מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 24 - ינואר 2023

קווים מנחים לבדיקה גינקולוגית של מתבגרות לאחר פגיעה מינית

כאשר הן בחברת אנשים קרובים, קל וחומר כאשר הן בחברת אדם זר. האיגודים המקצועיים, ובכללם האיגוד האמריקאי לרפואת ), קוראים למפגש "בריא" מוקדם של רופא ACOG, 2020( נשים נשים עם מטופלת. במפגש זה הם ממליצים להימנע מבדיקה גופנית של איברי המין, אלא אם כן יש התוויה רפואית, מחשש שאם הנערות יצטרכו להיבדק הן לא יבואו כלל. חשוב להבין את הקושי הרב של הנערה, שהגיעה בעקבות תקיפה מינית, בידיעה שכנראה תידרש לבדיקה של איבריה האינטימיים. חשוב מאוד לציין זאת לפניה ולהביע הערכה על כך שאזרה אומץ. על העורכים את התשאול הרפואי להבין שרוב המתבגרות נעדרות ניסיון חיים והיכרות עם מערכות שונות כגון רווחה, בריאות ומשטרה, ולכן יש להסביר כל דבר לנערות, ובייחוד לנפגעות שעברו חוויה טראומטית משמעותית, וכמובן לתת מקום לשאלות. נערות רבות אינן משתפות הורים או חברים בעולמן האינטימי, ולכן בנוכחותם הן עלולות להימנע מלספר את פרטי האירוע או עלולות אף לתת נתונים לא נכונים. לעיתים הן חשות שלבקש מההורים או המלווים לצאת בעת התשאול הרפואי עלול להתפרש כהבעת אי אמון. לפיכך, על הצוות הרפואי מוטלת האחריות לדאוג למצב שיישארו עם הנפגעת לבד או עם מלווה שהיא בוחרת. כל זאת, כמובן, מתוך מודעות ובהקשבה רגישה לרחשי הלב של הנערה. בתקופת ההתבגרות העצמאות והשליטה מתפתחות ומשתכללות. שתי תכונות אלו תורמות לגיבוש האופי ולצמיחה לתוך עולם הבוגרים. תקיפה מינית גורמת לאיבוד שליטה, ובעצם מובילה לתחושת חוסר אמון בעצמך ובסובבים. חלק מתפקידו של הצוות הוא להחזיר לנפגעות את תחושת השליטה. אפשר לעשות זאת באמצעות בקשת רשות לפני כל שאלה, וכמובן לפני כל נגיעה או בדיקה. משפט מובנה שיכול להתאים במצבים אלו: "השליטה בידיים שלך. בכל רגע שתרצי להפסיק את הבדיקה, ולא חשוב מאיזו סיבה, אני מבטיחה להפסיק". מטרת הבדיקה הגופנית היא קודם כול לזהות פציעות גופניות ולטפל בהן. המטרה המשנית היא לתעד ממצאים גופניים שיכולים לשמש ראיות משפטיות מכריעות. ,)colposcope( התיעוד נעשה באמצעות הקולפוסקופ מכשיר שמורכב ממצלמה המחוברת למערכת זיכרון. מכיוון שמתבגרות רבות חוו בריונות באמצעות צילומים אינטימיים המופצים ברשתות בניגוד לרצונן, תיעוד כזה מעורר אצלן חשש יותר מאצל מבוגרים. לכן במרכז בת עמי בהדסה עין כרם התמונות שמצולמות מועברות מייד לענן, ושם הן נשמרות באופן חסוי וממודר. מידע זה חיוני ומרגיע עבור הנערות.

במרכז בת עמי, וכן בתשעת המרכזים האקוטיים האחרים ברחבי הארץ, המטופלת נמצאת תמיד במרכז, בייחוד כאשר מדובר בנערה מתבגרת. כל דבר נעשה לאחר קבלת הסכמתה של הנערה. הצוות "עוטף" את הנפגעת בהרבה אמפתיה והשתתפות במצבה. באופן טבעי אנשים מבוגרים, כגון אנשי הצוות המטפל, נוטים להביע אמפתיה באמצעות נגיעה במטופל. עליהם לזכור שנגיעה באזורים מסוימים בגוף, אצל חלק מהנפגעות, עלולה להציף את תחושת הטראומה. לכן לאחר בקשת רשות ל"מגע מנחם", יש להקפיד על מגע במקומות הפחות רגישים ולהימנע מלגעת במקומות טראומטיים (ראו איור). לאחר תשאול מכבד וממוקד, הכולל הסבר על הבדיקה, מאפשרים לנפגעת לבחור את המלווים שילוו אותה בזמן הבדיקה, נוסף על הרופא/הרופאה והאחות. הבדיקה נערכת כאשר הנערה מכוסה לגמרי בסדין ובכל פעם נחשף רק איבר או חלק ממנו לבדיקה מדוקדקת. לפני המעבר לבדיקת איברים אינטימיים נמסר לנערה הסבר מפורט, משום שיש נערות שעבורן זו הפעם הראשונה שהן מתבקשות לעלות על מיטת בדיקה כזאת. הטיפול הרפואי כולל טיפול בפצעים, מניעת היריון לא רצוי ומניעת מחלות המועברות במגע מיני. יעילות הטיפול המונע כשהוא ניתן סמוך לפגיעה. מניעת מחלת האיידס 90%- כ מתאפשרת עד שלושה ימים מהפגיעה, מניעת היריון עד חמישה ימים מהפגיעה. במהלך הבדיקה הרפואית מתבצעת גם בדיקה משפטית הכוללת תיעוד סימני אלימות ואיסוף חומר ביולוגי של התוקף, שיאפשר לזהות את הפוגע במעבדה לזיהוי פלילי. זיהוי של חומר ביולוגי מתאפשר בתוך חמישה .)Eogan, 2013( עד שבעה ימים מהפגיעה מתבגרים רבים נוהגים לצרוך אלכוהול ואפילו חומרי סם שונים במהלך בילויים חברתיים. חומרים אלו מפחיתים ערנות, אבל אם הם נצרכים בכמות מוגבלת הם עדיין מאפשרים שיפוט ושליטה. במקרי אונס רבים הפוגע משיג את השליטה על הנפגעת באמצעות שידול לשתייה מופרזת או אף בהוספה במרמה של סם האונס למשקה של הנפגעת (שכמובן אינו ניתן מהמתבגרות 44% לזיהוי, מכיוון שאין לו טעם או ריח). בקרב הפונות למרכז בת עמי נמצאה מעורבות של אלכוהול שנצרך סמוך לפגיעה. זיהוי חומרים אלו חשוב מאוד להליך המשפטי. גם כאן היכולת למצוא אותם בגוף הנפגעת פוחתת לאחר ארבעה ימים, ואז כמעט שלא ניתן לזהות את החומרים בנוזלי הגוף. קיימת בדיקה מיוחדת, המבוצעת במשרד הבריאות, שמאפשרת זיהוי סם האונס בשורשי השיער בתוך ארבעה שישה שבועות לאחר הפגיעה.

I נקודת מפגש 37