מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 21 - מרץ 2021

זכויות הילד במרכז חירום

הרווחה והשירותים החברתיים לאחראי לביצוע החוק ומסמיכו להתקין תקנות. לנהלים, להוראות ולתקנות יש מעמד חוקי מחייב. משרד זה הוציא נהלים בנושא, ברם לא די בהוצאת נהלים – יש לקיים פיקוח ובקרה על יישומם הלכה למעשה. . זכויות הילדים לא יושגו במלואן כל עוד יש אנשי מקצוע 3 החסרים ידע וכלים הדרושים ליישומן. כדי להשתית תרבות חיים הרואה בילדים אזרחים שווי זכויות ומעניקה להם אפשרויות להישמע, להשתתף ולזכות בהגנה, חובה על אנשי המקצוע לדעת את עקרונותיה של אמנת זכויות הילד ולהכיר את פרשנויותיה. יש חשיבות לחינוך והסברה באמצעות סדנאות חווייתיות והכשרות המתמקדות בדילמות אתיות, בעמדות ובקשיים רגשיים מול יישום זכות ההשתתפות של הילד. . כדי שזכויות אלה ימומשו, לא די שהן יחוקקו בחוק, לא 4 די בהפצת המידע על קיומן, רצוי שתהיה במרכזי החירום תרבות תומכת זכויות. בתרבות כזאת כל הצדדים מכירים בתועלת ההדדית ובערך המוסרי של הזכויות ופועלים על פי תהליכים מסודרים של דיאלוג ובניית הסכמות, ומנגנונים ברורים ומאזנים במקרים של התנגשות. . ילדים נוטים לתמוך בזכות הילד להשתתפות במידה רבה 5 יותר מאנשי מקצוע. המחקר מחזק את הממצא שלפיו לילדים יש נקודת מבט שונה, סובייקטיבית, על זכות ההשתתפות. לכן יש להתייחס לנקודת המבט של הילדים – הן בפיתוח תאוריה והן בגיבוש תוכניות שידגישו את חשיבות השתתפותם של ילדים השוהים במרכזי חירום, במסגרת תהליך ההתמודדות שלהם עם מצבם, וצריך לתת בידי אנשי המקצוע העובדים במרכזי החירום כלים מעשיים ליישום ההשתתפות הלכה למעשה. המלצות לפרקטיקה . רבים מהילדים השוהים במרכז חירום מתקשים לקיים דו- 1 שיח טיפולי ואף נמנעים ממנו, משום שנסיבות חייהם הקשות לימדו אותם להשתמש במנגנוני הגנה נוקשים של הכחשה ורציונליזציה. אלה מקשים על התהליך הטיפולי ופוגעים בשביעות הרצון של הילדים מהטיפול. אנשי המקצוע חייבים להטות אוזן, להקשיב לילדים, לזהות את נקודת מבטם, ולתת מקום לדעותיהם ועמדותיהם ביחס לקשר בין הילד לאיש המקצוע. . העברת המידע בצורה סדורה, רגישה ומותאמת לצרכיו של 2 הילד וליכולותיו – הזכות למידע היא רכיב יסודי בדרך למימוש זכותם של ילדים השוהים במרכז חירום להיות שותפים

זימון ילדים לוועדה לתיאום תכנון וטיפול אשר לזימונם של ילדים לוועדה לתיאום תכנון וטיפול, שיעור אנשי המקצוע שדיווחו על כך שילדים הוזמנו להשתתף בהתאמה). 55%- ו 55.8%( בה היה דומה לזה של הילדים משתתפי המחקר נשאלו גם כיצד נהוג לשתף ילדים בוועדות, מאנשי המקצוע ציינו שמודיעים לילד שיש דיון, אבל 67.3% ציינו 44.2% ,) בקרב הילדים 21% לא מזמינים אותו (לעומת שמאפשרים לילד להביע את דעתו בפני הוועדה, בלי לשתף ציינו ששיתפו 43.5%- בקרב הילדים) ו 6% אותו בדיון (לעומת את הילד בדיון – נתנו לו להביע את דעתו, לשאול שאלות בקרב הילדים). 11% ולענות על שאלותיהם של אחרים (לעומת המלצות למדיניות . אחד מעקרונותיה המרכזיים של האמנה הבינלאומית בדבר 1 זכויות הילד הוא עקרון ההשתתפות של ילדים בהליכים הנוגעים לענייניהם – עיקרון המבקש לתת ביטוי לשינוי שחל ביחס לתפיסת מעמדם של הילדים, ולהצבתם במרכז ההליכים הנוגעים לענייניהם. עיקרון זה מחזק גם את המגמות העתידיות בתחום הטיפול החוץ-ביתי בילדים, שלפיהן הילד ידרוש מידע רב יותר וזכויות רבות יותר, תהליך אשר יביא להגבלת כוחם של אנשי המקצוע ולהתחשבות בהכרח ברצונותיו של הילד בעת קבלת החלטות. בישראל אין מדיניות ברורה ואחידה בכל הנוגע לזכות הילד להשתתפות בקבלת החלטות בענייניו. מומלץ שמערכת המשפט בישראל תבחן אם וכיצד אפשר לעגן בחוק את זכותם של הילדים להיות שותפים להחלטות חשובות בחייהם. ההשתתפות צריכה להיות מבוססת על עקרונות האמנה, ובהם שיתוף במידע, התאמת המידע למידת הבנתו של הילד, הזכות להביע דעה ומתן משקל ראוי לדעתו של הילד. ההשתתפות תהיה מותאמת לצרכיו, ליכולותיו ולרצונותיו של הילד. . עוד צעד בדרך למימוש זכות ההשתתפות של ילדים בכלל 2 ושל ילדים בסיכון בפרט הוא מתן משקל ראוי לדעותיו של הילד. רכיב זה, שמקורו באמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, מבקש להעניק משקל גובר לרצונו המוצהר של הילד – ככל שהוכיח בגרות ויכולת מפותחת. יש חשיבות רבה לעיגון זכות ההשתתפות, ובכלל זה זכות הילד להשמיע את דעתו, בחקיקה ובמדיניות. החוקים הם מקור ההסדרים הנורמטיביים במדינה. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חייב להיתלות בהם כמקור להטלת מרותו. סעיף ההסמכה הסטנדרטי המופיע בחוק ממנה את שר העבודה,

I נקודת מפגש 67