מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 16

מיקי מילר-איתי, הילה דוידוביץ' ורחל פרנקל

מאפיינים מיוחדים של אוכלוסיית היעד וההתמודדות עימם

לצמצום מצבי סיכון של המתבגרות ולשלבן מחדש במסגרות חיים נורמטיביות בקהילה. מטרות אלה הושגו במשך השנים באמצעות הסביבה הטיפולית והכלים הייחודיים שפותחו במקום. עם זאת, הקשר המשמעותי והמתמשך שהתהווה בין נשות הצוות למתבגרות במקום הוא נקודת המוצא, והוא המשפיע ביותר על השינוי שמתרחש אצלן. סוד ההצלחה במסגרת ההכנות לחגיגות העשור ל"בת נדיב" צולם סרט שכלל ראיונות עם בוגרות המכללה והוריהן, מתוך ניסיון להבין מהו סוד ההצלחה. אחת האימהות סיפרה כי בִּתה, שלא התקבלה למערכת החינוך בעיר במובן ה"רוחני", השתתפה בתוכנית התעסוקה של "בת נדיב" והועסקה במזכירות קופת החולים בקהילה. כאשר ה"רבנית" של השכונה פנתה אליה לבקש את עזרת בִּתה בהקדמת תור דחוף לרופא, הבינה האם כי בִּתה מצאה שוב את מקומה בלב הקהילה. אם אחרת סיפרה על העסקת בִּתה בתוכנית קיץ כמדריכה בקייטנת הגנים בעיר. בסוף הקיץ הבנות קיבלו שכר תמורת עבודתן וכן תעודת הוקרה מראש העיר. הדבר הראשון שבִּתה עשתה בכסף שהרוויחה היה לקנות מסגרת לתעודה ולתלות אותה בגאווה רבה בחדרה. בבסיס שתי הדוגמאות שלעיל יש המרכיבים הטיפוליים הנדרשים כדי לסייע למתבגרות שחוו מצבי סכנה וטראומה, קשיים מורכבים רגשיים, תפקודיים ומשפחתיים: . בניית תחושת ערך עצמי והכרה בהישגים בעיני הנערה, 1 הוריה ובני הקהילה; . הבניית משמעות לחיים, מתוך מתן הזדמנויות חדשות 2 להתנסויות אישיות; . מתן תעסוקה מוגנת בליווי אינטנסיבי ומתמשך, להשגת 3 יציבות ותפקוד נורמטיבי; . החזרת המתבגרות אל אבני הדרך ההתפתחותיות ואל 4 ההתמודדויות המתאימות לגילן ולרוח הקהילה שבה הן גדלות. הנחת היסוד של הטיפול היא שלסביבתה של הנערה יש השפעה מכרעת עליה ועל תפקודה. במאמר זה בחרנו להמשיג ולשיים את אותם מרכיבים המייצרים את הסביבה הטיפולית של מכללת "בת נדיב". מצאנו כי עקרונות המובאים בעבודתה של פרופ' מיכל קרומר- נבו, בעיסוקה בפרדיגמה חדשה של "עבודה סוציאלית מודעת עוני", מוטמעים בשנים האחרונות בתוכניותיו החדשניות של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. מעניין היה לראות עד כמה משמעותי החיבור עם עקרונות אלה, המשמשים פלטפורמה חשובה ליצירת סביבה מיטיבה המאפשרת שינוי עבור המתבגרות ועבור הוריהן.

מתחיל תהליך ההידרדרות של בני נוער בקהילה החרדית בעימות עם מסגרת הלימודים, בדרך כלל סביב שמירת מצוות ומנהגים דתיים. הוא מלווה בנוכחות לא סדירה בפעילויות במסגרת, ובהמשך אף בנשירה, בהתנתקות ובסדרת התנהגויות הכוללות שינויים בסממנים החיצוניים החרדיים, שוטטות .)2005 , ומעורבות באלימות ובעבריינות (להב מצאנו בעבודתנו כי רמת הסיכון וההידרדרות בקרב המתבגרות בקהילה החרדית גבוהה, מהירה וקיצונית יותר בהשוואה למתבגרות בחברה הכללית מכמה סיבות: – פער בתפיסות ובתובנות הדתיות בין ההורים ובין הילדים וחינוך שמתאפיין בנאמנות להלכה ובפיקוח חברתי הדוק, ללא נאמנות לחוקי המדינה או למוסר חברתי כללי. שמובילים – סיכוי גבוה מאוד ליצירת מתח וקונפליקט לסטייה אצל המתבגרת ולדחייה אצל המשפחה. המשפחה מפסיקה להיות גורם תומך המעניק רשת תמיכה למניעת ההידרדרות דווקא כאשר הבת המתבגרת זקוקה לכך ביותר. – בחירת ההורים להעדיף את שימור התא המשפחתי על שמאבדת את ביתה ואת משפחתה. ההורים פני המתבגרת חשים כי מופנית כלפיהן אצבע מאשימה על כך שההידרדרות של המתבגרות היא תוצאה של החינוך הלקוי שלהם, על קושי בסמכות ההורית או על קושי רוחני בתוך הבית. שלפיה – גישה דיכוטומית של "בתוך" ו"מחוץ" למגזר, ה"בחוץ" נתפס כסביבה חופשית ללא גבולות כלל. לכן המתבגרות שמבצעות פעולה שמזוהה עם ה"בחוץ" חשות שיש להן היתר לחצות את כל הקווים, הן חוות תחושת "אל חזור" ושאין להן כבר מה להפסיד. – המתבגרות נעדרות ארגז כלים להתמודדות עם החברה והן חשופות יותר מאחרות לניצול בידי גורמים שונים. שבחוץ, חשוב לציין שגם משפחתה של המתבגרת משלמת מחיר על הדחייה החברתית שהיא חווה במסגרת הקהילה: התנהגויות אלה עלולות להוביל לפגיעה בשידוכים של אחיה, בפגיעה במיקומה של המשפחה בקהילה, בחוסר קבלה למסגרות חינוך נחשבות ועוד. ראינו מצבים שבהם מתבגרת מבית חרדי מידרדרת במהירות ונעזבת באחת לנפשה על-ידי משפחתה ועל-ידי הקהילה הסובבת. במקרים כאלה תהליך השיקום, ההחלמה והבנייה המחודשת דורש אורך רוח, כוחות רבים וחמלה רבה. תהליכים אלה מתרחשים בזכות הכלים הייחודיים לטיפול שפותחו במכללת "בת נדיב".

נקודת מפגש I 40