מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 16

הזמנה לשיתופיות מקיפ"ה

1 ארנה שמר

שחיים בעוני) להשפיע על מי שנתפס לכאורה מעליהם ולשנות שותפות ). המושג 2003 , משהו במציאות חייהם (צ'רצ'מן וסדן ) נוגע למערכות יחסים שיש בהן הדדיות רבה partnership( יותר ואף שוויוניות, בייחוד בעקרון השוויון בקבלת החלטות. מושג זה אינו מתעלם מההיררכיה הטבועה במערכות היחסים, אך מַבְנֶה התארגנות חלופית הממתנת את ההיררכיות הקיימות )collaboration( שיתוף פעולה ). המושג 2006 , (שמר ושמיד מבטא לרוב מערכות יחסים המאופיינות ביכולת לחבור זה לזה באופן ממוקד ותכליתי לצורך פעולה משותפת (קוטנר וקבילי, ). למרות האתגר שבכתיבה על תהליכים שיתופיים 2014 "בנשימה אחת" כאשר הדיפרנציאציה עצומה, אנסה להציע כאן מודל לשיתופיות מקיפ"ה, השואף להכליל התארגנויות ותהליכים מסוגים שונים. פיתוח מסגרת מארגנת רב-ממדית לשיתופיות - בין מסע סוקרטי לתכנון לוגי מודל שיתופיות מקיפ"ה כולל התייחסות לחמישה ממדים: המעשה המתייחס להפעלת המסגרת השיתופית; הקשָרים המתבססים בו והמעצבים את החיבורים בין השותפים; הייעוד המבטא את תכלית ההתכנסות יחדיו; פוליטיקת היחסים הפנימיים והחיצוניים; וההֶקשר המורכב שבו צומחים היחסים השיתופיים. שלא כבמודלים המגדירים את הדרך ליחסים שיתופיים, אציע מסע חוקר המבוסס על שאלות מהותיות ולוגיות שיעודדו אותנו למחשבה אוטונומית בבואנו לתכנן כל אחד 2 יחסים שיתופיים, להשתתף בהם או לחקור אותם. מהממדים מתרכז בשאלות אחרות, אך יש ביניהם השפעה רבה. מוצע להשתמש במודל בשלב ההגייה והתכנון, כחלק מהערכת ביניים ואף בסיכום והערכה. בתחום העבודה עם משפחות שלהן ילדים במצבי מוגנות נמוכה, אשר טבועים בהן יחסי עוצמה מאתגרים לשיתופיות ונדרשות לא פעם תשובות מהירות ודרמטיות, שאלות אלה רלוונטיות במיוחד. במקרים שמדובר בהם על מערכות יחסים שיתופיות עם הורים ואף עם ילדים במצבי סיכון, מומלץ לשתפם בתכנון מתחילתו. המעשה - כיצד נפעל? בבואנו לתכנן תהליכים שיתופיים, עלינו לברר מהי הפרקטיקה המתאימה ביותר לבצע זאת. האסטרטגיות, הכלים והמיומנויות שנפעיל – לא רק שישפיעו על טיב השיתוף ותוצריו, אלא גם יבטאו את עוצמת כוונותינו ואמיתותן. מנעד הכלים השיתופיים רחב ביותר, ושונותו מעידה על עומק השיתוף ומרחב ההשתתפות, משך התהליך ומספר האנשים שיכולים להיכלל בו. בתכנון פרקטיקה של תהליך שיתופי נענה על שאלות כגון: מה עוצמת השיתופיות המצופה? מה משך הזמן העומד

תחום העבודה עם ילדים ומשפחותיהם רווי בטרמינולוגיה שיתופית – בכתיבה המחקרית, בכתיבה המקצועית, בשפת המדיניות ובשפת השטח. למרות הדומיננטיות של שיח זה, מתנהל במקביל אליו שיח ביקורתי הטוען כי הפער בין הכתוב והמוצהר למעשה הוא פער משמעותי ואף הרסני (לדוגמה: .)Calder, 1995; Ravensbergen, & VanderPlaat, 2009 בהמשך לביקורת הקוראת לצמצום פער זה, אבקש במאמר להציג מודל לשיתופיות מקיפ"ה (ראשי תיבות של מעשים, המציע לעורר סוגיות קשָרים, ייעוד, פוליטיקה והֶקשֵרים), מרכזיות שחיוני להתייחס אליהן בבואנו לפתח יחסים שלל הסוגיות שיוצגו אינן רלוונטיות באותה שהם שיתופיים. המידה לכל מערכות היחסים השיתופיות. עם זאת, רובן ככולן מהוות תשתית לכך, החל בשותפויות אינטימיות ומצומצמות, כגון במשפחות וביחסי מטפל-מטופל, דרך קבוצות וועדות, ועד זירות רחבות יותר של ארגונים וקהילות. בסיסי המודל הומשגו מתוך ספרות מחקרית ומקצועית ומתוך שיח בשדה רווחת הילד ובזירות אחרות בתחום הרווחה הפועלות למימוש שיתופיות. מערכת יחסים במאמר זה בחרתי להתייחס למונח הכוללני בשל ריבוי ההגדרות והעמימות המושגית השוררת שיתופית, בתחום. ארבעת המונחים השכיחים בעולם תוכן זה הם: שיתוף, השתתפות,שותפותושיתוף-פעולה.כמעטשאיןעורריןבספרות על כך ששני המושגים הראשונים מגדירים מערכות יחסים ) מבטא את יוזמת to participate( שיתוף היררכיות: המושג האנשים הממוקמים במעלה ההיררכיה (המדינית, הארגונית, הקהילתית, הרוחנית, החברתית וכיוצא בזה) לערב אחרים )participation( השתתפות בתהליך או בהחלטה; המושג מבטא את יוזמת האנשים המחזיקים בעמדות כוח וסמכות נמוכות יותר (מקבלי שירות, ילדים, קבוצות מיעוט, אנשים

ד"ר ארנה שמר היא חברת סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים ועובדת סוציאלית; חוקרת ומלמדת נושאים הקשורים 1 ליחסים שיתופיים, לעבודה קהילתית ולעבודה בהקשר רב-תרבותי. ההזמנה לשאילת השאלות ברוח הסוקרטית נובעת מכך שבבסיסו של הדיאלוג הסוקרטי מונחת נקודת מוצא של מודעות לאי הידיעה, ומוכנות לבדוק 2 מחדש הנחות יסוד. חשיבה זו יכולה להתוודע למורכבות, לפוליטיקה, לסתירות ולפרדוקסים, והיא מאפשרת בחינה מהותית של אמיתות מעמדה פילוסופית ומוסרית. מכאן חשיבה מחודשת על הנחות יסוד ששיתופיות היא עמדה מקצועית מוערכת ופרקטיקה נשאפת – ראויות לחשיבה ולחקירה פתוחה. ההזמנה לשאילת השאלות הלוגיות נובעת מכך שכדי לבצע הלכה למעשה יש להתארגן באופן תוצאתי, מעוגן בהקשר ומותאם לו.

I נקודת מפגש 9