מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

חניתה קושר וכרמית כץ

חמורה עד כדי ניתוק פיזי מוחלט בין הילד להורה. פגיעה זו מתבטאת לעיתים קרובות בהתנגדות או בסרבנות גלויה של הילד להיות בקשר עם אחד ההורים, כאמור, על פי רוב ההורה שאינו משמורן. בספרות המדעית וכן בשדה הקליני והמשפטי ניטשים ויכוחים רבים על אופן ההמשגה, ההערכה וההתערבות במקרים מעין אלה של פגיעה בקשר. חוסר ההסכמה נוגע לגורמים שמסבירים את הפגיעה בקשר, והוא בא לידי ביטוי בעיקר בוויכוח בין מי שתומכים בהמשגה של ניכור הורי לעומת מי שתומכים בהמשגה של סרבנות קשר. מכאן החשיבות שבפירוט משמעותם של מושגים אלה. ניכור הורי הוא מונח שטבע הפסיכיאטר האמריקאי ד"ר ) בשנות השמונים של המאה Gardner, 1985( ריצ'ארד גרדנר שעברה. על פי גרדנר, תסמונת הניכור ההורי נוגעת למצב שבו הילד מבטא ניכור בוטה כלפי אחד ההורים (ההורה המנוכר), בדרך כלל ההורה שאינו משמורן, הורה שהוא על פי רוב טוב ואוהב אך הילד מסרב ליצור איתו קשר או לשמור על הקשר איתו. הסירוב מלווה במסע הכפשה והשמצה של הילד נגד ההורה המנוכר, אף שלתוכן ההכפשה אין יסוד במציאות. גרדנר הדגיש כי התסמונת היא תוצאה של שילוב בין שטיפת מוח שההורה המשמורן עושה לילד ובין תרומת הילד עצמו למצב על ידי מסע ההשמצה שהוא עושה להורה המנוכר ). הגדרת תסמונת הניכור ההורי Gardner, 1985, 1999, 2001( על פי גישתו של גרדנר הייתה לאורך השנים, ועודנה, שנויה במחלוקת – בעיקר עקב היותה נעדרת כל ביסוס אמפירי Emery, 2005; Kelly & Johnston, 2001; Neilson, , (למשל .)2018; Nichols, 2014; Rueda, 2004 הביקורת נגד המונח שטבע גרדנר באה לידי ביטוי בפיתוח של מונח חלופי להסבר התופעה של פגיעה בקשר הורה-ילד – סרבנות קשר. מדובר במצב שבו הילד מסרב להיות בקשר עם ההורה שלו לאחר גירושין, ממגוון של סיבות נורמליות, Kelly ;2005 , מציאותיות וצפויות מבחינה התפתחותית (לסר &); למשל, חרדת נטישה אצל ילדים צעירים; Johnston, 2001 התנגדות לסגנון ההורות של ההורה, כגון קפדנות ונוקשות, העדפות וטעמים שונים או היעדר התעניינות משותפת; התנגדות שעולה מתוך הדאגה של הילד למצבו הרגשי השביר של ההורה המשמורן, למשל פחד להשאיר אותו לבד, .)2005 , ועוד (לסר הוויכוח בין שני המונחים האלה ער וניטש עד היום, והוא מעלה שאלות ודילמות על הדרך הנכונה לאבחן את המקרים הללו ולטפל בהם. אי הסכמות על כך מקשות על מערכת המשפט ומערכת הרווחה לטפל במקרים אלה כראוי ולהעניק לילדים את המענים שהם זקוקים להם. מכאן עולה החשיבות של פיתוח מסגרת תיאורטית המבוססת על מחקר אמפירי

מוקפד ואיכותי, מה שיאפשר לאנשי מקצוע להתייחס למסגרת מושגית משותפת ולמינוח מוסכם. חשוב להדגיש כי מרבית הכתיבה האקדמית בתחום של סכסוכי גירושים בעצימות גבוהה ופגיעה בקשר הורה-ילד אינה מבוססת על מחקרים אמפיריים, ולמעשה יש מיעוט מחקרים בתחום זה. מצב זה מציב את אנשי המקצוע בעמדה בעייתית, שכן בתי המשפט מבקשים ודורשים הערכות ואבחנות מדויקות למצבים אלה וכן המלצות על דרכי התערבות מתאימות, ואילו אנשי המקצוע נתונים במצב של חוסר בידע מדעי ומקצועי מבוסס ואיתן לצורך התמודדות עם התופעה. המחקר הנוכחי עוצב כדי למלא את החוסר הזה ולייצר מודל תיאורטי מבוסס מחקר אמפירי בתחום זה. המחקר הנוכחי המטרה המרכזית של המחקר הנוכחי הייתה לייצר מסגרת תיאורטית עדכנית, מבוססת מחקר אמפירי ורלוונטית להקשר הישראלי בכל הנוגע לפגיעה בקשר הורה-ילד בסכסוכי גירושין בעצימות גבוהה. לשם כך בחן המחקר כיצד אנשי מקצוע בתחום הטיפול והמשפט מבינים ומפרשים את התופעה של פגיעה כזאת. הנחת המחקר הייתה שקיים ידע וניסיון עשיר של אנשי המקצוע בהתמודדות עם המקרים הללו בשטח, ולכן הדרך לפתח מסגרת תיאורטית היא לאסוף את הידע, הניסיון, התפיסות והחוויות של אנשי המקצוע שניצבים בחזית ההתמודדות עם סכסוכי גירושים בעצימות גבוהה ופגיעה בקשר הורה-ילד. ניתוח עומק ורוחב של כלל הנרטיבים שנאספו יועד לפיתוח של מסגרת תיאורטית מתאימה. מהן עובדות 82 : נשות מקצוע 94 המחקר כלל מדגם של סוציאליות (עו"סיות לסדרי דין, עו"סיות לחוק הנוער, מטפלות אפוטרופוסיות 12- זוגיות ומשפחתיות ומתאמות הוריות) ו לדין. המחקר נעשה באמצעות עשר קבוצות מיקוד וחמישה ראיונות עומק. כל קבוצות המיקוד הוקלטו ותומללו, ותמלולים אלה נותחו ניתוח תמטי איכותני. המחקר קיבל את אישור ועדת האתיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים וכן את אישור ועדת האתיקה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. ממצאי המחקר במאמר זה נציג שניים מממצאי המחקר המרכזיים שעלו, והם משמעותיים להבנת התופעה של פגיעה בקשר הורה-ילד.

נקודת מפגש I 10