מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 26 - ינואר 2024

בינינו לבינה טכנולוגיה חדשנית למען ילדים נפגעי התעללות וטראומה

2024 שבט תשפ"ד, ינואר | 26 גיליון

כתב עת לקהילה העוסקת בילדים נפגעי התעללות והזנחה

כתב עת לקהילה העוסקת בילדים נפגעי התעללות והזנחה

26 גיליון

*** AI *** התמונות בגיליון זה נוצרו באמצעות מחוללי תמונות

צוות המערכת – יו"ר מערכת, מכון חרוב נעמי גוטמן – עורכת ראשית, מכון חרוב יפה ציונית – עורכת אורחת, מכון חרוב רותי גבע

– פרקליטות מחוז ירושלים, משרד המשפטים עו"ד אשרת שוהם – עו"ס, מנהלת תחום במחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית, השירות הארצי לעבודה סוציאלית, יפעת פולק-כהן משרד הבריאות – ניצב-משנה בדימוס, לשעבר ראש מח' נוער ומשפחה במשטרה והמשנה ליועמ"ש המשטרה מאיר-דב ברקוביץ' (ברקו) – מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, מודיעין עילית מיקי מילר – מנהלת קמפוס חרוב לילדים ורכזת תוכניות חוק ומשפט, מכון חרוב עו"ד עפרה בן-מאיר – עו"ס ארצית לפי חוק הנוער, אגף משפחה, ילד ונוער בקהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי שרית צרפתי – פרקליטות המדינה, משרד המשפטים עו"ד תמר פרוש

עיצוב, עריכה והפקה , יפה ציונית bing disigner התמונה בעטיפה באמצעות מחולל התמונות תמונה על גבי העטיפה:

ורדה בן-יוסף עריכת לשון: סטודיו אלי דייץ' עיצוב גרפי: יבגניה ז'אדן עימוד: דפוס מאור וולך בע"מ הדפסה:

מכון חרוב 9765418 מכון חרוב, קמפוס הר הצופים, ירושלים כתובת המערכת: 077-5150304 פקס ,077-5150300 טל' www.haruv.org.il אתר מכון חרוב: yaffa@haruv.org.il לתגובות:

דבר העורכות

| 6 |

| 10 | "מורה נבוכים" לחידושים טכנולוגיים בתחום רווחת ילדים בר אבני נאור ורותי גבע

| 17 | – למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית לאיתור מצוקות ברשתות חברתיות *WALL- הכתובת היתה על ה חוה דורון סופרמן

| 24 | – כיצד משחק מחשב וירטואלי איתר מאות ילדים בסיכון איך זה שמלאך כחול אחד מעז? אריאל פלג

תוכן העניינים

– מפגש פסיכו-חינוכי טיפולי באמצעות "קנבס הירו" בינה יתרה תמר צ'רקה בריאיון עם יובל הבר

| 28 |

| 34 | – מחשבות ותובנות – ריאיון עם ד"ר רוברט ג'ורג' רתימת ביג דאטה להגנה על ילדים וילדות רותי גבע

סיכום מחקר – שימוש בקישור נתונים במסגרת מחקרי ביג דאטה אושר ברנע ופרופ' כרמית כץ

| 38 |

| 40 | – קידום עקרונות לשילוב טכנולוגיות מידע בהגנה על ילדים בסיכון הצעה לדיון עו"ד עמית אשכנזי

קולמילה" 1202" – השפה הדיגיטלית הייחודית של כתיבה מודעת טראומה מיקה נטוביץ' מנצור

| 46 |

| 52 | מעורבות חברתית ומקצועית בפיתוח טכנולוגיות חדשניות לזיהוי התעללות בילדים והזנחתם ד"ר אביב לנדאו ופרופ' מקסים טופז  | 56 | – כלי לאיתור ילדים ובני נוער הנתונים במצבי סכנה לחייהם, לבריאותם ולהישרדותם "איתותים" יעל סבג וד"ר טל ארזי 

– על פלטפורמת "דרופ אימפקט" כשהנפש כואבת השיתוף עוזר נעמי גוטמן בראיון עם ציפי קרליק

| 60 |

לקט מחקרים עדכני מאת צוות המחקר של מכון חרוב מה חדש? אושר ברנע וכרמית כץ

| 66 | מפגש מחקרי

מדורים

דבר העורכות

רותי גבע

יפה ציונית

נעמי גוטמן

למעשה נוצרה שכבת נפגעים נרחבת, שנוספה על זו הפגועה ממילא, של ילדים נפגעי טראומה ישירה או עקיפה. רבים הם הילדים שהתייתמו או שכלו קרובי משפחה או חברים ושכנים. היו ילדים שעזבו עם משפחתם את ביתם למשך חודשים, ורבים מהם עדיין אינם יכולים לחזור אליו או אל שגרת חייהם. המלחמה העצימה עוד את הקושי באיתורם של ילדים נפגעי התעללות והגבירה את הצורך לתת להם מענים רגשיים דחופים. כל זאת, על רקע עומס גדול ומחסור בכוח אדם שקדמו למלחמה, שלא אִפשרו לתת לילדים מענה מהיר, אקוטי ומיטבי באמצעים הקיימים. כאן נזכיר שעוד קודם למלחמה התמודדו מערכות החינוך, הרווחה והבריאות עם תוצאותיו של משבר קודם – משבר הקורונה – ועם השלכותיו על ילדים. אחד הדברים החיוביים שנוצרו עקב המלחמה הוא ההתגייסות של המונים מהחברה האזרחית לטובת הכלל – כדי לזרז מענים לצרכים חדשים שנוצרו וכדי למלא פערים שנוצרו במערכות שונות. תחת מערכות שקרסו או לא תפקדו היטב, לפחות בתחילת התקופה, נבנו פלטפורמות חדשות בידי "אנשים טובים באמצע הדרך" – יזמיות ויזמים מרשימים שהטכנולוגיות היו בידיהם עוד לפני המלחמה, והם הקימו מיזמים מבוססי טכנולוגיות חדשות כדי לטפל במצוקות של אזרחי ישראל, ובהם גם ילדים שנפגעו במישרין או בעקיפין.

