מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 24 - ינואר 2023

נעה אנוך

מאומן ומודרך לזהות מצבים רגשיים טרום שלב ההתפרצות האלימה כדי לסייע לנערה להימנע מהתפרצויות אלימות ומפגיעה בעצמה או באחרים, ומעודד את הנערות להשתמש בכלים קוגניטיביים (כדוגמת ניתוח המצב על פי מעגל הכעס ומודל אפר"ת), בכלים רגשיים (שיחות פריקה, עידוד לבכי ולניקוז רגשי ומתן תוקף ומרחב) ובכלים פיזיים (כדוגמת שימוש במקלחת, בשמיכה כבדה, בשק אגרוף, בחיבוק בעל חיים, ביציאה למרחב החי של המעון ועוד אמצעים מרובים אחרים). השימוש בחדר ה"פסק זמן" מופעל רק לאחר שכל הכלים האחרים לא הביאו להרגעה ולא איינו את מסוכנותה של הנערה לפגיעה בעצמה או באחרים. השימוש באחיזה נעשה אך ורק במקרים שבהם יש להוביל נערה לחדר ה"פסק זמן", הצוות מונחה לאחוז את הנערה זמן קצר ככל האפשר, מתוך הקפדה יתרה על כך שתמיד תהיה מדריכה אחת לפחות בסיטואציה, מתוך ניהול של שיח רגיש, מכבד ולא כועס במהלך ההובלה, גם אם הנערה במהלך ההתפרצות פועלת באלימות כלפי הצוות או מנסה לתקוף. ביקורת מרובה נשמעת לא פעם מטעם אנשי מקצוע ונשות מקצוע מתחום הטיפול בטראומה על השימוש באמצעים אלו בטיפול בנערות נפגעות טראומה, בשל השימוש בכוח פיזי ובשל החשש לרה-ויקטימיזציה. ביקורת זו מובנת בהחלט, ועם זאת, מאפייני ההתנהגות הקיצוניים שמפגינות חלק מהנערות אינם ניתנים לטיפול ללא הפעלתם, אי שימוש בהם עלול להביא לפגיעות קשות בצוות ובנערה עצמה, ועל כן הוא הכרחי לצורך קיום סביבה טיפולית מוגנת ומגינה. ישנה הקפדה מדוקדקת על שימוש נכון בכלים אלו ובקרה על כך שהם מופעלים רק במקרים הכרחיים. מהניתוח השנתי של נתוני השימוש בחדר "פסק זמן" בחמש השנים האחרונות מהנערות. התוכנית 20%- עולה כי השימוש בכלי נעשה בכ השנתית של המעון כוללת מדי שנה את המטרה של צמצום השימוש בכלי, ובעת הצגת התוכנית לעובדים מטרה זו מצוינת תמיד ראשונה, כדי להדגיש את חשיבותה. בניית אווירה המכבדת את הצורך של השורדים בביטחון, בכבוד ובקבלה יש חשיבות להתאמת השירות כך שייווצר מקום בטוח ומאיר. סביבה מסבירת פנים כוללת מרחב מספיק לנוחות ולפרטיות והימנעות מחשיפה לחומרים אלימים או מיניים. חשוב להקפיד על מתן מידע ברור ועל נהלים וכללים צפויים ועקביים. גבולות ברורים וחוקים מוגדרים היטב חיוניים כדי לספק סביבה בטוחה. עם הגעת הנערה למעון, היא תתקבל במאור עיניים ובשמחה על ידי הצוות הקולט. הנערה תשמע כבר בשיחת הקליטה כי המעון שמח על בואה וכי אנשי הצוות מנוסים

פעם אחר פעם, ולהוות גורם אנושי מיטיב, יציב וזמין שיעמוד לרשותה גם כאשר בחירותיה שגויות ומסוכנות.

שיתוף פעולה התייחסותי

ד"ר ענת גור ממשיכה וטוענת כי "עיקרון זה מתבסס על ההכרה בכך שההחלמה מטראומה בין-אישית חייבת להתבסס על יחסים בין-אישיים שונים בתכלית מיחסי הטראומה. אלימות בין-אישית כרוכה בהבדלי כוח, והטראומה של הכוח העודף נרפאת רק במקום שבו שוררים יחסים מסוג שונה מהותית, יחסים של שיתוף פעולה והעצמה. מה שנהרס בתוך מערכות יחסים יוכל להיבנות רק בתוך מערכות יחסים." עיקרון זה הוא אחד מעקרונות הליבה החשובים ביותר שיישומו עומד לפני צוות ההדרכה. עליו לייצר סביבה חינוכית טיפולית ברורה ומתפקדת, ובד בבד עליו להישמר משימוש כוחני ושרירותי בסמכות. הצוות מתמודד לעיתים קרובות מאוד עם התנהגויות אלימות, תוקפניות ומתריסות של הנערות, ועליו לשמש מודל להתמודדות לא אלימה, לא כוחנית, לא מכניעה או משפילה. על הצוות להיות מודע לתגובותיו ולמקורותיהן, ולהגיב לסיטואציות השונות והמאתגרות מתוך הכרה בכך שהוא מהווה מודל מיטיב שאינו עושה שימוש לרעה בכוח שניתן לו כמטפל בתוך מעון נעול. על הצוות לפעול מתוך אמפתיה תמידית כלפי הנערות, מתוך הבנה שהאמפתיה היא הכלי היעיל ביותר למיתון תוקפנות. עליו להבין מה הרגשות והצרכים המניעים את התנהגותה של הנערה. ההבנה שכל התנהגות משקפת צרכים ורגשות עשויה להקל על הצוות בתהליך הטיפולי עם הנערות. פרוצדורות חודרניות או לא רגישות יכולות להיות טריגר לסימפטומים הקשורים לטראומה. עיקרון זה מאתגר מאוד בעת הצורך בהפעלת כלים לריסון אלימות. חלק מהנערות המטופלות במעון יגיעו אליו לאחר שנפלטו ממסגרות רבות בשל התנהגות אלימה ומסכנת שהפגינו כלפי עצמן, כלפי צוות או כלפי קבוצת השוות. לצוות המעון יש רשות חוקית לבצע "אחיזה" ולהכניס את הנערה לחדר "פסק זמן" (חדר רוגע). אלו הם כלים טיפוליים המופעלים על פי נהלים קפדניים וברורים בעת התפרצויות זעם קשות, שימוש באלימות יזומה או פגיעות עצמיות קיצוניות וסיכון ממשי של הנערה לעצמה או לאחרים. אחת המשימות והאתגרים העומדים לפני מנהלי המעונות היא הכשרת הצוות להתמודדות עם התנהגויות אלימות ותוקפניות והפעלת אלטרנטיבות מגוונות ומותאמות לפני ההחלטה על שימוש בחדר "פסק זמן". הצוות צמצום החשש לרה-טראומטיזציה

נקודת מפגש I 26