מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 24 - ינואר 2023

בין סמכות מגבילה לסמכות מכילה

לנער תוכנית טיפולית ובה גורם מרתיע שפירושו "אם לא, אז..." ). כלומר, במהלך הטיפול משתמש 2012 , ) (חובב or else factor( קצין המבחן באמצעים משפטיים וחוקיים כדי ליצור שינוי בהתנהגותו של המטופל. הפרת ההסכם הטיפולי מחייבת את קצין המבחן להחזיר את המטופל לדיון משפטי נוסף ולהיעזר בסמכותו של בית המשפט לצורך גיוסו לטיפול. כדי שהשימוש בסמכות יקדם את התוצאות המיוחלות, יש להפעילה באופן מאוזן ומושכל, בהתאם לצורכי הנער. קצין המבחן מפעיל בהתערבותו פרקטיקות שונות של סמכות, מתוך התחשבות במצב הנער, בגילו, במאפייני אישיותו ובאופי העבירה שביצע. פרקטיקות של סמכות נעות על רצף שבין הגבלה להכלה. הסמכות המגבילה נדרשת לצורך הפסקת העבריינות ותחילת השיקום, ואילו ההכלה נדרשת לצורך עיבוד החלקים ההרסניים, תהליך חיוני לצורך שיקום אמיתי ויציב לאורך זמן .)2007 , (דביר ' דרכי ההתערבות בטיפול בנער י נחזור ונתבונן על המקרה של י'. עם מעצרו, ערכנו חקירה פסיכו-סוציאלית מקיפה בעניינו ויצרנו קשר עם כלל גורמי הטיפול והחינוך של הנער בקהילה. בד בבד פגשנו את הנער בבית המעצר, את אימו וכן את קרובי המשפחה שבחרה האֵם להביא למפגש עימנו. במפגש עם הנער במעצר הוא הודה במיוחס לו, אך התקשה לקבל אחריות למעשיו. הוא תיאר את האלימות שהפנה כלפי הנפגע כהגנה עצמית והתקשה להצביע על אלטרנטיבות להתמודדות במצב הקונפליקטואלי שאליו נקלע. הנער הרבה לבכות, שיתף בסיפור חייו הקשה ובבהלה שחש מכך שבסופו של יום הוא נמצא במעצר על עבירת אלימות, כאביו. המפגש עם הנער והמידע שאספנו מהגורמים השונים על אודותיו חשף לפנינו תמונה של נער שהתנהגותו מהווה סיכון רב לסביבתו, מתקשה לווסת את רגשותיו ולשלוט בכעסיו, ולצד זה זיהינו מאפיינים פוסט-טראומטיים שהם תוצאה של טראומה חוזרת ומתמשכת בילדותו, שפגעה בעיצוב אישיותו, והמעצר החריף את מצבו הרגשי והנפשי. על כן המלצנו לבית המשפט להפנותו למסגרת טיפולית של חסות הנוער, שתשמש חלופה לשהותו במעצר ושביכולתה לאיין את מסוכנות הנער – לצד מתן מענה טיפולי המספק התארגנות ואבחון מעמיק של מצבו.

במהלך שהותו של הנער בחלופת המעצר נצפתה לרוב יציבות בתפקודו, והתרשמנו כי הכללים והגבולות מסייעים לו להתארגן ומפחיתים את החרדה וההצפה הרגשית שחש עם מעצרו. בסיום האבחון בחלופת המעצר הופנה הנער למסגרת כוללנית של חסות הנוער. מדובר במסגרת שאינה נעולה, מרבית הפעילות מתקיימת בתוך המסגרת, לרבות תוכנית הלמידה, והיא משלבת בין סמכות וגבולות ברורים להכלה והחזקה. קליטתו של י' במסגרת הכוללנית הייתה טובה. הוא שולב בלימודים ובשיחות קבועות עם עו"ס המסגרת והשתתף בקבוצות כישורי חיים. נוסף על כך הוא נפגש עם פסיכיאטר שהעריך את מצבו ושלל צורך בטיפול תרופתי הרגעתי. ככל שהסתגל למסגרת וחש בנוח, החלו להופיע אצלו התפרצויות זעם והתנהגות מתריסה ואף תוקפנית כלפי קבוצת השווים והצוות. הנער התקשה לתפקד ביציבות לאורך זמן, והתגבשה ההבנה שהוא זקוק למענה טיפולי מקיף וממוקד יותר מזה שקיבל עד כה. קצינת המבחן המטפלת תכללה את הטיפול בנער ובמשפחתו, באה לבקרו במסגרת באופן עקבי ורציף, עמדה בקשר עם הגורמים השונים המטפלים בנער ומקיימים קשר איתו ועם המשפחה, וכן קיימה פגישות קבועות עם האם. בשיחות הטיפוליות עם הנער השתמשה קצינת המבחן בפרקטיקות אשר מנכיחות את סמכות בית המשפט ונעזרות בו וביכולת ההרתעה של מערכת אכיפת החוק לצורך גיוס הנער לשתף פעולה עם תוכנית הטיפול. לצד ההחזקה והמעקב אחר תפקודו של הנער בתוכנית השיקום שנבנתה לו, נערך עימו שיח רפלקטיבי הנוגע לגורמי הסיכון במצבו שהביאו אותו לבצע עבירה, והנוגע גם לתחושותיו ביחס למצבו, לשהותו במסגרת, למערכות היחסים בחייו ולשאיפותיו לעתיד. חשיבותו של השיח הרפלקטיבי, לצד היבטים הסתגלותיים והתנהגותיים, מתבססת על ההבנה שללא שינוי מנטלי הסיכון לרצידיביזם גבוה. פונאגי וטרגט ) התייחסו במאמרם אל הפונקציה Fonagy & Target, 2003( הרפלקטיבית כמציידת את האדם ביכולת מפותחת להבחין בין מציאות פנימית לחיצונית, בין אופני תפקוד "משוחקים" לממשיים, בין תהליכים מנטליים ורגשיים תוך-אישיים לתקשורת בין-אישית. הפונקציה הרפלקטיבית עומדת ביסוד היכולת להבין את ההתנהגות כמונעת על ידי מצבים פנימיים. יכולת זו מתפתחת בתוך יחסים בין-אישיים בטוחים ומוצאת ביטוי בהקשרים אלו.

I נקודת מפגש 75