אנו שמחות להציג לפניכם את הגיליון החדש של כתב העת נקודת מפגש, העוסק כולו בטכנולוגיה חדשנית בשירות ילדים בסיכון ונפגעי טראומה והתעללות. לשם הכנת הגיליון הנושאי בתחום שרובו חדש גם עבורנו, העורכות, ביקשנו מרותי גבע חברתנו, מנהלת תחום יזמות וחדשנות במכון חרוב, להצטרף כעורכת אורחת, ואנחנו מודות לה על תרומתה הרבה. באוקטובר 7 הכנת הגיליון שלפנינו החלה בטרם אירועי והמלחמה שמדינת ישראל עדיין בעיצומה. הרעיון מאחורי כתיבה על טכנולוגיה חדשנית היה הצורך להנגיש ולהביא לידיעה את הצורך לגייס לטובת ילדים נפגעי התעללות את ההתקדמות הטכנולוגית האדירה, זו שהתרחשה בשנים האחרונות גם בתחומנו – תחום הטיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה ונפגעי טראומה. הצטרפה לכך גם ההבנה שבשלב כלשהו נצטרך ללמוד לגייס את הטכנולוגיה המתקדמת – גם כדי להבין את הילדים המשתמשים בה ולטפל בהם. עם פרוץ המלחמה הבנו עד כמה נושא הגיליון הפך לאקטואלי וקריטי מתמיד. המצב החדש שנוצר הדגיש עוד יותר את חשיבות ההיעזרות בטכנולוגיה המתקדמת לשם מתן מענים אבחוניים וטיפוליים לצרכים העצומים שנוצרו ועלו מהשטח בקנה מידה גדול, ושלא הייתה יכולת לתת לכולם מענה מיידי.

נקודת מפגש I 6

דבר העורכות

ממשיכות בסקירה מקיפה אושר ברנע ופרופ' כרמית כץ המאפיינת את התחומים שבהם תרמו מחקרי "קישור נתונים" לעולם המחקר של התעללות בילדים והזנחתם עד כה. הן משרטטות אפיקי התפתחות של מחקרים מסוג ביג דאטה בהמשך, מעלות שאלות ודילמות, הנוגעות לתופעת ההתעללות וההזנחה, שמחקרים אלו עדיין לא טיפלו בהן, ומציעות כיצד מחקרים של קישור נתונים עשויים לתרום להן ד"ר אביב מאמר העוסק בפן אחר של ביג דאטה הוא של . הם כותבים כיצד התהליך לנדאו ופרופ' מקסים טופז המתפתח של מחשוב מידע רפואי אומנם פתח לפני חוקרים לזיהוי AI ערוץ חדש של מחקר ופיתוח טכנולוגי מתקדם, כגון התעללות והזנחה, אך בד בבד הוא העלה גם שאלות אתיות. כותבת במאמרה על יתרונות "המלאך הכחול" – אריאל פלג כלי המשתלב במשחק מחשב וירטואלי ומטרתו לאתר ילדים בסיכון. הכלי פּותח בזמן הקורונה, עת ילדים רבים היו ספונים בבתיהם והמערכות התקשו לאתר ילדים נפגעי התעללות. בעקבות הפרויקט פנו מאות ילדים ודיווחו על פגיעה. כותבת על "קולמילה", שירות ייחודי של מיקה נטוביץ' מנצור , ועל "קול הקיץ" שהתפתח בעקבותיו – שניהם כלֵי סיוע 1202 מקוונים אנונימיים לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, המתבססים על כתיבה מודעת טראומה. שני השירותים מאפשרים פנייה שקטה ודיסקרטית לסיוע והתכתבות מוגנת, לעיתים בזמן הפגיעה עצמה. כלי ייעודי אחר לאיתור ילדים נפגעי התעללות שעליו כותבות הוא השאלון הדיגיטלי "איתותים", יעל סבג וד"ר טל ארזי שמטרותיו לסייע לאנשי מקצוע הפוגשים ילדים במסגרת עבודתם לזהות ולאתר ילדים בסיכון; להעריך את מידת הסכנה לחייהם, לבריאותם ולהישרדותם; לתמוך בתהליכי קבלת החלטות ולהציע המשך הערכה והתערבות מתאימות עם הילד ומשפחתו. אושר ברנע בלקט מחקרים עדכני במדור "מה חדש", מביאות שני מחקרים חדשים: האחד – על ופרופ' כרמית כץ האימפקט של קמפיין תקשורתי שמטרתו לסייע בהרתעת צרכני תמונות פוגעניות של ילדים ברשת, והשני – על מחקר תצפיתי במתודה חדשנית בבריטניה, העוסק בפרופיל הרשת של נערות שנפגעו מינית בילדותן.

