏ חוסר שליטה, פגיעוּת, פחד מלהיות לכוד, מוקף וחסר אונים. . שימוש בכלים דנטליים, ברנטגן ובמכשירי מידות עלול 2 ‏ לגרום לתחושת חנק ולעורר אסוציאציה של חניקה. המטופל עלול להרגיש שהוא אינו יכול לנשום או לבלוע. . שימוש בכפפות לטקס יכול להזכיר ריח של אמצעי מניעה 3 ‏ (קונדומים). . שימוש בבושם או באפטר-שייב יכול לעורר זיכרונות של 4 ‏ ריחות מהעבר ואסוציאציות נלוות. . השהייה בחדר סגור והטיפול על-ידי רופא ללא נוכחות אדם 5 ‏ נוסף יכולים לגרום לאי-נוחות במגע ובקרבה ולתחושות של חרדה וקלאוסטרופוביה. . שימוש בזריקות, במקדחה וכדומה יכול לגרום לחוסר 6 ‏ שליטה ולתחושה שאין אפשרות לדבר, להגיב או לסרב. . פרוצדורה שדורשת פתיחת פה או חסימת פה ממושכת 7 נתפסת כפעולה פולשנית וכחדירה לפרטיות. בדרך לחוויה נעימה יותר שתוביל לשיפור בבריאות הפה חוויה חיובית יכולה להיות חלק מתהליך ההחלמה של הנפגעת או הנפגע אפילו שנים רבות אחרי האירוע הטראומטי. דמות סמכותית המצליחה להחזיר למטופל שליטה ובחירה יכולה לתרום לתחושת ביטחון ושלווה מחודשת.

מטרה מטרת המאמר היא להסב את תשומת הלב של אנשי הצוות במרפאה למאפיינים ייחודיים של‏פוביה דנטלית בקרב אנשים ונשים שחוו פגיעה מינית בילדותם. המאמר מעלה הצעות לשיפור הטיפול באופן רגיש וקשוב, ומנחה כיצד לזהות שגיאות נפוצות העלולות לגרום לרה-טראומטיזציה אצל נפגעים ובעקבותיה – לחוסר שיתוף פעולה ולנשירה מתוכנית הטיפולים. בקרב נפגעות ונפגעים יש שיעורים גבוהים של הימנעות מחקרים בעולם מטיפולי שיניים והזנחה של בריאות הפה. ובארץ מלמדים כי אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל 20% חמישה גברים נפגעו מינית ‏בילדותם. לפחות מהמטופלים והמטופלות המגיעים למרפאה בשבוע מכאן נובעת החשיבות הרבה ממוצע הם‏קורבנות לשעבר. של העלאת המודעות לנושא זה בקרב צוותי מרפאות השיניים, כדי שאנשי הצוות יוכלו ליצור תחושת ביטחון, חוויה חיובית ושיתוף פעולה עם המטופלים, ובכך להביא לשיפור בבריאות הפה שלהם. פגיעה מינית והפרעה פוסט-טראומטית מורכבת לפגיעה מינית בילדות ישנן השלכות בטווח הקצר ובטווח הארוך. החוויה הטראומטית מפתחת מצבי דריכות, חשדנות וחוסר אמון בזולת. ברוב המקרים הפגיעה הטראומטית נעשתה על-ידי מקורבים, כגון קרוב משפחה, בעל סמכות או מכר המבוגר מהקורבן שניצל את חולשת הילד או הילדה. בעקבות המקרה למדו נפגעים ונפגעות שהעולם והסביבה אינם בטוחים. האירוע הטראומטי גרם לתחושה של אובדן שליטה וחוסר אמון במי שהיו אמורים לטפל בהם ולדאוג להם. ברוב המקרים נגרמו שינויים בהתפתחות ובמבנה האישיות. במרוצת הזמן נפגעות ונפגעים מפתחים תסמינים של הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת. כאשר הם נתונים במצבי דחק המזכירים את האירוע הטראומטי, כגון טיפול במרפאת שיניים, הם עלולים להרגיש שהם חווים שוב את הטראומה. דבר זה בא

.2017 המסמך הוא פרי שיתוף פעולה של מכון חרוב עם עמותת קו לנוער, דצמבר 1 – עמותת קו לנוער, מרכז טיפולי למשפחות. MSW – דבורה ליט סמואל 2

I נקודת מפגש 39