מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 24 - ינואר 2023

תמי בן דוד ורעות לוגסי

המוגדרים בחוק, לצד הכרה בפגיעותם של הנערים ובמציאות חייהם המורכבת.

מקרים מסוג זה המופנים לשירותנו מחייבים אותנו, קציני המבחן, להחזיק את המורכבות שבטיפול בנער שביצע עבירה, הוגש נגדו כתב אישום והוא עומד לדין פלילי, בד בבד עם העובדה שנפגע בעצמו וחווה התעללות ואלימות, מה שמחדד )1968( את הצורך של הנער בטיפול בקשיים שחווה. ויניקוט מתייחס במאמרו לניסיון של עובדים סוציאליים המטפלים בבני נוער עוברי חוק לקשור את העבריינות לעניינים כלליים, כגון עוני, דיור גרוע, בתים הרוסים, עבריינות של ההורים והתמוטטות של המסגרות החברתיות. הוא מציע לאמץ את התפיסה שלפיה לכל מקרה הייתה התחלה, והילד או הילדה נעשו ילדים מקופחים. לדבריו, יש משמעות לאירועים בעברו של הנער, אם כי ברוב המקרים כאשר הוא מגיע לטיפול כבר אבדה המשמעות של הגורמים שהובילו למצבו הנוכחי וכעת יש להתבונן על המצב הנתון ולתת לו מענה. לפיכך על קציני המבחן לנוער, המטפלים בנערים שעברו על החוק והסבו נזק כבד לאחר, להיות מחוברים למטרת הטיפול בשירות המבחן, אשר אמון על מניעת רצידיביזם באמצעים

עקרונות הטיפול הסמכותי בשירות המבחן לנוער – בין סמכות מגבילה למכילה הקטינים המופנים לשירות המבחן לנוער (ראו הסבר על השירות במסגרת) הם לקוחות שלא מרצון. הם אינם מגיעים לשירות מרצונם החופשי אלא בכפייה, בעקבות הפניה של ). לרוב, 2015 , המשטרה ו/או בית המשפט (אלישע וברוור קטינים אלה אינם מזהים את הצורך בטיפול ואת התועלת שבשיתוף פעולה עם קצין המבחן, זולת הצורך בהמלצה חיובית לבית המשפט. מכיוון שתפקידו המרכזי של שירות המבחן הוא סיוע למערכת אכיפת החוק ומניעת רצידיביזם, הסמכות היא אמצעי הרתעה חיוני לגיוס הנער לקשר עם שירות המבחן. קצין המבחן מציע

מהו שירות המבחן לנוער

שירות המבחן לנוער הוא שירות טיפולי סוציאלי סמכותי הפועל כשירות ארצי במנהל של"מ (שיקום, ליווי ומניעה) אשר .1971- שייך למשרד הרווחה והביטחון החברתי. השירות פועל על פי "חוק הנוער שפיטה, ענישה ודרכי טיפול", התשל"א שירות המבחן לנוער מחויב לאבחון וטיפול בקטינים עצורים, חשודים ועוברי חוק, לשילובם בחיי חברה תקינים ולסיוע בהתאמת ההליכים המשפטיים עבורם. השירות פועל באמצעות סמכות חוקית ומקצועית ובמגוון תוכניות ומיומנויות טיפוליות בשיתוף הקטינים, משפחותיהם והקהילה. כל זאת למניעת התנהגות עוברת חוק חוזרת וליצירת סביבה חברתית בטוחה יותר (מתוך חזון שירות המבחן לנוער). בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, קיים מתח בין תפיסות המצדדות בהתחשבות בנסיבות חיים קשות של קטינים המבצעים עבירות ובסיכוייהם להשתקם, ובין תפיסות התומכות בענישה הרתעתית, מניעתית או תגמולית של קטינים כדי ). במהלך שנות התשעים בישראל, כמו בשאר מדינות המערב, התעוררה 2015 , להגן על הציבור מפניהם (בן ברוך ואחרים דרישה, ממערכות אכיפת החוק בכלל ומשירות המבחן לנוער בפרט, להתייחס לא רק לצורכי השיקום של עוברי החוק, אלא גם לצורכי הביטחון של הקהילה ולמניעת קורבנות בעתיד. מצב זה חייב את שירות המבחן להרחיב את תחום .)2015 , התערבותו ולהתייחס לנפגע וגם למעגלי הפגיעה ולא רק למבצע העבירה ונסיבותיו האישיות (אלישע וברוור

, מבטא באופן מובהק את העדפת שיקומם של קטינים על פני ענישה. 1971- חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א

על כן תוכנית טיפול הנבנית לנער המטופל בשירות המבחן לנוער שמה דגש רב על פיתוח יכולתו של הנער להתבונן על מעשה העבירה שביצע ולהרחיב את אחריותו כלפיה. במסגרת הרחבת אחריותו של הנער לעבירה אנו מעריכים גם את הקשיים העולים ממצבו וכוללים בתוכנית הטיפול מענים שיקומיים, ובכלל זה מענים לקשייו האישיים, מאחר שייתכן שקשיים אלו נובעים מהרקע שלו.

נקודת מפגש I 74