מציגות מעין "מורה נבוכים" בר אבני ורותי גבע בפתח הגיליון לחידושים הטכנולוגיים בתחום רווחת ילדים, עם עולם המונחים בתחום שאינו מוכר לרבים מאיתנו. מומלץ להתחיל בו את הקריאה בגיליון. באוקטובר 7 אחת היוזמות שהתפתחו בעקבות אירועי היא היישום "קנבס הירו" מבית היוצר של קבוצת "השלישי המלאכותי", שמאפשר מפגש פסיכו-חינוכי טיפולי. כלי זה תמר נועד להגביר תקשורת וחוסן אצל ילדים ובני נוער. , ומכניסה יובל הבר מראיינת את יוזם ומנהל היישום, צ'רקה אותנו לעולמם של היוצרים. פלטפורמה חברתית אחרת, שיצרה בעקבות אירועי אוקטובר , בימאית ויוצרת, היא "דרופ אימפקט" – שמטרתה ציפי קרליק לספר את הסיפור האישי ולאפשר עיבוד רגשי ראשוני של מספרת היזמית על הרקע נעמי גוטמן החוויה. בריאיון עם להקמת הפלטפורמה כיצד נעזרו בה רבים ועל הסדנאות שפיתחה בעקבות זאת. מאמרים אחרים בגיליון, העוסקים בטכנולוגיה חדשנית, מלמדים אותנו כיצד אפשר לרתום אותה לטובת ילדים נפגעי התעללות וטראומה: כותבת על הכלי שבנתה ועל כוחם של חוה דורון סופרמן המדיום האינטרנטי ושל הרשתות החברתיות להביא לשינוי חיובי מיידי – בהיקף נרחב – באמצעות למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית לאיתור מצוקות ברשתות חברתיות. לדבריה, יש הזדמנות אדירה לאתר ילדים במצוקה באמצעות הכלי המתקדם שבנתה. כלים עוצמתיים אחרים, שהשימוש בהם גובר והולך בשנים רותי האחרונות, הם כלי הביג דאטה (נתוני עתק). בריאיון עם כיצד רתם את נתוני העתק ד"ר רוברט ג'ורג' מתאר גבע להגנה על ילדים וילדות. בשיחה הוא פורס לפנינו את "אחורי הקלעים" של מחקרים מבוססי ביג דאטה, ואת האתגרים שניצבים לפני החוקרים בתחום זה. הוא מתאר כיצד שיתוף פעולה של קובעי המדיניות ושל אנשי השטח, עם איסוף המידע וניתוחו, יכולים לכוון אותנו לפתרון נכון יותר של תופעת ההתעללות בילדים. בהקשר זה של הצורך הקריטי בשיתוף פעולה להקמת מערכת מידע משותפת למשרדי הממשלה לשם איתור ילדים . הנושא עו"ד עמית אשכנזי נפגעי התעללות והזנחה כותב נידון חדשים לבקרים אך לא התקדם הרבה, בעיקר כי לא צלח את סוגיית הזכות לפרטיות של הילד. עו"ד אשכנזי מזמין אותנו לדיון בסוגיה כדי לפזר את הערפל במפגש בין טכנולוגיות מידע ובין הפגיעה בזכויות יסוד לאור דיני הפרטיות בישראל.

.

I נקודת מפגש 7

, מהמאמרים בגיליון זה עולה כי הטכנולוגיה מסוגלת לסיום לסייע להגיע אל ההמונים, אבל לפחות כרגע היא כלי בלבד ואינה בגדר תחליף לאדם, לקשר הבין-אישי ולתקשורת שכה חשובה בתחום זה של מניעה וטיפול בילדים נפגעי התעללות. ראוי לתת את הדעת על האתגרים שהיא מעלה, להפחית את הסכנות וההטיות הכרוכות בה אך בד בבד למנף אותה לשם צמצום תופעת ההתעללות בילדים והזנחתם, ולמנוע את השלכותיה של הטראומה הלאומית והאישית. אנו תקוה שתרמנו כאן, ולו מעט, לקידום ההבנה של הפוטנציאל הגלום בכלי הטכנולוגיה החדשה ובאפשרויות לגייסם לצמצום תופעת ילדים נפגעי התעללות על ידי מי שאמונים על איתור ילדים אלה ועל הטיפול בהם.

קריאה נעימה ומועילה!

נעמי, יפה ורותי

נקודת מפגש I 8

שעת פרידה

שנים במכון חרוב, מיום הקמתו, הגיעה שעת הפרידה 17 לאחר מהמכון ומתפקידי בכתב העת נקודת מפגש. הייתה לי הזכות והיה לי העונג להיות המייסדת, יו"ר המערכת ועורכת של כתב העת במשך שנים רבות. אני מקווה שכתב עת זה היה לכם מקור עניין, לימוד וחשיפה של ידע חדש ורלוונטי בתחום החשוב והמאתגר הזה אני מאחלת לכם הצלחה, קוראות וקוראים יקרים, לעורכת שאיתי, יפה ציונית, שיחד עשינו דרך ארוכה ומרתקת שנים רבות, לצוות המערכת המסור שבו נשות מקצוע ואנשי מקצוע ותיקים מכל המקצועות בתחום, צוות שהקדיש ומקדיש שעות רבות, ותורם מניסיונו העשיר שבלעדיו לא היה לנו עיתון כה מגוון וחדשני. ואחרונה חביבה לטלי שלומי, חברתי היקרה, שתחליף אותי בתפקיד החל מהגיליון הבא - בהצלחה!

שאו ברכה!

