מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 15

שלושים שנה לחובת הדיווח — מבט-על

המקים את חובת הדיווח על עבירות שבוצעו כלפי קטינים. העבירות 3 אושר תיקון לחוק העונשין 2 1989 בשנת 4 שחובת הדיווח חלה עליהן הן, בקווים כללים, עבירות מין, אלימות, התעללות, הזנחה וזנות. המחוקק קבע שלוש חובות דיווח על עבירה שבוצעה בקטין על-ידי אחראי: חובה כללית המוטלת על כל אדם בקשר לעבירה אשר התרחשה זה מקרוב כלפי הקטין בידי אחראי; • חובה המוטלת על איש מקצוע אשר מכוח תפקידו יש לו יסוד סביר לחשוב כי אחראי ביצע עבירה בקטין; • חובתו של אחראי על קטין אשר יש לו יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר ביצע עבירה בקטין. • המחוקק קבע שתי חובות נוספות במסגרת חוק חובת הדיווח בגין עבירות המבוצעות בקטין – אך לא בידי אחראי: חובת מנהל או עובד במוסד אשר יש לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין עבירת מין או עבירת גרימת חבלה • חמורה או עבירת התעללות אשר בוצעה במוסד; – הן על כל אדם, אם נודע לו שזה 18 חובת דיווח בגין עבירת מין שבוצעה על-ידי בן משפחה שטרם מלאו לו • 5 מקרוב נעברה עבירה, הן על אחראי על הקטין או על איש מקצוע, גם אם לא נעברה זה מקרוב.

חובת הדיווח - משמעותה ומעגלי השפעתה תיקים 10,000- נפתחו במשטרת ישראל יותר מ 2016 בשנת פליליים בגין פגיעה בקטין בידי אחראי. רובם נפתחו בעקבות דיווח של רשויות הרווחה למשטרה, לאחר שהתקבל דיווח בהתאם לחובת הדיווח. בד בבד הופנו אל ועדות הפטור 6 בקשות. 1,800- כ אפשר לומר כי חובת הדיווח נתונה בתהליך מתמיד של הטמעה– כנורמה וכאמצעי להבניית התנהגות של אנשי מקצוע, ובעיקר של אנשי חינוך ואנשי טיפול. רוב רובם של התיקים הפליליים הנפתחים בגין עבירות המבוצעות בקטינים מתחילים בדיווח בהתאם לחובת הדיווח, ודיווח זה מתניע את ההליך הפלילי או מביא לידי פנייה להליך טיפולי במסגרת ועדת פטור. אך יש עוד דרך רבה – בקרב האוכלוסייה בכלל ובמגזרים אחדים בפרט – עד להטמעה מלאה של חובת הדיווח, להיפרדות מן ההרגלים של הסתרה וטיוח, ושל טיפול בלא מעורבות של גורמי משטרה או רווחה. בחינת נתוני משרד דיווחו עובדות סוציאליות לחוק 2016 הרווחה מעלה כי בשנת מקרים של חשד להתעללות 8,922 הנוער למשטרת ישראל על הוגשו רק כתבי אישום מעטים בגין 7 והזנחה. באותה שנה הפרת חובת הדיווח. חובת הדיווח הייתה ועודנה סוכן לשינוי

המגדיר את הציפיות מאנשי המקצוע ומהציבור ואת נורמות ההתנהגות לשם התנעת הליכי חקירה והליך פלילי או טיפולי בפגיעה בקטין. ואולם רשויות האכיפה פועלות כנגד מי שהפר את חובת הדיווח באופן מצומצם במישור הפלילי – לאכיפת חובת הדיווח בדרך של פתיחה בחקירה פלילית והגשת כתב אישום במקרים המתאימים. ברצוני להציע כמה טעמים לפער זה בין תהליך ההטמעה של חובת הדיווח בקרב אנשי המקצוע והציבור ובין ההתייחסות המצומצמת של רשויות אכיפת החוק כלפי המפירים את חובת הדיווח. קשור בכך שמעטות העבירות אשר ביצוען הוא "על הסבר אחד דרך השלילה", היינו במחדל. בעבירות מחדל מטיל המחוקק על אדם אחריות פלילית בגין התנהגות פסיבית. מדובר בסוג עבירה חריג וייחודי. "חובות הלא-תעשה - אלו מהן שהפרתן גוררת אחריה סנקציה עונשית - אמורות להיות חובות-מינימום לחיים-יחד בחברה מתוקנת... שלא כמותן הן חובות העשה - אותן חובות שהפרתן גוררת אחריה סנקציה עונשית - שליסודה של חובת עשה בתחום דיני העונשין

עבודה מקיפה ביותר נעשתה ב"חובת הדיווח בישראל – נייר עמדה למשרד העבודה והרווחה" על-ידי ד"ר ישראל דורון ושותפיו הרבים להכנת נייר 2 .2012 העמדה, בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן .1989 לחוק העונשין תש"ן- 26 תיקון 3 ד(ח) לחוק העונשין. 368 סעיף 4 .2010 לחוק העונשין תשע"א- 108 תיקון 5 1,800 דיווחים בהתאם לחובת הדיווח מרשויות הרווחה, והוגשו 8,922 הועברו למשטרה 2016 על-פי נתוני משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בשנת 6 בקשות לפטור. תיקים פליליים במשטרה בגין עבירות כנגד קטינים במשפחה ומחוץ למשפחה (היתר תיקי טיפול מותנה). רבים מהם נסגרים, 1,777 באותה שנה נפתחו 7 בעיקר מחוסר ראיות מספיקות, ומיעוטם מגיעים לכדי כתב אישום.

I נקודת מפגש 9