מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 16

מיקי מילר-איתי, הילה דוידוביץ' ורחל פרנקל

מעבר לסיוע לתפקודן הסדיר והתקין של המתבגרות במסגרות, מעורבותה של עו"ס לחוק הנוער מסייעת גם בשמירה על מוגנות המתבגרת מחוץ להן. לרוב נבנה הסכם ששותפים לו עו"ס לחוק הנוער, צוות המסגרת, ההורים והמתבגרת, והוא כולל את הגבולות הנדרשים בשעות הפנאי של המתבגרת. הסעיפים כוללים הגדרת שעות חזרה הביתה, איסור על שימוש בחומרים משני תודעה, מקום בילוי ועוד. השותפות עם עו"ס לחוק הנוער סייעה להורים להתמיד בשמירה על הגבולות עם המתבגרת. במקרים אלה הכעס הופנה פעמים רבות אל העו"ס לחוק הנוער במקום אל ההורים, וזה סייע להורים לשמור על דמותם המיטיבה בצד הסמכות ההורית שהפגינו לצורך ההגנה על המתבגרת. במכללת "בת נדיב" מתחילה בחיזור Handling הפונקציה של ויישוג אחר המתבגרת, בקליטה ושילוב במכללה, וממשיכה בתוך המכללה בחיזור אל תוך התוכניות המופעלות במשך היום. – החיזור מתחיל במיפוי כל הידע על המתבגרת . חיזור 8 אצל כל הגורמים העוסקים בתחום הנוער בעיר, ממשיך בעבודת הצוות עם ההורים, שיתופם וגיוסם למטרה. בכל ערב המתבגרת מקבלת תזכורת טלפונית על יום המחרת. נשות הצוות מתקשרות בשעות הבוקר המוקדמות להשכמה ומגיעות כעבור חצי שעה, אם יש צורך בכך, כדי לסייע לה להתארגן ולהגיע ללימודים. חשוב מאוד לראות את המתבגרת מהמקום שלה ואת הסביבה והמשפחה שלה. באופן זה אפשר להבין אותה ואת מצבה ולהתאים את המענים הנדרשים לצרכיה. החיזור בתוך המכללה נעשה בין כתליה. לרוב הבנות שרועות על הספה או בערסל בחצר ומתקשות להיכנס לשיעור או לטיפול קבוצתי. פעולות החיזור על כל גוניהן מגבירות את תחושת הערך העצמי של המתבגרות ויוצרות אצלן את המחויבות הרגשית ואת הנאמנות למקום ולצוות, ומגבירות את רצונן להשתייך למסגרת בקהילה. המסר ברור מאוד – "כאן" לא מוותרים על אף אחת ולאף אחת. setting- – הטיפול לא בהכרח נעשה ב . טיפול פרטני 9 הרגיל של חדר הטיפול, גם נשות הטיפול עושות את פעולות החיזור ומסייעות לנערה בשעות הבוקר בהתארגנות, הן מלוות את הנערה לטיפולים רפואיים, לטיפולי שיניים, לראיונות עבודה וכדומה. זמינות הצוות וגמישותו הן אבני דרך חשובות בתהליך הטיפולי. – ההזנה היא חלק חשוב בעבודה הטיפולית עם . הזנה 10 המתבגרות ועם משפחתן במכללה. יש חשיבה על כל פרט ופרט של ההזנה בהקשר הרחב של שהיית הנערה במכללה. דוגמה לכך היא ארוחת הבוקר המוגשת פעמים רבות כסנדוויצ'ים עטופים בשקית כדי להעניק לבנות את החוויה שהכינו להן "סנדוויץ' נורמטיבי" (ביטוי של הצוות). מעניין לציין שכל יציאה מהשגרה של ההזנה יוצרת תגובות חריפות

חוקי הבית יוצרים תסכול בקרב המתבגרות אשר בונות מנגנוני הסתגלות ומוטיבציה להתמודדות עם המציאות. בין חוקי הבית אפשר למצוא תלבושת אחידה המציפה סוגיות של שייכות וכעס כלפי הקהילה החרדית שבחוויה שלהן הדירה אותן; הפקדת טלפונים ניידים מחייבת את המתבגרות ליצירת קשרים אישיים ומשמעותיים ולא וירטואליים; תורנויות ניקיון ובישול, עמידה בלוח זמנים ושמירה על שפה נקייה. – המכללה הציבה לה מטרה – להוביל את . השלמת השכלה 6 המתבגרות להשלים את השכלתן ולקבל תעודת בגרות, שלא כמקובל במסלול החרדי של החינוך העצמאי "בית יעקב". בהגיען למכללה, אופן הלמידה שלהן ותוכני הלמידה חסרים בתחומים הרלוונטיים לבגרות. לרובן יש הפרעת קשב שאינה מטופלת כראוי. תעודת הבגרות היא המניע עבור הנערה להצטרף למסגרת, היא מקטינה את התנגדותה הראשונית ומעודדת בה את הרצון לשינוי. חזרה לספסל הלימודים היא עוד גורם הנעה במסגרת של "להיות דומים לאחרים" – כמו .)2015 , כולם (קרומר-נבו תחום ההשכלה מעורר במשפחה ציפיות רבות ונותן סיבה להכרה ביכולתה של הנערה להצליח. על פי רוב, לאחר שהנערה משלימה את תעודת הבגרות שלה מתעורר במשפחה רצון להעניק חלום זה גם לאחיה. נערות בשנה יש כמה נערות הממשיכות 24 בכל מחזור של ללימודים אקדמיים. במסגרת הלימודית נערך לנערות אבחון תעסוקתי והתאמה לרכישת השכלה על-תיכונית בהמשך. יש מהן שממשיכות בלימודי תעודה מקצועית מוכרת. היציאה ללימודי המשך מלווה בקשיים רבים, והצוות שומר על קשר עם הבוגרות באשר הן ומסייע להן במיצוי זכויות ובאתגרים השונים. – בקרב המתבגרות ששוהות . גורמי סמכות חוקית 7 במכללת "בת נדיב" יש כאלה שהושמו במקום מתוקף צו בית משפט לנוער או מתוקף "הסכם לאור החוק". מעורבותה של עו"ס לחוק הנוער עם מתבגרות אלו מסייעת ביכולת ההתמדה של המתבגרות וביצירת תשתית לעבודה הטיפולית שנעשית במקום. בדרך כלל המתבגרות מגיבות בהתנגדות רבה לגורם הסמכותי. עם זאת, משיחות עם צעירות שטופלו בעברן עולה שהגורם שנתפס בעיניהן כגורם המשמעותי ביותר הוא דווקא אותו גורם סמכותי שהן כה התנגדו לו בזמן הטיפול, זה שלא ויתר עליהן. הקשר עם העו"ס לחוק הנוער מאפשר למתבגרות תיקון של התמודדות עם סמכות. לעיתים קרובות המתבגרות מפרשות התערבות סמכותית כביטוי של תוקפנות, לנוכח חוויות קשות של תוקפנות או דחייה מגורמי סמכות בעברן. חלק מהעבודה של עו"ס לחוק הנוער במקרים אלו הוא גם לייצר עבורן חוויה מתקנת ולסייע בחיזוק היכולת לתת אמון בעולם המבוגרים.

נקודת מפגש I 42