נעמי

I נקודת מפגש 9

"מורה נבוכים" לחידושים טכנולוגיים בתחום רווחת ילדים

בר אבני נאור ורותי גבע

היא מדענית נתונים מטעם מכון חרוב בר אבני נאור והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היא מנהלת תחום יזמות וחדשנות במכון חרוב. רותי גבע

התמונה נוצרה באמצעות מיקרוסופט בינג — רותי גבע

מומחים מעריכים כי שיעור קטן בלבד מהילדים, הנתונים בסיכון או חשופים להתעללות והזנחה בידי האחראים להם, מוכר לרשויות. למעשה, התעללות והזנחת ילדים היא תופעה חוצת תרבויות, מגזרים ומעמדות כלכלים-חברתיים, המשפיעה רבות על ילדים בטווח הקצר ובטווח הארוך. ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה ועלייתה של הבינה המלאכותית בשנים האחרונות הובילו אותנו לבחון את מידת יכולתן של הטכנולוגיות האלו לסייע בהגנה ושמירה על רווחת ילדים. מאמר זה סוקר את החידושים הטכנולוגיים בתחום . הטיפול בהתעללות בילדים והזנחתם, הפוטנציאל והאתגרים ), למידת מכונה AI – Artificial Intelligence( בינה מלאכותית )BD – Big Data( ) ונתוני עתק ML – Machine Learning( הפכו למונחים המזוהים עם חזית הקִדמה. נפנה תחילה להגדרת המושגים: – מייצגת הצטברות של יכולות חישוביות בינה מלאכותית המחקות את האינטליגנציה האנושית. היא פועלת כסוכנת בעלת אינטליגנציה דיגיטלית המסוגלת ללמוד ולהבין את סביבתה, והיא בעלת יכולת לפתור בעיות ולקבל החלטות העונות על המטרות או ההוראות שהוצבו לה. שלא כמו הבינה האנושית, הבינה המלאכותית היא תוצר של אלגוריתמים מורכבים ותבניות המאפשרים לייצר ידע חדש או תובנות על סמך ניתוח ולמידה של כמות גדולה של נתונים. – כוללת בתוכה AI – תת-קבוצה של למידת מכונה אלגוריתמים המניבים תוצאות טובות יותר ככל שהם הופכים AI, ML, BD הגדרת המושגים

I נקודת מפגש 11

בר אבני נאור ורותי גבע

ל"מנוסים" יותר (ומכאן המונח "למידה"). הניסיון מגיע עם חשיפה הולכת וגדלה למידע ולנתונים, כך שבכל חשיפה כזאת האלגוריתמים מתקנים את תוצאותיהם הקודמות עד שמתקבלת התוצאה המדויקת ביותר. (ביג דאטה) – מהפכת המידע ושיפור משמעותי נתוני עתק ביכולת לאגור מידע בצורה חסכונית ויעילה הובילו לכך שכמעט כל גוף היום אוגר כמויות עצומות של מידע. עיבוד, ניתוח וגזירת תובנות של קבצים ובסיסי נתונים גדולים מאוד מצריכים שימוש בשיטות, בכלים ובפעולות שלא נדרשו בעבר. עתה נסקור את התחומים הטכנולוגיים העיקריים המציעים פתרונות בתחום של התעללות בילדים והזנחתם: )Predictive analytics( חיזוי תחום החיזוי מורכב ממודלים שתפקידם לחזות או להעריך את התוצאה של אירוע מוגדר בתנאים מוגדרים מתוך למידה של מקרי עבר רלוונטיים. כדי להמחיש את הנושא, נשתמש בדוגמה השאולה מעולם המכירות – חיזוי מחירו של בית בנקודת זמן כלשהי, ובכלל זה פרטים כגון מספר החדרים, מיקומו וגילו של הבית. הלמידה נעשית על סמך נתוני עבר של מכירת בתים והמפרט שלהם, והחיזוי נעשה על סמך מחירם של בתים בעלי מפרט דומה. חיזוי מדויק תלוי ביכולת לאסוף ולעבד כמויות גדולות של מידע. שיפור בתוצאות המתקבלות ממודל חיזוי הוא תוצר של , אחסון ML- ו AI התקדמות משמעותית ביכולות האלגוריתמים מידע, כוח חישוב ואחזור נתונים – אבל גם של קידום מדיניות ). היתרון בשימוש Lanier et al., 2020( ותכנון מבוסס ראיות במערכת חיזוי אוטומטית הוא בהפחתת טעויות אנוש וכן ביכולת להביא בחשבון כמויות גדולות של מידע בתהליך קבלת ההחלטות, יכולת העולה בהרבה על היכולת האנושית. חיזוי אנליטי בתחום הרווחה פרויקט קו הסיוע של שירותי הרווחה במחוז אלגני ) במדינת ניו יורק שבארצות הברית Allegany county( מאפשר לאלגוריתם חיזוי אנליטי להציע חוות דעת שנייה על כל דיווח לקו הסיוע. במקום השיטה המסורתית המוכרת, שדורשת ממוקדן לאסוף מידע, ללמוד את פרטי המקרה ולקבל החלטה על המשך חקירה וטיפול, תהליך שיכול לארוך זמן רב, בזמן השיחה הטלפונית נבנה במהירות פרופיל של . הוא מקבל "ציון ML המקרה המדווח בעזרת אלגוריתמים של מיון משפחתי" החוזה את רמת הסיכון המשפחתית על סמך הנתונים הקיימים במערכות ממשלתיות ואלו המתקבלים במהלך השיחה. שילוב החיזוי של המחשב עם מידע שנאסף על המקרה באופן מסורתי מאפשר לחזות טוב יותר את

