מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 24 - ינואר 2023

מה חדש? I 3 מפגש מחקרי

הנתפס בקרב אנשי המקצוע כעוין, אלים, מדכא, טרנספובי ומנצל צעירים/צעירות טרנס*. ה"בפנים" נוגע לעולם שבתוך המסגרת, הנתפס על ידי אנשי המקצוע כמרחב בטוח, מכיל, מכבד ומאפשר חקירה של זהות מגדרית עבור צעירים/צעירות טרנס*. הבחנה בין "בפנים" ל"בחוץ" מאפשרת לאנשי המקצוע לנוע בפרקטיקות בין רמת המיקרו לרמת המקרו. תנועה זו היא היישום הפרקטי של גישות מודעות הקשר ומתנגדות לדיכוי בעבודה עם צעירים/צעירות טרנס* חסרי בית, ומאפשרת להם/להן מעבר מעמדה של פגיעות לעמדה של כוח.

אל תפקידם המרכזי של גורמים ברמת המקרו (כגון חברה, פוליטיקה, תרבות, כלכלה) בהיווצרותן של בעיות חברתיות. בישראל יש היום חמש מסגרות חוץ-ביתיות ייעודיות ללהט"בים, הממוקמות במרכז הארץ: בית דרור, דרורים, אבני דרך, הגג הוורוד ודירות המעבר. מסגרות אלו פועלות בניהול עמותת אותות ובמימון ובפיקוח של משרד הרווחה והביטחון החברתי. המחקר שילב בין ראיונות אישיים ובין קבוצות מיקוד ), העובדים 32.7 (בממוצע 69-18 אנשי מקצוע, בני 28 של בארגונים אבני דרך, הגג הוורוד ודירות המעבר. הוותק של אנשי המקצוע נע בין שבועות אחדים לחמש שנים (בממוצע שנה ושלושה חודשים). במסגרת עבודת הניתוח של הראיונות וקבוצות המיקוד עם הראשונה התמה עלו שתי תמות מרכזיות: אנשי המקצוע מתמקדת בפרקטיקות המקצועיות המיושמות ברמה האישית והבין-אישית בקשר בין צעירים/צעירות טרנס* ובין אנשי המקצוע. מתוך הנרטיבים של משתתפי המחקר נמצא כי יצירה של מרחב בטוח, חוסר שיפוטיות ותחושת קרבה מסייעים לצעירים להתמודד עם רמות הדחייה מהחברה, ומאפשרים להם לדבר בפתיחות על נושאים רגישים. עוד נמצא כי עבודה קבוצתית מאפשרת לקדם תחושת שייכות, עשויה לקדם את התפתחותן של מיומנויות חברתיות ויכולה להוות מקור לתמיכה בהיעדר תמיכה משפחתית. לצד פרקטיקות אלה, נמצא כי חקירת הזהויות המגדריות מהווה גם היא פרקטיקה חשובה בשירותים אלו, והיא מתאפשרת לנוכח יצירה של מרחב בטוח ולא שיפוטי. פרקטיקה חשובה נוספת שזוהתה היא הקניית מיומנויות חיים הכוללות כלים לניהול תקציב ולמידה של דרכי התמודדות עם מערכות בירוקרטיות. נותחו פרקטיקות המשמשות את השנייה במסגרת התמה אנשי המקצוע במסגרות אלו ומתקיימות ברמה החברתית מחוץ למסגרת. שירותים ומערכות – כגון שוק העבודה, מערכת הבריאות, שירותי הרווחה והמוסד לביטוח לאומי – נוטים לתייג ולדחוק לשוליים צעירים/צעירות טרנס*. מכאן עולה חשיבותה של עבודת גישור עם המערכות השונות, הדרכה בהתמצאות בשוק העבודה, ליווי פיזי מול מערכת הבריאות, סיוע במימוש זכויות, וכן חינוך של שירותים ומערכות חברתיות נגד דעות קדומות. פרקטיקות אלו עשויות לחזק את הביטחון של צעירים/צעירות אלו, לפתח את חוסנם ולאפשר להם להתנגד לסטיגמטיזציה ולתיוג במפגשים עם השירותים והמערכות החברתיות. ממצאי המחקר שנסקר מדגישים את החשיבות שמַקנים אנשי המקצוע לעבודה המשלבת בין ה"בחוץ"' ובין ה"בפנים" של המסגרות. ה"בחוץ" מבטא את העולם שמחוץ למסגרת,

—————————————————

משאבי חוסן של בני נוער הגדלים בסביבה אלימה: המקרה )Sui et al., 2022( של קייפטאון, דרום אפריקה חשיפה לאלימות בילדות ובנערות, כנפגעים או כעדים, קשורה למגוון קשיים התפתחותיים, רגשיים והתנהגותיים. עם זאת, לא כל מי שנחשף לאלימות בילדותו יחווה תוצאות התפתחותיות שליליות, בוודאי שלא באותו האופן, וחלק מבני הנוער חסינים יותר מאחרים להשפעות השליליות של חוויות אלו. כלומר, קיימת שונות ברמת הפגיעות בקרב בני נוער, ובקרב בני אדם ככלל, בכל הנוגע להשפעותיהן של סביבות טראומטיות ואלימות. תיאוריות של חוסן מתבוננות על המשאבים אשר מסייעים לבני אדם בכלל, ולילדים ובני נוער בפרט, להיות פגיעים פחות לסביבה טראומטית ואלימה, ומתייחסות למשאבים חיצוניים – הקשורים בסביבה, ולמשאבים פנימיים – הקשורים במאפיינים האינדיווידואליים של כל אחד ואחת. המחקר הנוכחי עוסק במשאבי החוסן של בני נוער בקייפטאון שבדרום אפריקה, המתאפיינת ברמות גבוהות של אלימות 17 , בני נוער 30 גם ביחס לדרום אפריקה כולה. למחקר גויסו בנות, משבעה בתי ספר ברחבי העיר. בני הנוער 13- בנים ו שהשתתפו במחקר, ממוצא גזעי מגוון (כמחציתם מעורבים), משתייכים לקהילות שבהן פעילות של כנופיות, רציחות ותקיפות פיזיות ומיניות הן עניין שבשגרה. המחקר צלל, באמצעות ראיונות, אל עומק המשאבים המלווים את הנערים והנערות החיים בסביבה אלימה ומהווים עבורם גורמים מגינים, והוא מציג תמונה מעניינת של חוויית היות נער או נערה בסביבה ייחודית זו. בנושא של משאבי חוסן חיצוניים, כלומר כאלה הקשורים הגבולות בסביבה, התייחסו בני הנוער לשלושה היבטים: והציפיות של מבוגרים מהם, התמיכה החברתית, וניהול נכון של הזמן שברשותם.

I נקודת מפגש 93

Made with FlippingBook flipbook maker