מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 21 - מרץ 2021

נתנאל גמרא

מתוך הקהילה, שערכיה מתאימים לעולמה החרדי של רבקה והילדים, על פני שירותים מקצועיים פורמליים.

לא מתאימות. היא הבינה את חשיבות הקשר של ילדיה עם אביהם, אולם הרגישה שהסיכון הרוחני שהם נתונים בו חמור יותר מניתוק ממנו.

החברה החרדית והמשפחה החרדית מאופיינות היררכיה. במבנה היררכי ברור. החברה כפופה לרבנים, ועל פיהם יישק דבר. בתוך התא המשפחתי ההורים הם סמכות ברורה, ומהילדים מצופה קונפורמיות והכנעה כלפיהם. עובדים סוציאליים ראו בהיבטים השונים של ההיררכיה הן גורמי סיכון והן גורמי מוגנות. רבנים נתפסו כגורמים עם השפעה מכרעת, ולכן יש להם הכוח לתרום למוגנות של ילדים (בכך שהם ממליצים על טיפול או מתערבים במישרין) או לסיכונם (המלצה להימנע מדיווח). בתוך המשפחה נתפסה ההיררכיה הנוקשה כגורם שעשוי להשפיע על תופעת הענישה הגופנית הרווחת בתוך הקהילה; הענישה מתאפשרת משום שבהיררכיה המשפחתית הנוקשה הילד כפוף באופן מוחלט ). עוד תופעה שנתפסה Gemara & Nadan, 2020( להוריו בעיני המרואיינים בצורות מנוגדות הייתה תופעת "הילד ההורי". ריבוי האחאים בחברה החרדית מוביל לכך שלעיתים הבנות הגדולות מקבלות עליהן תפקיד הורי. היו בקרב העובדים הסוציאליים שראו תופעה זו כמגבירה את המוגנות לילדים הצעירים בכך שיש עוד עיניים עליהם, וכמעצימה את הביטחון והדימוי העצמי של הבנות הגדולות. עם זאת, העובדה שבנות מאבדות את חירותן בעקבות קבלת אחריות הורית נתפסה בעיני רבים מהמרואיינים כגורם סיכון עבורן. מקומו של הרב נוכח מאוד במקרה של רבקה. לנוכח הוראתו של הרב – להימנע משיתוף פעולה עם שירותי הרווחה, ניכר כי סמכותם של אנשי המקצוע מרוקנת. האופן שבו ראתה רבקה את עצמה כפופה לחלוטין לדבריו של הרב הוביל את תוכנית הטיפול לכיוון שונה מזה שהמליצו עליו העובדים הסוציאליים. תפיסות הנוגעות לסיכון ומוגנות של ילדים נתונות לסיכום, להשפעה מכרעת של ההקשרים המגוונים שבהם הן מתקיימות. ההגדרות והתפיסות הרווחות בקרב עובדים סוציאליים בנוגע לסיכון ומוגנות של ילדים נשענות על ההקשר התרבותי-ערכי של מקצוע העבודה הסוציאלית, שמתבסס על הנחות יסוד מערביות-הומניסטיות. המחקר שתואר לעיל על הקהילה החרדית, כמחקרים אחרים שנעשו על קבוצות מיעוט, מצביע על כך שההקשר הייחודי של אותן קבוצות מיעוט מייצר תפיסות ייחודיות בנוגע לסיכון ומוגנות של ילדים, שאינן מוכרות לעובדים סוציאליים די הצורך. פערי התפיסה יכולים להסביר את חוסר שיתוף הפעולה בין פונים מקהילות מיעוט ובין שירותי הרווחה. חוסר ידע על הפערים הללו, בקרב קובעי מדיניות ובקרב העובדים בשדה, עשוי להוביל

הקהילה החרדית היא בעלת מאפיינים קהילתיות. קולקטיביסטיים. בין חבריה מתקיימים קשרים הדוקים, ורווחת הכלל חשובה מרווחתו של הפרט. המרואיינים ציינו כיצד מאפיין זה משפיע על הגדרות סיכון ומוגנות של ילדים בקהילה. מצד אחד, הקהילה נתפסה כמשאב חשוב בהגנה על ילדים – מערכת הסיוע ההדדית (לדוגמה, מערכת הגמ"חים), עסקנים וארגונים קהילתיים לא פורמליים עוזרים למשפחות מוחלשות לדאוג לילדיהם; מצד שני, האופי הקהילתי והקשר ההדוק בין חברי הקהילה תורם לעיתים לחיזוקה של הסטיגמה סביב סוגיות של בריאות הנפש ומוגבלויות. אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים שהעלו המרואיינים היה הסטייה מהנורמות של הקהילה. לדברי אחד המרואיינים, הדבר המסוכן ביותר עבור ילד בקהילה החרדית הוא להיות שונה. רבקה התלוננה רבות על כך שהיא מאוכזבת ופגועה מחוסר היחס והעזרה מהקהילה. אם הייתי אלמנה הייתי מקבלת יחס שונה לגמרי, נהגה לומר מדי פעם. היא טענה שגירושין אינם נתפסים כמסלול מועדף בקהילה, ושהיחס לגרושות הוא כאל סוג ב'. היא חששה מכך שהעובדה שאברהם, אביהם של הילדים, חילוני עשויה גם היא להשפיע לרעה על השם הטוב של הילדים, ויוריד את ערכם כשיגיעו לגיל השידוכים. החברה החרדית שומרת באדיקות על ערכיה ועל סגירות. סגנון חייה. חרדים מעדיפים לגור בערים או בשכונות נפרדות, לבושם שונה, מערכת החינוך עצמאית, והם משקיעים מאמץ רב שלא להיות מושפעים מרשתות המדיה החילוניות ובעיקר מהאינטרנט. נטייה זו להסתגרות והתבדלות נתפסה אף היא הן כגורם סיכון והן כגורם מוגנות. לדוגמה, יש עובדים סוציאליים הרואים בניתוק מהאינטרנט גורם מוגנות מסיכונים שונים הקיימים באינטרנט (בריונות או פגיעות מיניות ברשת). ואולם הבורות בנוגע לתופעות סיכון שונות, ובייחוד הטאבו ביחס למיניות בחברה החרדית, נתפסו כגורם התורם להיותם של ילדים בסיכון. היחס החשדני כלפי גורמים מחוץ לקהילה העלה גורם סיכון מעניין – העובדים הסוציאליים! מרואיינים דיברו על כך שעובדים סוציאליים נתפסים בעיני הורים חרדים כגורם סיכון, בגלל החשש שישפיעו לרעה על ילדיהם. עצירת התהליך הטיפולי והמלצתו של הרב להימנע משיתוף פעולה עם רשויות הרווחה נבעו מהיחס החשדני כלפי רשויות הרווחה. הרב, ובעקבותיו רבקה, העדיפו משפחה

נקודת מפגש I 10