הסבירות ארוכת הטווח להתערבות של שירותי הרווחה בעתיד. המודל מביא בחשבון גורמי סיכון, כגון היסטוריה הורית, תנאים חברתיים-כלכליים, מאפייני השכונה ומעורבות קודמת של שירותי הרווחה. הציון אינו מחליף שיקול דעת של איש מקצוע אלא מספק מידע נוסף, כדי לסייע בתהליך קבלת ההחלטות במיון הראשוני. חשוב לנו לציין שגם במדינות נוספות התקיימו פיילוטים של פרויקטים מסוג זה, ורבים מהם הופסקו בעקבות ביקורת על הטיות מובנות בנתונים המוזנים למודל (כגון מצב חברתי כלכלי ומצב בריאותי). קיים מתח רב בין הפוטנציאל של יוזמות מסוג זה למניעת אלימות ובין הפוטנציאל שלהן לתרום לדחיקה נוספת של מיעוטים לשוליים. Space and agent( אלגוריתמים מבוססי מיקום וסוכנים )based algorithms תת-תחום של מודלי חיזוי הוא מודלים המביאים בחשבון את הפן המרחבי ואת העיתוי של תופעה מסוימת. למשל, ניתוח מקרי פשיעה בהקשר של זמן ומרחב – מתי התרחשו (האם סביב תאריכים מיוחדים, יום בשבוע, שעה ביום) והיכן (סמוך לחנות לממכר אלכוהול, פארק) – מאפשר לייצר מפה ) שבהן מתרחשים אירועים hot-spots( של נקודות חמות מהסוג הזה ולנתב את ניידות המשטרה לנקודות אסטרטגיות או להציב מעקב באמצעות מצלמות אבטחה (ראו פרויקט .)PredPol- ו HunchLab מביאים בחשבון )agent based( מודלים מבוססי סוכנים את ממדי הזמן והמרחב אך בוחנים גם כיצד נקיטת פעולה מסוימת משפיעה על תופעה שלילית שרוצים למגר. לדוגמה, כיצד שינוי בשעות הסגירה של חנות לממכר אלכוהול משפיע על תגרות במרחב הציבורי, או כיצד שינוי במיקום של ניידת משטרה משפיע על אזורים שיש בהם אירועי אלימות רבים. אפשר לראות שימוש בטכנולוגיה זו בתחום של מניעת Daley et( התעללות בילדים והזנחתם אצל דאלי ואחרים .)Predict Align Prevent, 2019( י PAP ) ובפרויקט al., 2016 הראשונים השתמשו ב"מודל שטח סיכון" המביא בחשבון את ההשפעה המצטברת של גורמים סביבתיים על התופעה (מקרי תקיפה, רצח, סמים, זנות, אלימות במשפחה, עוני ועוד) כדי לחזות מקרים עתידיים של התעללות. האחרונים יצרו מודל למידת מכונה בעל "תפיסה" מרחבית, הִממפה את המרחב הציבורי בעיר מסוימת לפי אירועי עבר רלוונטיים בשילוב זמינות משאבים נחוצים במרחב העירוני, ומצביע על אזורים בדרגות סיכון שונות בעיר שעלולים לחוות התעללות והזנחה. השלב הבא הוא היכולת למפות נותני שירות רלוונטיים ולהפנות אותם לאזורים בדרגת סיכון גבוהה או להקצות את המשאבים לפי אזורי הסיכון בעיר.

נקודת מפגש I 12

"מורה נבוכים" לחידושים טכנולוגיים בתחום רווחת ילדים

מודלים מבוססי סוכנים, בשילוב עם גישות המבוססות על הבנת המרחב, יכולים לשמש לאופטימיזציה של מיקום שירותים ומוסדות בעיר לשם הנגשה נוחה של אותם שירותים. )NLP – Natural language processing( עיבוד שפה טבעית פלטפורמות חברתיות, כגון אינסטגרם, טיקטוק ופייסבוק, הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו החברתיים. אנחנו חיים בעידן של "לראות ולהיראות", ואפליקציות אלו מובילות אותנו לתעד כל דבר שאנחנו עושים ולדווח עליו. אנחנו מקיימים קשרים וירטואליים ומשתפים חוויות ומחשבות שלא בהכרח היו באות לידי ביטוי באינטראקציות פיזיות בין אנשים. למרות היתרונות הרבים שמגוון הפלטפורמות החברתיות מציע, רשתות חברתיות מתפתחות גם כמקומות שבהם יש ביטוי להתנהגויות מסוכנות של אנשים וביטוי של טראומה ומצוקות רגשיות. מיליארדי המשתמשים ברשתות החברתיות מייצרים מיליוני נתונים בכל יום – ציוצים, פוסטים, תמונות וסרטונים, ולכן גובר העניין של עוד ועוד חוקרים וחברות בפיתוח טכנולוגיות – NLP אלגוריתמים שיכולות לנתח את המידע הזה. למשל, תת-קבוצה בתחום למידת המכונה – מתמחים בעיבוד, למידה וניתוח של כמויות גדולות של טקסטים. אלגוריתמים אלו מאפשרים, למשל, תרגום אוטומטי של טקסטים לשפות רבות או השלמה של טקסט. הם אף הביאו את הבשורה הגדולה ביותר של התקופה האחרונה – מענה על שאלות מכל תחום BARD ו- Open.AI של Chat GPT וסיוע בפתרון בעיות בדמות של גוגל. עשויים לסייע באיתור משתמשים NLP אלגוריתמים של בסיכון ברשתות החברתיות באמצעות ניתוח דפוסי הפעילות ברשתות והתכנים שהם משתפים או שנכתבים על ידי ) ניתחו Babvey et al., 2021( אחרים בגנותם. באבוויי ואחרים שנכתבו בתקופת REDIT (טוויטר לשעבר) ו- X- טקסטים מ הקורונה, כדי לבדוק אם חל שינוי בחשיפה של ילדים לאלימות בזמן הקורונה. הם מצאו עלייה בכמות הטקסטים שכללו תוכן אלים או פוגעני בזמן הסגרים. הנוכחות המקוונת המוגברת, של ילדים ומבוגרים כאחד, מחזקת את הצורך לבחון כיצד ניתן להשתמש במדיה חברתית כדי לזהות קורבנות פוטנציאליים של אלימות, ולשקול כיצד פלטפורמות אלו יכולות לשמש נקודות כניסה להגשת עזרה. זהו אחד התחומים שניכר בו כי הפוטנציאל לפריצת דרך קיים אך טרם הגיע לידי מימוש. חשוב לציין ששימוש במידע מרשתות חברתיות מעלה סוגיות של פגיעה בפרטיות, ונשאלת שאלה מתחום האתיקה – האם נכון לעשות שימוש בנתונים אישיים, אם גם ברשות הרבים, כדי ללמוד על התנהגות הפרט, בייחוד אם המנוטרים אינם מודעים לכך שהם נתונים במעקב?

