מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

שרית צרפתי

ומעלה חשד לפגיעה בקטין מחייב את העו"ס לפי חוק הנוער להעבירו למשטרה או לוועדת הפטור של משרד המשפטים. לזו האחרונה הסמכות לפטור את העו"ס לפי חוק הנוער מדיווח למשטרה באותם מקרים שהיא משתכנעת שאפשר להגן על הקטין, להפסיק את הפגיעה ולמנוע את הישנותה באמצעות התערבות טיפולית וללא מעורבות המשטרה. כמות הפניות לוועדת הפטור עלתה במידה 2020 במהלך שנת בשנה שקדמה 3.7% לעומת 4.6% ) ועמדה על 17%- ניכרת (ב לעומת 3%- לה. לעומת זאת, מספר הדיווחים למשטרה ירד ב השנה שקדמה לה. גם אם נתונים אלה נובעים, בין היתר, מהקושי לבצע חקירות של קטינים בהיעדרן של מסגרות לימודיות, הם בהחלט מעידים על הטמעת האפשרות לקדם מתן מענה מקצועי חלופי להליך הפלילי, שמאפשר לבחון את דרך ההתערבות המתאימה ביותר בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ללא כל התפשרות בכל הנוגע למוגנותם של קטינים ובאמצעות שימוש באמצעים טיפוליים להבטחתה. טיפול והגנה על קטינים לפי חוק הנוער (טיפול 1960- והשגחה), התש"ך התערבות העו"ס לפי חוק הנוער על פי חוק הנוער (טיפול , נחלקת לזו הנוגעת להתערבות 1960- והשגחה), התש"ך ברוח החוק, היינו מכוח סמכותן המקצועית וללא ייזום פנייה לבית המשפט לנוער, ולזו שבה החוק מופעל הלכה למעשה באמצעות פנייה לבית המשפט לנוער. חשוב לציין כי פנייה לבית המשפט לנוער נעשית רק לאחר שהתקיים דיון עם הורי הקטין ועם הקטין עצמו (בהתאמה לגילו ולמצבו) בפורום הוועדה לתכנון תוכניות טיפול והערכה במחלקה לשירותים חברתיים, כדי לגבש תוכנית טיפולית מומלצת בעניינם. , במספר הילדים 9%- חלה עלייה ניכרת, של כ 2020 בשנת ובני הנוער שהתערבותה הטיפולית של העו"ס לפי חוק 19,242 לעומת 21,002( הנוער בעניינם נעשתה ברוח החוק בשנה שקדמה לה). באופן דומה לנתון הנוגע לפנייה לוועדת הפטור והמשקף מגמת עלייה בהעדפת הליך טיפולי על פני זה הפלילי, בנתון דנן אפשר לראות מגמת עלייה בניסיון ליישם את ההתערבות הטיפולית לטובת הקטין מתוך פירוק התנגדויות ויצירת שותפות עימו ועם הוריו, ללא ייזום הליכים משפטיים. בכל הנוגע לעיגונן של תוכניות טיפוליות בקהילה מהשנה 7%- בצו שיפוטי (צו השגחה), חלה ירידה של כ בשנה שקדמה 3,532 צווי השגחה לעומת 3,275( שקדמה לה במספר הפניות לבית 14% לה). בד בבד חלה עלייה של המשפט שבהן הומלץ על הוצאת ילדים ובני נוער ממשמורת הוריהם ועל עיגון תוכניות הטיפול בהם מחוץ לקהילה. ככל הנראה ההסבר לכך טמון בעלייה שהוצגה לעיל בהיחשפות

פגיעה בתוך המשפחה לעומת פגיעה מחוצה לה פילוח הנתונים הנוגעים לזהות הגורם החשוד בפגיעה דומה לזה שהתקבל בכל השנים הקודמות, והוא מעיד על שיעורי עם זאת, במישור זה פגיעה גבוהים מאוד בתוך המשפחה. במספר הדיווחים 3.4% עלייה של 2020 נרשמה בשנת מכלל 68.7%( המעלים חשד לפגיעה בתוך המשפחה בשנה שקדמה לה), 66.6% לעומת 2020 הדיווחים בשנת חשד במספר הדיווחים ב 12%- נוסף על עלייה של לא פחות מ 2019 מכלל הדיווחים בשנת 4.1%- (מ לפגיעה בין אחאים חשד ). זאת בעוד ששיעור הדיווחים ב 2020 בשנת 4.6%- ל ירד במידה ניכרת – לפגיעה על ידי אחראי מחוץ למשפחה בשנה שקדמה לה. גם שיעור הדיווחים 4.5% לעומת 2.4%- ל על פגיעות בין קטינים מחוץ למשפחה (למשל, במצבים שבהם ישנה חובת דיווח בגין פגיעה מינית בין קטינים בלבד 4.8%- ל 2019 בשנת 6.7%- במסגרת לימודית) ירד מ . נתונים אלה אינם מפתיעים בשים לב לעובדה 2020 בשנת ילדים שהו במחיצת משפחותיהם 2020 שבמהלך שנת תקופות ארוכות ונחשפו פחות לגורמים מחוצה להן. בהתאם לכך, פוטנציאל הפגיעה בהם במסגרת המשפחה עלה (ובה בעת היכולת להגן עליהם מפניה ירדה) לעומת זה הקיים מחוצה לה. התעללות והזנחה פילוח הדיווחים בגין סוגי הפגיעה מצייר תמונה דומה למדי לזו שעלתה בשנים הקודמות – כמעט רבע מהם עוסקים בחשד להתעללות 11%- ) וכ 24.5%( בחשד להתעללות פיזית מהשנה שקדמה לה). עם זאת, בשנת 0.7% מינית (ירידה של נרשמה ירידה חדה בשיעור הדיווחים שהתקבלו על 2020 בשנה שקדמה לה) 7.2% לעומת 6.2%( התעללות רגשית בתופעת ההזנחה . הזנחה ובשיעור אלה שהתקבלו על נרשמה הירידה הבולטת והמשמעותית ביותר, של לא פחות היו בחשד 2020 מכלל הדיווחים בשנת 21.4%( 27.5%- מ מהדיווחים בשנה שקדמה לה). 30.9% להזנחה, לעומת ירידות תלולות אלה אפשר לייחס למורכבות הרבה שממילא קיימת בהגדרתן ובאיתורן של תופעות פוגעניות אלה ולעובדה שילדים שהו תקופות ארוכות במרחב האינטימי והביתי של המשפחה ונראותם לגורמי החינוך והטיפול הצטמצמה. מצב זה הקשה לקבל תמונה ישירה, אותנטית ומעמיקה של מצבם.

דיווחים למשטרה לעומת פניות לוועדות פטור דיווח שמתקבל על פי חובת הדיווח הקבועה בחוק העונשין

נקודת מפגש I 46