מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 15

דבר העורכות

יפה ציונית

נעמי גוטמן

קיבלה המדינה אחריות לפרויקט שהקימה המועצה לשלום הילד והפכה אותו לשירות ציבורי שכל ילד נפגע יכול לקבלו. שינוי חשוב אחר שמדינת ישראל קיבלה עליה הוא בתחום הטיפול בילדים עם התנהגות מינית לא מותאמת או פוגעת שאינם נתונים בהליך פלילי. עד לשנים האחרונות, ילדים אלה לא היו זכאים לטיפול במימון המדינה – כמו ילדים נפגעי ד"ר שירלי בן-שלמה התעללות מינית. בכתבת הריאיון של עם גב' איזבל סרי-לוי, מפקחת ארצית לנושא פגיעות מיניות בילדים ובני נוער במשרד הרווחה, מתואר תהליך של שינוי הגישה כלפי ילדים בעלי התנהגות מינית לא מותאמת ופוגעים מינית שלא הופנו להליך הפלילי, ומתואר גם פיתוח המענים הטיפוליים לאוכלוסייה זו בשירות לילד ונוער במשרד הרווחה. מדור מפגש בשטח עוסק גם הוא בילדים עם התנהגות מינית לא מותאמת ופוגעים מינית. פרק נוסף של פנקס הכיס לאנשי אנשי צוות בית לין, ד"ר דפנה טנר המקצוע, שהכינו , עוסק בפגיעות בין אחים: במה הן שונות ונועם תרשיש מפגיעות מיניות אחרות, מידת מורכבותן והבלבול שמאפיין את ההתמודדות עימן. המאמר אף מביא המלצות להתמודדות נכונה. ילדים מנוכרים מהוריהם נתונים בסיכון גבוה למצוקה רגשית ולקשיי הסתגלות. סיכון זה גבוה בהרבה מזה של ילדים שאינם מנוכרים והם מקיימים קשר עם שני ההורים – אף על פי שהוריהם נתונים בהליכים משפטיים בעקבות פירוד. במאמרו , הוא מציע מינוח עבור השופט (בדימוס) פיליפ מרכוס של תהליך כישלון הקשר, וכן עבור המצבים שבהם הקשר נכשל, ממליץ על דרכים למניעת ההידרדרות למצבים אלה ועוסק בתפקידו של בית המשפט בעניין זה. אירועים טראומטיים – כגון תאונות, חשיפה לאלימות במשפחה, מלחמה וטרור, התעללות והזנחה קשה, מחלות קשות או מוות של דמות התקשרות – לא רק מסכנים את חייהם המיידיים של ילדים או של אהוביהם, אלא גם פוגעים

של כתב העת 15- אנו שמחות להציג לפניכם את הגיליון ה נקודת מפגש, והפעם גיליון רב-נושאי. בעשרות השנים האחרונות נרשם שינוי של ממש בתחום הטיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה. אחד המבשרים הבולטים שלו במדינת ישראל הוא חוק חובת הדיווח שבחודש ימלאו לו שלושים שנה – חוק שהביא לידי מהפך 2019 ינואר בתחום זה, ושינויים רבים נגזרו ממנו. נוגע בסוגיות הקשורות לחוק עו"ד אושרת שוהם מאמרה של זה, ובעיקר בשאלות שמלוות אותו מיום שנחקק, כגון האם חובת הדיווח השיגה את מטרתה והאם יש מקום להרחיב את חובת הדיווח עד כדי חובה כללית על כל עבירה שנעשית כלפי קטין, וגם על קרובי משפחה נוספים? האם יש לשאוף לאכיפה מוגברת כלפי מי שהפרו את חובת הדיווח? אף על פי ששיעור הדיווחים השנתי באוכלוסיית הילדים נותר יציב יחסית בשנים האחרונות, והוא מעיד על התבססות חובת הדיווח והטמעתה, עדיין נותרה דרך ארוכה עד להטמעתו המוחלטת. , ובו ענת אופיר חיזוק לדברים אלה נמצא במאמרה של נתוני סקר שנעשה בידי מיזם מהל"ב. מסקר זה עולה שרק אחוזים מהציבור בישראל יודעים כי מוטלת עליהם בחוק 45 החובה לדווח במקרה של חשד להתעללות בילדים. נתונים אלה ואחרים במאמר מלמדים כמה רבה עוד המלאכה של הטמעת חוק חובת הדיווח בציבור. התפתחות חשובה אחרת בתחום של ילדים נפגעי התעללות נרשמה לפני כעשרים שנה, בטרם נחקק חוק זכויות נפגעי ). אז הוקם במועצה לשלום הילד פרויקט 2001- עבירה (ב ליווי לילדים ובני נוער נפגעי עבירה בהליך הפלילי. מטרתו הייתה לספק מענה לקשיים המיוחדים בהתמודדות של ילדים ועו"ד עו"ד ורד וינדמן ובני נוער נפגעי אלימות עם הליך זה. מתארות כיצד ב"תהליך הפרטה הפוך" כרמית פולק-כהן

נקודת מפגש I 6