)Mobile health – Mhealth( רפואה דיגיטלית

רפואה דיגיטלית היא תחום שבו מידע רפואי וטיפול רפואי מונגשים מרחוק באמצעות מכשירי תקשורת, כגון טלפונים חכמים ומחשבים. השימוש ברפואה דיגיטלית בהקשר של מניעת התעללות בילדים נעשה בשלושה אופנים: 1 . – מתן שירותים באופן דיגיטלי מאפשר הנגשת שירותים חשיפה שלהם לאוכלוסיות שלא צרכו אותם קודם לכן מסיבות של חשש מסטיגמה, מחסור במשאבים או בעיות לוגיסטיקה. 2 . – אפליקציות ופלטפורמות לאבחון מצבים נפשיים קיימות כמה אפליקציות המאפשרות אבחון עצמי של מצבים נפשיים הידועים כגורם סיכון לפגיעה בילדים. המשתמש מזין מידע אישי הכולל שיתוף ברגשותיו ובמחשבותיו ומקבל ייעוץ על ידי בוט או המלצות להמשך טיפול נפשי רלוונטי. האפליקציות משתמשות ומבססות את המלצותיהן על סמך AI בטכנולוגיות של .)WoeBot, theQuartet , למידה ממקרי עבר (ראו ג'ינג'ר 3 . הרחבת פעולות התערבות שמטרתן להפחית אלימות – שימוש בטכנולוגיה כאמצעי סינון למקרים נגד ילדים שונים ותיעדופם, וגם כגורם משלים לשם קבלת החלטות. בתחום זה לקשר האישי של המטופל עם איש מקצוע יש חשיבות רבה בהצלחת התהליך, ולכן השימוש מהווה השלמה של תוכניות מסורתיות ואינו Mhealth ב מחליף אותן. אפליקציות ואתרי אינטרנט משמשים להעלאת מודעות ולחינוך ילדים והוריהם גם בתחומים של חינוך מיני, מוגנות והקניית Asadzadeh( מיומנויות חברתיות ורגשיות. אסדזאדה ואחרים ) הדגימו שימוש בטכנולוגיה של משחקים דיגיטליים et al., 2022 ומציאות מדומה לצורכי טיפול בתופעה של התעללות בילדים והזנחתם. החוקרים התמקדו בתחומים האלה: הכשרת אנשי בריאות, מניעה, איתור, אבחון, טיפול ורפואה משפטית. באפליקציות שפיתחו אפשר לראות סימולציות אינטראקטיביות הבוחנות ידע ומיומנות של אנשי מקצוע בזיהוי ילדים שנפגעו מהתעללות, משחקי מחשב המתמקדים במניעת התעללות מינית, איתור ילדים נפגעי התעללות באמצעות אפליקציה המאפשרת לילדים לתאר בצורה חווייתית ובאמצעות סיפור את היומיום שלהם או משחק מחשב שנועד לסייע לילדים מאומצים להתמודד עם טראומה. מציאות מדומה ומשחקי מחשב להעלאת מודעות ולחינוך

