מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

רבקה נוימן

רבים יותר וחוששות לחייהן באופן נרחב יותר עקב אלימות. כמו כן, גברים נוטים להיות אלימים יותר בהשוואה לנשים .)Howarth et al., 2016( בעבר כונו ילדים החיים במשפחות אלימות 'עדים לאלימות'. מהגדרה זו משתמעת עדות ראייה לכל התרחשות של אלימות, אך לא אלה פני הדברים: במקרים רבים הילדים יודעים על קיומה של האלימות מתוך עדות שמיעה, מתחושת הפחד והמתח שלפני האירוע האלים או אחריו, וכן מתוך עדות לתוצאות האלימות בהרס רכוש או בפציעות אצל האם. משום כך מגדירים היום את הילדים כחשופים לאלימות באופן הכולל את כל מגוון הדרכים שבהן הילד נחשף (שבאר-שפירא, לקיומה של האלימות, גם אם לא ראה אותה ). חשיפה לאלימות מוגדרת כפוגעת Holden, 1998 ;2005 בהתפתחות תקינה של ילדים וגורמת להשפעות מזיקות ). ההנחה היא Wolfe et al., 2003( קצרות טווח וארוכות טווח שבמשפחה שיש בה אלימות, היא אינה תופעה חד-פעמית, והחשיפה אליה מלווה את כל שנות חייהם והתפתחותם של .)Edleson, 1999 ;2005 , הילדים (שבאר-שפירא ), אשר בחן את היקף 2016( במחקרם של לב-ויזל ואייזיקוביץ 18.6% תופעת ההתעללות והפגיעה בילדים בישראל, נמצא כי ילדים ובני נוער דיווחו שנחשפו לאלימות במשפחה (הורה מהמקרים מדובר באירוע אלים שאיננו 4.34%- מכה/מוכה). ב שיטתי. עם זאת, ברוב המקרים של אלימות חמורה במשפחה ). אלימות 70% נחשפו הילדים לפגיעה של האב באם (כמעט פוגעת בטווח המיידי בתפקוד התקין של כלל חברי התא המשפחתי, הן בקורבנות הישירים והן בחברי התא המשפחתי שנחשפו לאלימות במשפחה. הפגיעה באה לידי ביטוי בקשיים התנהגותיים חברתיים (כגון בדידות קשה), קוגניטיביים (כגון דימוי עצמי נמוך) ופיזיים (כגון עייפות ותשישות קיצונית). בנוגע להשפעות בטווח הארוך, מחקרים מצביעים על קשר בין חשיפה למערכת זוגית אלימה בילדות ובין יצירת קשר המאופיין באלימות בבגרות, מכיוון שלבוגרים יש נטייה לשעתק מודלים התנהגותיים שחוו בילדותם (למידה חברתית) (דו"ח Haj-Yahia & ;2016 , הוועדה לטיפול באלימות במשפחה ). נמצא כי התעללות Dawud-Noursi, 1998; Jackson, 1999 רגשית תורמת למצבי דחייה חברתית, להערכה עצמית נמוכה, לקשיים ביצירת אינטימיות ולסימפטומטולוגיה נפשית כגון דיכאון. בעשורים האחרונים מתבססת הכרה נרחבת בכך שאלימות של גברים כלפי בנות זוגן, קרי – חשיפה לאלימות במשפחה, היא בעלת השלכות על הילדים הגדלים באותה המשפחה. מחקרים גילו כי ילדים החשופים לאלימות בביתם עשויים להיות חשופים גם להתעללות בדרכים עקיפות: כאשר

הם חשים במתח ודריכות בביתם, כאשר הם עדים לפציעות ולמצוקות ההורה ו/או כאשר הם עדים למעצר של אחד .)Cunningham & Baker, 2007; Holden, 2003( ההורים נמצא כי חיים במעגל האלימות משפיעים לרעה באופן כללי Krishnakumar &( על התפקוד ההורי של שני בני הזוג ). האלימות בין ההורים הופכת למרכזית Buehler, 2000 בעולמם הרגשי והם אינם זמינים רגשית לילדיהם. כאשר האינטראקציות הורה-ילד אינן עקיבות ואינן ניתנות לחיזוי, מאופיינות כחודרניות ולעיתים מתעלמות, ילדים עלולים לראות את העולם החברתי כמאיים, כזה שאינו בר שליטה ), ובתגובה – לפתח סגנונות אישיותיים Brown & Siegel, 1988( ). רוב ההורים מאמינים כי Egeland, 1985( לא-סתגלניים ילדיהם לא נכחו במרבית האירועים האלימים, ואם היו בבית – Mathews, 1995; O'Brien et( לא שמעו ולא היו מודעים להם מהילדים החשופים לאלימות מדווחים 70%- ), אולם כ al., 1994 ;2005 , על עדות ישירה לאלימות בין הוריהם (שבאר-שפירא .)Graham-Bermann & Levendosky, 1998 תינוקות, פעוטות וילדים מושפעים באופן שלילי מהחשיפה Toxic , לאלימות במשפחה. 'מתח רעיל' (הורמוני סטרס מזיקים ) בקרב ילדים צעירים עלול להוביל לשינויים חבויים Stress McEwen,( ולהשפיע בקביעות על מבנה המוח והתעצבותו ). כמו כן מתח כזה יכול 2006; McEwen & Gianaros, 2010 להשפיע על תפקוד הזיכרון, על יכולות הלמידה, על קשיים שפתיים וקוגניטיביים, על מיומנויות חברתיות-רגשיות ועל ). נוסף על כך, Shonkoff & Garner, 2012( ביצוע הוראות נמצאו תסמינים המעידים על טראומה בקרב תינוקות בני שנה אשר נחשפו לאלימות חמורה במשפחה (שמעו ו/או ראו את ) מצא כי תינוקות Dejonghe et al., 2005( האלימות). דג'ונג הראו סימני מצוקה רבים יותר בתגובה לעימות מילולי לעומת ). בקרב ילדים Overlein, 2010( ילדים שלא נחשפו לאלימות ומתבגרים החשיפה לאלימות מגדילה את הסיכון להשפעות נפשיות שליליות. במחקרים אחרים נמצא קשר בין חשיפת ילדים לאלימות במשפחה ובין תסמינים מופנמים (כגון דיכאון וחרדה), English et( תסמינים מוחצנים כתוקפנות ותסמיני טראומה .)al., 2003; Evans et al., 2008; Kitzmann et al., 2003 השפעות נוספות: התפתחות חברתית ירודה, הישגים אקדמיים נמוכים, מעורבות גבוהה בהתנהגויות מסכנות Bair-Merritt et al.,( בריאות והשפעות בריאותיות אחרות 2006; English et al., 2003; Howarth et al., 2016; Kolbo ). מתבגרים החשופים לאלימות במשפחה סובלים et al., 1996

נקודת מפגש I 80