מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 21 - מרץ 2021

"הפחד השתלט עליי"

, 1 אפרת לוסקי-וויסרוז 3 ודפנה טנר 2 לורה סיגד

). לכן, בנסותנו להבין את תפיסותיהם 2007 , (גולדשטיין ולאור של אנשי חינוך בישראל בכל הנוגע לפגיעות מיניות, עלינו להתייחס לערכיהם, לאמונותיהם ולעמדותיהם. במאמר זה נבקש לאפשר הצצה אל ממצאי מחקר ראשוניים על חוויית ההתמודדות של אנשי חינוך הפוגשים במסגרת עבודתם מקרים של פגיעות מיניות בתלמידים, מתוך התמקדות בהקשרים התרבותיים המבנים אותה. על המחקר במסגרת שותפות בין בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, בהובלתה של ד"ר דפנה טנר, ובין מכללת אורנים לחינוך והוראה, בהובלתה של ד"ר לורה סיגד, נערך בימים אלה מחקר איכותני העוסק בתפיסותיהם של אנשי חינוך מפרופסיות שונות (מורים, יועצים ומנהלים), המתמודדים במסגרת עבודתם עם אירועי פגיעה מינית מחקר ייחודי זה, במימון הקרן הלאומית למדע 4. בתלמידים 160- ), חוקר את חוויותיהם ואת ניסיונם של יותר מ ISF( אנשי חינוך בישראל ממגוון קבוצות תרבותיות (יהודים חילונים, דתיים וחרדים, וערבים ממגזרים שונים), מתוך הכרה בערך מומחיותם של אנשי מקצוע לקידום הבנת התופעה המחקר מבקש לבחון כיצד נתפסת חוויית ומשמעותה. ההתמודדות עם פגיעות מיניות בקרב אנשי חינוך בעבודתם היומיומית, ומהן השלכותיה על חייהם האישיים, כיצד הם תופסים את תפקידם ואחריותם במקרים אלו, וכן כיצד הם תופסים את מקומו של ההקשר התרבותי לנוכח כל אלה. במאמר זה נציג ממצאים ראשוניים המתבססים על ראיונות עומק בקרב אנשי חינוך (מורים ויועצים), יהודים (חילונים, דתיים וחרדים) וערבים, נשים וגברים, העובדים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, בחינוך הכללי ובחינוך המיוחד, אשר הצהירו כי נחשפו בתקופת עבודתם למקרה של פגיעה מינית בתלמיד או בתלמידה.

אנשי חינוך ניצבים בחזית ההתמודדות עם פגיעות מיניות בילדים, בהיותם לעיתים קרובות הראשונים להיחשף לפגיעות אלה על ידי הנפגעים, שכן הם נתפסים לרוב כדמויות בטוחות Brennan & McElvaney, 2020; Malloy( בשעת מצוקה ). הם מתמודדים עם השלכותיהן של פגיעות et al., 2013 אלה על מצבם הלימודי, הרגשי, ההתנהגותי והחברתי של ), לצד השלכות Daignault & Hebert, 2009( תלמידיהם Tener &( אישיות ומקצועיות קריטיות על חייהם עצמם ). עם זאת, אנשי חינוך עשויים להוות סוכני שינוי Sigad, 2019 חברתי בתחום זה, על ידי קידום תוכניות מניעה והסברה, אפשור התנאים המיטביים לחשיפת מקרים של פגיעות Sigad & Tener, 2020;( מיניות, ופיתוח התערבויות מותאמות .)Tener & Sigad, 2019 רבות נכתב על האופן שהקשרים תרבותיים מבנים את ההתמודדות עם פגיעות מיניות, את דפוסי החשיפה ואת ). בקהילות Fontes & Plummer, 2010( התגובות להן מיעוט, שבהן מדגישים קולקטיביזם, נורמות מגדריות וחובות משפחתיות, הקשרים אלו עשויים לחזק או לעכב הערכה Tishelman & Geffner,( וטיפול בפגיעות מיניות בילדים ). ישראל, כחברה מרובת תרבויות, מאפשרת הזדמנות 2010 של ממש לבחון את אופן ההשפעה של תרבות ודת על היחס לילדים בכלל, ועל היחס להתעללות בילדים בפרט

אפרת לוסקי-וויסרוז היא עובדת סוציאלית, דוקטורנטית לעבודה סוציאלית בביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד 1 העוסק ISF- באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום מחקרה הוא פגיעות מיניות בילדים בחברה החרדית בישראל, והיא רכזת מחקר ה בפרספקטיבות רב-תרבותיות בקרב אנשי חינוך המתמודדים עם פגיעות מיניות בתלמידיהם. ד"ר לורה סיגד היא ראשת התוכנית לחינוך והוראה לתלמידים בסיכון ובהדרה ומרצה בכירה במכללת אורנים לחינוך. היא אנתרופולוגית שמחקריה 2 מתמקדים בהיבטים שונים של סיכון וחוסן בראייה תרבותית, ובהם התעללות בילדים ופגיעות מיניות בילדים בהקשרים של תרבות, הגירה ועוני בילדות. ד"ר דפנה טנר היא חברת סגל בביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים. במשך יותר מעשור 3 היא חוקרת פגיעות מיניות בילדים במסגרת פרויקטים מחקריים המתמקדים בתפיסות נפגעים, משפחות ואנשי מקצוע בנוגע לפגיעה מינית בילדים. היום היא עמיתת מחקר במכון חרוב וחברה בחממת נבט – חממה למחקר והכשרה מודעי הקשר. אנחנו מבקשות להודות לחברי קבוצת המחקר בנושא של התמודדות אנשי חינוך עם פגיעות מיניות: ד"ר דפנה צין, יסמין יחיא, אמתי מרמור, אביבית 4 מיצוה, אינגריד ביאליק, סמאהר אגבריה, מיי מוראד, אליס קנרי, רוני עמרם, סוף קדרון-כהן וסלוא קויקס-חלבי; על השותפות במחקר משמעותי זה, על ההתמסרות בגיוס הנתונים, על העמידה הנחושה במשימות המחקר למרות הקשיים האישיים והמקצועיים. המחקר הזה לא היה יכול להתקיים ללא המסירות והשליחות שלכם.

I נקודת מפגש 13