I נקודת מפגש 13

בר אבני נאור ורותי גבע

למשל פיתח לאחרונה Child Help Line International 1 משחק מחשב שנועד להכשיר מדריכי קו סיוע לילדים בסיכון. המשחק לוקח את המשתתפים למסע בין שלושה סיפורים מציאותיים בעקבות דמויות של צעירים. המשתתפים משמשים יועצים ומקיימים אינטראקציה עם הדמויות הללו באמצעות נרטיב מסוים. בכל שיחה הם צריכים להפגין כישורים כגון בניית קשר, הזדהות עם הילד, זיהוי סיכונים ובחינת פתרונות. זו חוויה דינמית וסוחפת המטפחת למידה ופיתוח מיומנויות בסביבה בטוחה ומבוקרת. באמצעות תרגול חוזר ונשנה בסביבה מדומה זו, יועצי קו הסיוע לילדים יכולים לשפר את יכולותיהם ולצבור ביטחון ללא חשש מהשלכות מזיקות על ילדים "אמיתיים". האתגרים המוכרים מהמציאות האמיתית "היגרו" אל העולם המקוון. התעללות מינית, הטרדה, סחיטה ובריונות הן דוגמה לכך, אך שלא כבעבר – רשת האינטרנט מאפשרת לשמור על אנונימיות של הפונה ומעלה אתגרים חדשים. תפקידה של הגנת סייבר להגן על ילדים מפגיעות ברשת, והיא ממוקדת בשלושה תחומים עיקריים: 1 . – הקואליציה להגנת הילד, מניעת התעללות וניצול מיני ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח, פיתחה טכנולוגיה המאפשרת איתור ומעקב אחר משתמשים ברשת האינטרנט המורידים ומשתפים קבצים בעלי תוכן פורנוגרפי. הפלטפורמה אוספת ומנתחת כמות גדולה מאוד של דוחות משתמשים הסוחרים בתוכן פדופיליה מיליון דוחות בכל יום). ניתוח זה מאפשר 50-30( לחשוף מערכות קשרים בין פדופילים ולדווח לרשויות היא פלטפורמה Take It Down . על פעילותם בזמן אמת בפיתוחו של המרכז הארצי לילדים נעדרים ומנוצלים בארצות הברית, שמטרתה להילחם בהפצת תמונות או סרטונים בעלי תוכן פוגעני ברשת האינטרנט. הכלי מאפשר לכל משתמש לדווח, באמצעות טופס מקוון, על תמונות בעלות אופי מיני או סרטונים, והם מקבלים . hash טביעת אצבע דיגיטלית ייחודית, הנקראת ערך באמצעות טביעת האצבע של הקובץ אפשר לעקוב אחר קבצים מסומנים באתרים ובאפליקציות ולהסירם (ראו ). הטכנולוגיה משמשת NetClean, Safer, AiLecs גם גם לניטור ומעקב אחר אפליקציות המאפשרות שיחה סייבר

וירטואלית בין משתמשים לא מּוכרים. שיחות הצ'ט הפכו כר פורה לפוגעים, והמאמץ מתרכז באיתור תוכן פוגעני. תחום זה מתפתח ומשתכלל, כל הזמן כדי לסכל מאמצים של פוגעים להתגבר על מערכות האבטחה של הפלטפורמות. 2 . – בשנים האחרונות שמירה על פרטיות ומוגנות ברשת פותחו טכנולוגיות שמטרתן להבטיח את השמירה על היא Yoti . פרטיות ילדים ולמנוע גניבת זהויות והטרדות פלטפורמה המאפשרת אחסון בטוח של מידע אישי של המשתמש, הזמין למשתמש בלבד, כך שהמידע לא יוכל לדלוף לגוף שלישי (גם לא למפעילי הפלטפורמה, כדי שלא יוכלו לסחור בו). הטכנולוגיה מבוססת על זיהוי פנים, המשמש גם להערכת גיל המשתמש ומוודא כי מדובר באדם אמיתי. 3 . אפליקציות המאפשרות להורים להגביל ולנטר את – אפליקציות המאפשרות פעילות הילדים ברשת להורים שליטה על פעילות ילדיהם ברשת, ובכלל זה מעקב והגבלה של פעולות, חסימה של תוכן וחסימת גישה לאתרים ואפליקציות שעשויים להיות פוגעניים .)Parentaler, Msp, Norton (ראו למשל יש לא מעט אפליקציות או מודלים העוסקים לסיכום, בתופעת ההתעללות בילדים והזנחתם. באופן כללי, כלים מסוג זה עשויים לאפשר לרשויות השונות להיות יעילות יותר ולתת מענה מהיר יותר ובעלות נמוכה יותר לילדים בסיכון. אף על פי כן נראה כי קיים פער בין הפוטנציאל הרב – בשימוש בטכנולוגיה, למידת מכונה וביג דאטה בכל הקשור למניעה, איתור, זיהוי וטיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה – ובין המימוש בפועל. חשוב לציין שפיתוח הטכנולוגיה ומימושה טומנים בחובם אתגרים שחשוב לתת עליהם את הדעת, ובהם שתי סוגיות מרכזיות: 1 . – מחויבות לשמירה על זכויות הפרט, ערנות אתית )CONSENT( שקיפות בשימוש בנתונים, הסכמה ואבטחת נתונים. 2 . מניעת הטיה של הטכנולוגיה (האלגוריתם) שמקורה היעילות והאפקטיביות של כלי בינה בנתונים המוזנים. מלאכותית תלויות במידה רבה באיכות הנתונים שעליהם

1 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם. 133- חברים מ 155 ובו 2003- הוא ארגון שנוסד ב Child Helpline International מטרתו לתאם מידע, נקודות מבט, ידע ונתונים מקווי סיוע לילדים, משותפים וממקורות חיצוניים, כדי לתמוך במערכות להגנה על ילדים ובזכויות ילדים ברחבי העולם. מיליון ילדים וצעירים בכל שנה. 3- מיליון שיחות אישיות ושירותי ייעוץ לכ 13- קווי הסיוע לילדים ברחבי העולם מספקים יותר מ

