מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 24 - ינואר 2023

אושר ברנע, נופר מזורסקי וכרמית כץ

בני הנוער הרבו להתייחס גבולות וציפיות של מבוגרים: לכללים שקבעו ההורים ולפיקוח של ההורים עליהם, וראו בהם מה שחיזק אותם וגרם להם להרגיש מוגנים ומוערכים. הם ראו בנאמנות לכללי הבית ובנורמות החיוביות שלו מפתח להצלחה, וכשתיארו היעדר פיקוח הורי מספק, הוא נקשר אצלם עם נטייה להתנהגות מסכנת. גם בקשר לבית הספר, הנערים והנערות ראו משאבי חוסן בערכים הבית ספריים של כבוד ונדיבות, בפיקוח הבית ספרי ובמדיניות של אפס סובלנות לאלימות. בני הנוער התייחסו להוריהם תמיכה חברתית ומשפחתית: ולמשפחתם, לבית הספר, לקבוצת השווים ולקהילה. בהתייחס להורים, דיברו בני נוער על תקשורת פתוחה עם ההורים וגישה אקטיבית שלהם כלפי אירועי אלימות בחיי הילדים כמשאב של חוסן המעניק תחושת ביטחון ונחמה. בני נוער אחרים תיארו גישה שיפוטית ומאשימה של ההורים, והביעו תסכול מהטלת ספק שלהם בדיווחים של בני הנוער על אלימות, כמו במקרה של פגיעה מינית בנערה על ידי בן משפחה. גם בהקשר של בית הספר, הם תיארו מצד אחד גישה רגישה וקשובה, ומצד שני הזנחת הטיפול באלימות. נוסף על כך, היו בני נוער שתיארו הדגשת יתר של ההישגים הלימודיים בבית הספר, מתוך היעדר מודעות לרקע הטראומטי שמקשה עליהם את הלמידה. בהקשר של הקהילה, בני הנוער סיפרו על שכנים נוכחים ואכפתיים ועל משמרות שכונות כמשאבי חוסן – "המשטרה באה רק כשקוראים לה, והשכנים נמצאים ניצול שם תמיד". עוד נושא שעלה כמשאב חוסן חיצוני היה , ובכלל זה עיסוק בפעילויות פנאי כגון תחביבים יעיל של הזמן וחוגים, פעילויות שתוארו כמחזקות ומעצימות. בני הנוער התייחסו גם למגוון משאבי חוסן פנימיים המסייעים להם בהתמודדות יעילה עם הסביבה האלימה. הם ראו בהשקעה בלמידה התמקדות בטוב, ותפסו את החינוך כמאפשר יציאה ממעגל האלימות. הם התייחסו גם לערכים חיוביים המלווים אותם, כגון גישה אנטי אלימה לחיים בצד מודעות לכך שאנשים אלימים הם לעיתים קרובות קורבנות בעצמם. הם תיארו גם תפיסה עצמית חיובית כמשאב: חלקם תיארו את עצמם כבטוחים בדרכם, ראויים לאהבה ומסוגלים לאתגרי החיים. עוד משאב חוסן פנימי שעלה בראיונות היה היכולת לתובנה רגשית ולחשיבה רפלקטיבית על המתרחש בתוכם. בני הנוער תיארו תהליכים עמוקים של חשיבה על אופן התגובה שלהם למציאות, שהפכו את החוויה היומיומית של סביבה אלימה למנוהלת טוב יותר ברמה הרגשית, ובכך היוו משאב להתמודדות עם חיי היומיום בסביבה זו. נושא נוסף שעלה כמשאב פנימי של חוסן היה כשירות ), כשירות שבאה לידי ביטוי social competence( חברתית

באופנים שונים: א. המיומנות לדעת למי בעולם המבוגרים אפשר לפנות כשנדרשת התערבות במקרי אלימות. ב. היכולת לפתור קונפליקטים בקבוצת השווים בדרך לא אלימה. ג. היכולת לזהות קבוצות השתייכות מיטיבות, ולבחור בהשתייכות אליהן על פני השתייכות לקבוצות שמדרדרות אל מעגלי אלימות ומצוקה. מאמר זה מזמין חשיבה על בני נוער בישראל בקהילות המאופיינות ברמות גבוהות של אלימות – ברמה המשפחתית, החברתית והפוליטית. בניגוד למחקרים אחרים, המתמקדים בעיקר במדידת ההשפעות השליליות של חשיפה לאלימות, מחקר זה מציע פרספקטיבה הוליסטית הכוללת גם את הגורמים המגינים שמסייעים לבני נוער להתמודד בהצלחה עם נסיבות חיים כאלו. כיוון ההתערבות בקרב בני נוער החשופים לאלימות, שממצאי המאמר מובילים אליו, הוא עידוד של תוכניות המתמקדות בחוזקות ובמיומנויות מיטיבות בצד תוכניות המחזקות את מערכות התמך של בני הנוער – משפחה וקהילה – ואת שיתוף הפעולה ביניהן. זאת מתוך הבנה שהמפתח לחוסן של בני נוער בסביבה אלימה הוא טיפוחם וחיזוקם של מגוון המשאבים שלהם, הפנימיים והחיצוניים, תהליכים שלהם השפעה מכרעת על היכולת לצלוח באופן מיטיב את שנות הנעורים בסביבה אלימה. בין התעללות בילדות להיריון בנערות: גורמים מתווכים )Russotti et al., 2022( וכיווני התערבות היריון של נערות הוא בעיה קשה בתחום בריאות הציבור בארצות הברית, ויש לו השלכות רב-דוריות נרחבות. לידה בגיל הנערות מהווה גורם סיכון עבור האם והיילוד כאחד – בהיבטים של בריאות הגוף והנפש, חשיפה להתעללות, חינוך והשכלה. מגוון מחקרים הראו כי לנערות שעברו התעללות ו/או הזנחה בילדותן יש סיכוי כפול להרות בגיל הנערות, וכי פגיעה מינית היא מנבא חזק במיוחד של היריון בנערות. תופעת ההיריון בקרב נערות צפויה להתרחב בארצות )Roe v. Wade( " הברית – עקב הפיכת ההחלטה "רו נגד ווייד הפוגעת בזכותן של נשים ונערות בארצות הברית לבצע הפלה בכמה מהמדינות. בישראל התופעה נדירה בהרבה מהפונות 6.9% היו 2020 אך בכל זאת קיימת, ולראיה, בשנת (הלשכה המרכזית 19 לוועדה להפסקת היריון נערות עד גיל —————————————————

נקודת מפגש I 94