מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

"כי אבא לא מרשה"

, ובהמשך האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים" "את החובה והזכות הוא מגדיר את 'תפקידי ההורים' הכוללים "שהורים מסורים היו נוהגים ובאופן לדאוג לצרכי הקטין" . בנסיבות העניין" עוד קובע החוק כי מאחר שההורים שווים בזכותם לאפוטרופסות, החלטות בעניין הקטין חייבות להיעשות בידיעה ובהסכמה של שניהם יחד, גם לאחר פרידה או גירושין (שלא כבסוגיית המשמורת על הקטין). המשמעות הפרדוקסלית היא שהורה פוגע, בטרם הורשע וגם לאחר הרשעתו, יכול להמשיך וליהנות מן הזכות לקבל החלטות על חיי הקטין, אף שהוא כשל במילוי חובותיו כלפיו וכלפי בני משפחתו האחרים. וכך, עד לתיקון החוק, אב אשר רצח את אם ילדיו נשאר אפוטרופוס יחיד עליהם, והורה אשר התעלל מינית בילדו היה יכול להמשיך ולהיות בעל שליטה הרסנית בחייו. במצב דברים זה, בטרם עבר התיקון לחוק, באותם צמתים שהן חלק ממהלך חייו 2 של קבלת החלטות גדולות כקטנות התקין של הילד, ניצבו לפני המשפחה שתי אפשרויות גרועות: אל ההורה הפוגע בכל פעם ופעם שנדרש אישור הורה לפנות לחילופין לפנות לבית המשפט בבקשה או ולבקש אישורו שייכנס לנעליו של ההורה הפוגע ויתיר את הבקשה. אשר לאפשרות הראשונה, היא הייתה תלויה ברצונו הטוב של ההורה הפוגע ודרשה שמירה על קשר תדיר ורציף עימו (לעיתים, כשהוא בכלא), מה שלעיתים קרובות לא עלה בקנה אחד עם הניסיון של הקטין ומשפחתו להשיב את חייהם למסלול של שיקום וריפוי. נוסף על כך, ניסיוננו במרכזי הסיוע בליווי נפגעות ונפגעים בהליכים משפטיים מראה כי אלטרנטיבה זו פתחה פתח להצבת דרישות סחטניות מצד ההורה הפוגע בתמורה למתן הסכמתו (למשל, דרישה למשיכת בקשה לגט בתמורה להסכמה לרישום הילד לבית ספר בעל גוון דתי מסוים, הצבת דרישות מן הנפגע 'בתמורה' להסכמתו להסדר טיעון שיקל עם הפוגע). במקרים מסוימים השליטה באמצעות האפוטרופסות אפשרה לפוגע לשבש הליכי משפט, למשל בדרך של מניעת טיפול נפשי מאחיו של הקטין הנפגע ובכך למנוע את אפשרות חשיפתם של מקרי פגיעה נוספים. אשר לאפשרות השנייה, נדמה שאין צורך להכביר מילים על ההכבדה, משך הזמן והמשאבים הדרושים כדי לפנות לבית

המשפט בתדירות שבה נדרשת קבלת הסכמה של שני ההורים להחלטות שגרתיות לצורך קיום מהלך חיים תקין של ילד, וביתר קושי – במקרה שיש כמה ילדים במערכת המשפחתית. התוצאה המיידית של המצב המתואר הייתה ויתור מראש. חוסר רצון מובן לבוא במגע כלשהו עם ההורה הפוגע או לפנות חדשים לבקרים לבית המשפט הוביל לעוול גדול כלפי הקטינות והקטינים הנפגעים; אלה ויתרו על נסיעה לחו"ל, על מעבר לבית ספר שבו ביקשו ללמוד או אפילו על טיול שנתי או טיפול פסיכולוגי לילדי המשפחה. גלגוליו של תיקון כאמור, תיקון החוק נועד להפקיע את הזכויות ההוריות ממי שבחר לנצלן לרעה או לרמוס אותן, והוא מורה לשלול לאלתר את האפוטרופסות הטבעית של הנאשם בעבירת רצח או ניסיון רצח של בן משפחתו, או בעבירות של אינוס או מעשה סדום בקטין שהוא ילדו. השלילה תוגדר זמנית מרגע הגשת כתב האישום, והיא תהפוך לקבועה אם יורשע. הצעת החוק המקורית עברה פשרות רבות כדי להשלים את חקיקתה בזמן הדחוק שנותר באותו שלב, לקראת התפזרותה של הכנסת. היה ברור לכל העוסקים בדבר כי מדובר בהזדמנות היסטורית, אולי בלתי חוזרת, לעשות תיקון לעוול בוטה כל כך, אך הבשלתה דרשה גם ויתורים, מהם צורמים ביותר, כפי שיתואר להלן. היקף העבירות שעליהם יחול התיקון תיקון החוק המקורי ביקש להחיל את התיקון על קשת רחבה של מקרים, ובכלל זה "אלימות או עבירות מין במשפחה", כדי 'לתפוס' את כל גווניה של האלימות הנחווית בין כתליו של המקום האמור להיות מבצרו של אדם – הבית. הגדרה רחבה זו כוונה לתת מענה לפער בין מציאות החיים המורכבת להתנהלות ההליך המשפטי, על דקדוקיו הפרשניים ופשרותיו המאולצות. שהרי במקרים רבים, ייתכן אף ברובם של המקרים, תהפוך עבירה של ניסיון רצח לעבירה 'מקילה' של 'חבלה בכוונה מחמירה' או עבירה של 'אינוס' תומר בעבירה מופחתת של 'מעשה מגונה'.

, ולפיה במקום שהורה הואשם ו/או 1996- יצוין כי בעניין מתן טיפול רפואי לקטין (לרבות טיפול פסיכולוגי) יש החרגה בחוק זכויות החולה, תשנ"ו 2 הורשע בביצוע עבירת מין או אלימות כלפי ילדו הקטין לא תידרש הסכמתו של אותו הורה לטיפול רפואי באותו ילד ולא יימסר לאותו הורה מידע על טיפול רפואי באותו ילד.

I נקודת מפגש 41