מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 16

עיכוב גורלי I מפגש חרוב

העולים במפגש עם ההורים, ואף נדון הניסיון להבחין בין שלב התפתחותי בעקבות פגיעה ובין פערים התואמים עיכוב התפתחותי. על אף השוני בין מערכת המשפט האמריקנית לזו הישראלית, ניכר כי השופטים שהשתתפו בסדנה מצאו עניין רב במודל העבודה האמריקני ואף הציעו מגוון דרכים ורעיונות ליישום הדברים ולשילובם בהתאמה לאופי המערכת בישראל ולהתנהלותה. סינרגיה רב-מקצועית דן בענייני קטינים, ומטרתו להגן על קטין בית המשפט לנוער הנתון בסיכון ובמצוקה, ולהבטיח את שלומו, את התפתחותו התקינה ואת שיקומו, וטובת הקטין היא העומדת לנגד עיניו דן בכל סכסוך שמקורו בית המשפט למשפחה של השופט. בהקשר המשפחתי של מי מהצדדים. בהקשר של קטינים, לרוב העיסוק הוא בתיקי גירושין, הסדרי ראייה ומשמורת. יש יסוד להניח כי עבודה משותפת של בתי המשפט לנוער ובתי המשפט למשפחה, שבה יודגש הפן הקליני-התפתחותי של המקרה, עשויה להוביל להחלטה טובה ונכונה יותר עבור קטין במקרים של חזרה הביתה, אומנה או אימוץ. השיח בין הגורמים הפועלים בשדה חשוב והכרחי, והוא יכול להוות פתח לסינרגיה רב-מקצועית רחבה הרבה יותר. לעיתים, כדי לראות את תמונת המצב המלאה של הקטין בסיכון, יש צורך גם בתיווך ובהנגשה של הסיטואציה הנדונה. כאן ישנה חשיבות מכרעת לאופן העברת המידע וההמלצות מהפן הקליני לבתי המשפט. כמובן, אין כל כוונה שהשופט יחליף את המומחה הקליני, אבל המודעות לתמונה המלאה קריטית, וכמוה גם הרגישות לשפה ולהכרת המונחים והתיאוריות, והדגש הוא על שיתוף פעולה והדדיות. במהלך הסדנה הוצגו סרטונים והובאו דוגמאות רבות למפגש של הילדים וההורים עם בתי המשפט לצורך גיוסם ויצירת שיתוף פעולה שלהם בהליך. עיקר העיסוק בסדנה היה במה שילדים בגיל הרך צריכים מבית המשפט, ולצד זה עסקה הסדנה גם בשאלה כיצד ההורים יכולים להיתרם מכך. בתהליכים כה רגישים, הנוגעים לקבלת החלטות בקשר לילדים והוריהם, יש יתרון לא מבוטל לקשר שנוצר עם ההורה (במידת האפשר ובהתאם למקרה) וליכולת לרתום אותו לטובת ילדו. התחשבות בגורם הזמן ובשלב ההתפתחותי של הילד אחת המגבלות שנדונו בסדנה הייתה הזמן. ישנה הסכמה גורפת על כך שמסגרת זמן לא מוגדרת (ולעיתים לא מוגבלת) וההשלכות שיש לכך הם גורמים מכריעים בתהליך עצמו, ובייחוד במקרים של תינוקות וילדים רכים בשלב התפתחות קריטי. היום, למעט במקרה שמוגדר מצב חירום ובו פועלים מייד, אין טווח זמן ייעודי לניהול ההליך ולקבלת החלטה. מאחר שבתיק מעורבים גורמים שונים, והוא כרוך על פי רוב בהליכים בירוקרטיים מורכבים, נוצרים לעיתים עיכובים

מיותרים, שעלולים להיות קריטיים בשלב ההתפתחותי הנתון של הקטין. ההכרה של המערכות במגבלת הזמן הזאת חשובה מאוד, והיא מהווה צעד ראשון בדרך למציאת פתרונות שיובילו להתייעלות גם בפן הזה. זאת ועוד: טובת הילד בכל שלבי ההליך המשפטי מחייבת את השופט לנהל את המערכה גם על-פי השלב ההתפתחותי של הילד. זו סוגיה מכרעת והרת גורל עבור הילד ועתידו. כך למשל יכולים להיות שני מקרים זהים לחלוטין בכל הפרמטרים, אך אם יש הבדל מבחינת גיל הילד או מבחינת השלב ההתפתחותי שלו, ההחלטה חייבת להביא זאת בחשבון ולהיות מותאמת ככל האפשר. מכאן נובע, בין היתר, הצורך העמוק בשילוב של כמה דיסציפלינות וידע כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבור הילד. לסיום, אימוץ פרקטיקת עבודה חדשה והטמעתו של המודל עלולים לעורר קשיים רבים הן בשל היעדר הנכונות לקבלם והן בשל הזמן שנדרש להנחיל את הידע וליישמו. אם נמקם את הילד במרכז, ונפעל להעשרת הטיפול בו ולהתאמת התוכנית למצבו ברמות האקולוגיות השונות שלו, ייתכן שנוכל להתגבר על המכשולים ולאפשר עבודה מיטיבה ומותאמת עם ילדים במצבי סיכון ועם ילדים נפגעי התעללות והזנחה ומשפחותיהם.

I נקודת מפגש 67