מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 24 - ינואר 2023

כלים שלובים I 1 מפגש מחקרי

של שליטה במציאות מול חוסר השליטה המאפיין את גיל ההתבגרות. מי שתפיסת העתיד שלו פחות ברורה יהיה מעורב יותר בהתנהגויות סיכון. בהקשר המשפחתי נמצא כי ככל שמתבגרים דיווחו על תחושה חזקה יותר שהוריהם דוחים אותם, כך הם היו מאופיינים בהתנהגויות סיכון רבות יותר, ממצא שמדגיש את חשיבות התמיכה ההורית בגיל זה, ואילו בהקשר הקהילתי נמצא כי מתבגרים אשר חשו יותר השתייכות לקהילה היו מאופיינים בהתנהגויות סיכון מעטות יותר. נמצא גם שהשתייכות לקהילה מתווכת חלקית את הקשר בין התרחקות מהדת להתנהגויות סיכון, כך שהתרחקות מהדת נמצאה קשורה לתחושת השתייכות פחותה לקהילה, וזו הובילה להתנהגויות סיכון רבות יותר. מבחינה תיאורטית, ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ) ומדגישים כי בחברות Blos, 1979( התיאוריה של בלוס שמרניות כמו החברה הדתית-לאומית, שבהן הקהילה היא גורם משמעותי בחיי המתבגר ומשפחתו, המתבגר עובר תהליך של נפרדות לא רק מהוריו ומשפחתו אלא גם מהקהילה שהוא חי בה. לתהליך נפרדות זה יש משמעות גדולה באופן שבו יצלח את גיל ההתבגרות וברמת המעורבות שלו בהתנהגויות סיכון בתקופה זו. הממצאים הנוגעים להתרחקות מהדת ולהשתייכות לקהילה מצביעים על כך שמתבגר הגדל בחברה הדתית-לאומית בוחן את זהותו הדתית כחלק מתהליך גיבוש הזהות הטבעי המתרחש בגיל הזה, לעיתים הוא מחליט להתרחק מהדת ולעיתים הוא מחליט להישאר דתי. עד קבלת ההחלטה הוא נמצא באי-ודאות שעלולה להוביל לאימוץ התנהגויות סיכון. בשנים האחרונות עולה תמונה של שינוי בקרב אוכלוסיית המתבגרים מהזרם הדתי-לאומי בישראל, וניכרת החמרה ניכרת בהתנהגויות הסיכון שלהם כחלק מתהליך ההתבגרות. ממצאי המחקר מאששים את חשיבות ההתבוננות האקולוגית על המתבגרים כחלק מהסביבה שהם חיים בה, במסגרת הניסיון לצמצם מצבי סיכון אלו. בשלב ההתבגרות יש צורך התפתחותי לעבור תהליך של בירור, נפרדות ומעבר לאוטונומיה על ידי בחירה מחודשת ובוגרת באימוץ ערכים ותפיסות דתיות שעליהם גדל המתבגר. הבנת התפקיד המשמעותי של הקהילה בהקשר זה עשויה לאפשר למתבגר להרגיש שייכות גם כשהוא מחפש את דרכו, ובכך אפשר להפחית את מעורבותו בהתנהגויות סיכון. לסיום, מה אנחנו, כאנשי מקצוע שעובדים עם מתבגרים, יכולים להסיק?

המחקר וממצאיו

המטרה המרכזית של המחקר הנוכחי הייתה לבחון כיצד מאפיינים אישיים (התרחקות מן הדת, הערכה עצמית ותפיסת עתיד), מאפיין משפחתי (קרבה מול דחייה הורית) והמאפיין הקהילתי (תחושת השתייכות לקהילה הדתית) עשויים להסביר התנהגויות סיכון, למשל – עישון סמים, נהיגה ללא רישיון וקיום יחסי מין לא מוגנים של מתבגרים דתיים. התנהגויות אלו מופיעות לעיתים קרובות במצבים שבהם בני נוער מתקשים למצוא תחושת שייכות למשפחה ולקהילה ומחפשים מסגרת חלופית להשתייך אליה. יש בהם שמוצאים את המסגרת הזאת ביחסים חברתיים נורמטיביים, ואחרים – במסגרת יחסים חברתיים פחות נורמטיביים, המשפיעים על מעורבותם בהתנהגויות סיכון כגון אלו שתוארו לעיל. , לאורהשל המסגרתהתיאורטיתשל 2019 המחקר נערך בשנת ), התופסת את גיל ההתבגרות כשלב Blos, 1979( פיטר בלוס התפתחותי שבו מתרחש תהליך ספרציה-אינדיווידואציה שני (התהליך הראשון מתרחש בגיל הפעוטות). לגישתו של בלוס, בתקופת גיל ההתבגרות משימתו ההתפתחותית של המתבגר היא להגיע לשחרור יחסי מהתלות בהורים ולפתח עצמאות פסיכולוגית. זהו שלב התפתחותי חשוב, והמשימה המכרעת להתפתחות תקינה בגיל זה היא השגת נפרדות מהמשפחה ומההורים. אם מתרחשים כשלים בתהליך התפתחותי זה, המתבגר "יתנהג", לפי בלוס, את המצוקה, ובשפת המחקר הנוכחי – הוא יפגין רמה גבוהה של התנהגויות סיכון. אשר גדלו 19-14 מתבגרים בני 645 במחקר השתתפו במשפחות דתיות-לאומיות. הפנייה אליהם נעשתה לאחר אישור ועדת האתיקה של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, ולאחר שהם והוריהם נתנו הסכמתם להשתתף במחקר, הם מילאו שאלונים מובְנים. ממצאי המחקר העלו כי מתבגרים שדיווחו על התרחקות גדולה יותר מהדת היו מאופיינים בהתנהגויות סיכון רבות יותר. משמע, התרחקות מהדת ומהפרקטיקות המגינות שהיא מציעה, כגון טקסי תפילה, פוגעת בתהליכי ההתפתחות של מתבגרים דתיים כי הם מאבדים את המסגרת הנורמטיבית ששומרת עליהם. במקרים אלו הם מחפשים מסגרת חלופית לאותן פרקטיקות, והם מוצאים אותה בהתנהגויות סיכון. זאת ועוד, מתבגרים שדיווחו על הערכה עצמית ותפיסת עתיד נמוכות היו גם הם מאופיינים בהתנהגויות סיכון רבות יותר. ממצאים אלו מדגישים עד כמה בשלב התפתחותי, שבו הדימוי העצמי עובר טלטלה, בעלי ערך עצמי נמוך נתונים בסיכון גבוה יותר. כך גם לגבי תפיסת עתיד, שנותנת מסגרת 3

3 Blos, P. (1979). The adolescent passage: Developmental issues. International Universities Press, New York.

I נקודת מפגש 85

Made with FlippingBook flipbook maker