מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 24 - ינואר 2023

אביגיל חצור-סיון

• – הנחה במעון שלא היעדר זכויות חברתיות ייעודיות מתוקף חוק פעוטות בסיכון, סיוע בשכר דירה / זכות לקצבת הבטחת הכנסה שלא מתוקף חד-הוריות, סבסוד לתוכניות תעסוקה והשכלה ועוד. • – מרבית התוכניות תוכניות הורות בסיכון לא מותאמות להורות במצבי סיכון מתמקדות בהורות ועובדות עם ההורה לאור צורכי הילד, בעוד נערות וצעירות זקוקות לכך שיראו אותן בנפרד מילדן. אדגיש שלמרביתן יחסים מורכבים עם עולם הרווחה – יש בהן המתמודדות עם פחד מהמערכת לנוכח אמירות על "חוטפי ילדים" אשר נשמעות בסביבתן; אחרות פגשו את המערכות בעצמן כילדות ובהמשך כנערות "בסיכון" ומרקע משפחתי מורכב. לרוב, התוכניות הקיימות אינן מותאמות, הן בשל קריטריונים נוקשים והן בשל צורך ב"מוטיבציה הורית" להשתלבות, שהנערות מתקשות להפגין, בייחוד בשלבים המוקדמים של הקשר. • – הכניסה להורות מחייבת מעבר בין גורמים מטפלים מעבר משירותי נוער וצעירים לשירותי פרט ומשפחה והתייצבות מחדש ביחסים, בשעה שממילא ישנו קושי ביכולתן לחוש אמון והן לרוב מפוחדות וחשות כי "מחפשים אותן". חשוב להדגיש כי הפחד של הנערות-האימהות משיפוטיות והתחושה שהן צריכות להוכיח את עצמן מפאת גילן הצעיר מתקיימים במקביל להיותן מתבגרות "קלאסיות" המתמודדות עם הנטייה להזדהות עם התפיסה ש"העולם נגדי", לבעוט ולמרוד או להרגיש שונוּת ובדידות, לבוז לעולם המבוגרים ולחוש תחושת יכולת ורצון לעצמאות. המפגש של הפערים המערכתיים עם המאפיינים הייחודיים של הנערות מוביל לצורך בתיווך והנגשה מוגברים. צורך זה לרוב אינו מקבל היום מענה במערכת פרט ומשפחה בשל מחסור בכוח אדם, חוסר היכרות עם פרקטיקת עבודה עם בני נוער וצעירים, לחץ נוכח קיומו של חסר ישע אשר המערכת אמונה על שלומו, ושיפוט כלפי בחירתה של הנערה להפוך לאם. מכאן קצרה הדרך ל"נפילה בין הכיסאות". זה המקום להתייחסות לשאלת הבחירה – מושג מורכב בפני יש גישה 2022 עצמו, לא כל שכן בהקשר של הולדה. בישראל לאמצעי מניעה ולהפלות, בייחוד לנערות וצעירות רווקות בסיכון; הן יכולות לבצע הפלה עד שלבים מאוחרים של ההיריון במימון כמעט מלא. ניסיוננו בשטח והמפגש עם הנערות והצעירות מלמדים אותנו כי עבור מרביתן המשך ההיריון הוא החלטה שהן מקבלות, לרוב בצורה מודעת ואקטיבית, ולעיתים בצורה פסיבית של הימנעות מהפלה. מרבית הנערות

בעבודה עם בני נוער, צעירות וצעירים במצבי סיכון. ניסיוננו בשטח לימד אותנו כי יש צורך לפתח את הפרקטיקה הזאת בישראל בכלל, וכי יש כאן תופעה של "נפילה בין הכיסאות". הנערות הצעירות האלו לרוב אינן מצליחות לקבל מענה כולל לצורכיהן המורכבים, לא בשירותים לנוער וצעירים (החלטת מדיניות: שירותי נוצ"ץ אינם מיועדים לצעירות/צעירים נשואים ו/או הורים) ולא בשירותים למשפחות. למעשה מדובר בשני מִנהלים שונים במשרד הרווחה – האחד מטפל בנוער והאחר במשפחות. תובנה זו מעצבת הן את הפרקטיקה והן את הגדרתה של אוכלוסיית היעד. הדגש בפעילותנו הוא על הנערה כנערה ועל היותה מתבגרת או כבר בשלב הבגרות בהתהוות. דגש זה נובע מההבנה שהצורך המיידי החזק ביותר של הנערות הוא שיראו את מסע ההישרדות האישי שלהן בנפרד מילדן. ואולם המשמעות אינה שאנחנו יכולות להתעלם משאלת שלום הילד וביטחונו אל מול ניסוי וטעייה, חיפוש זהות ופיתוח עצמאות אצל האם. הבחירה לכנות את קהל היעד צעירות אימהות ולא אימהות צעירות, כנהוג, היא בחירה מהותית אשר מבטאת את תפיסתנו, שלפיה יש להציב את הנערות והצעירות במרכז ולא את אימהוּתן, כפי שלרוב נהוג מעצם הנסיבות המורכבות שלתוכן הן מביאות את ילדיהן. יתר על כן, במושג אימהות צעירה יש מרכיב של גילנות אשר מציב סימן שאלה על .)2017 , יכולתה של הצעירה להיות לאם מיטיבה (וגנר על כן שם המיזם נקבע מתוך רצוננו לסמן ולאתגר את התפיסה המטילה אוטומטית דופי בהורותן של הנערות ועשויה להוביל לתחושתן של הנערות והצעירות ששופטים אותן ושעליהן להוכיח כל הזמן הורות מיטיבה, תחושה אשר לעיתים גוררת גם הימנעות מצריכת שירותים והסתרה של הקשיים שעימם הן מתמודדות. נקודת המוצא שלנו מנוגדת לתפיסה זו, והיא רואה בבחירה להפוך לאם, על אף ובגלל נסיבות החיים המאתגרות, נקודה ארכימדית של פוטנציאל לשינוי, תיקון, ריפוי והחלמה – אם נשכיל לפתח מערכות .)2020 , חברתיות תומכות ומשלימות (שפרון-זכריה

תמונת המצב – שירותים לנערות-אימהות בישראל

• עבור הנערות, היעדר כמעט מוחלט של תוכניות "גם וגם" 12 שיאפשרו מצד אחד השלמת פערים חברתיים דוגמת שנות לימוד, מיומנויות תעסוקה וכדומה, ומצד שני פיתוח כישורי הורות. חוסר זה מעצים את החסמים החברתיים שהנערות מתמודדות עימם אל מול אתגר ההתפתחות הכפולה, שלהן ושל ילדיהן.

נקודת מפגש I 48