נקודת מפגש I 14

"מורה נבוכים" לחידושים טכנולוגיים בתחום רווחת ילדים

הם מאומנים. שימוש בנתונים חלקיים עלול לגרום לכך שקבוצות מסוימות יהיו במוקד, שלא בצדק, או לחלופין – שקבוצות ייעלמו לגמרי "מתחת לרדאר". כדי להבטיח את מימוש הפוטנציאל של הטכנולוגיה למתן פתרונות לתופעה של התעללות בילדים והזנחתם, חשוב להתמודד עם אתגרים אלו אך גם להבטיח מסגרת ממשלתית חזקה ופיקוח והעלאת מודעות בקרב הציבור לעבודה מבוססת מידע, ולהבטיח את הסכמת הציבור לשימוש בנתונים. * המאמר מבוסס בחלקו על המאמר של האנט ואחרים .)Hunt et al., 2020( Asadzadeh, A., Shahrokhi, H., Shalchi, B., Khamnian, Z., & Rezaei Hachesu, P. (2022). Digital games and virtual reality applications in child abuse: A scoping review and conceptual framework. PLoS ONE, 17 (11), e0276985. Babvey, P., Capela, F., Claudia Cappa, C., Lipizzi, Nicole Petrowski, N., & Ramirez-Marquez, J. (2021). Using social media data for assessing children’s exposure to violence during the COVID-19 pandemic. Child Abuse & Neglect, 116, Part 2, 104747, ISSN 0145-2134. Daley, D., Bachmann, M., Bachmann, B. A., Pedigo, C., Bui, M. T., & Coffman, J. (2016). Risk terrain modeling predicts child maltreatment. Child Abuse & Neglect, 62, 29–38. doi: 10.1016/j.chiabu.2016.09.014. Hunt, X., Tomlinson, M., Sikander, S., Skeen., S., Marlow, M., du Toit, S., & Eisner, M. (2020). Artificial intelligence, big data, and mHealth: The frontiers of the prevention of violence against children. Frontiers in Artificial Intelligence, 3. 543305. doi: 10.3389/frai.2020.543305. Lanier, P., Rodriguez, M., Verbiest, S., Bryant, K., Guan, T., & Zolotor, A. (2020). Preventing infant maltreatment with predictive analytics: Applying ethical principles to evidence-based child welfare policy. Journal of Family Violence, 35, 1-13. PAP, https://www.predict-align-prevent.org/why pap#:~:text=Predict%20Align%20Prevent%20(PAP)%20 focuses,before%20child%20maltreatment%20has%20occurred. מקורות

I נקודת מפגש 15

הכתובת הייתה WALL- על ה למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית לאיתור מצוקות ברשתות חברתיות

נקודת מפגש I 16

חוה דורון סופרמן

היא יזמת חברתית, מנכ"לית ובעלים סופרמן חוה דורון .4Girls LTD של חברת

— יובל הבר Dalle-3 התמונה באמצעות מחולל תמונות

, למידת המסע שלנו לפיתוח טכנולוגיית בינה מלאכותית מכונה ועיבוד שפה טבעית לאיתור מצוקות ברשתות חברתיות החל לפני כשש שנים, עם הודעה אובדנית של גולשת ברשת – רשת חברתית לנערות ונשים 1 4Girls – החברתית לנערות צעירות, הכוללת בלוגים, פורומים, וצ'אט. 4Girls- כבעלת החברה והאתר, הידיעה שנערה בוחרת ב כדי לחשוף כוונה לאובדנות באמצע הלילה, כשאין נשות מערכת לחבר אותה לגורמי הצלה (פרקטיקה בסיסית באתר הנערות), הייתה עבורי כבדה מנשוא. האחת הייתה בעקבות זאת עמדו לפניי שתי אפשרויות: לסגור מייד את הפלטפורמה שיצרנו לשיתוף בעילום שם בקהילה סגורה ומוגנת. מדובר בפלטפורמה שמשמשת במה נדירה לבנות נוער לבטא מצוקות נפשיות בכל רמת חומרה – מדימוי עצמי נמוך, דרך בדידות חברתית, דיכאון, חרדות ועד הפרעות אכילה, ניצול ואובדנות – ולקבל מענה תומך ולא שיפוטי שהוא עבורן קרש הצלה. האפשרות השנייה הייתה לפתח מענה חדש. בחרתי באפשרות השנייה. הגשתי בקשה למענק מ"רשות לפיתוח טכנולוגיית בינה החדשנות" ו"ישראל דיגיטלית" באופן אוטומטי מצוקות נפשיות , שתאתר AI מלאכותית בפוסטים של הנערות באמצעות למידת מכונה ועיבוד שפה לפי תאפשר את מיון המצוקות . טכנולוגיה ש NLP טבעית עבור צוותי תייצר נגישות רמת חומרה וסוג המצוקה – ו הצלה, אנשי ונשות מקצועות הטיפול, עמותות מתנדבות וקבוצות עמיתים שעברו הכשרה לשם הגשת עזרה מיידית לכל גולשת לפי חומרת מצוקתה.

1 (פור גירלס בע"מ) היא חברה טכנולוגית-חברתית שנוסדה Girls ltd4 כדי לעודד בריאות נפשית באמצעות המדיה החברתית.

I נקודת מפגש 17

חוה דורון סופרמן

ואולם הרשתות החברתיות יכולות אף הן לעזור באיתור מחקרים מהשנים ובהנגשת עזרה במצבי מצוקה וסיכון. האחרונות מצביעים על האופן שבו אתרי שיח, קהילות ופורומים משמשים קולטן למצוקות נפש. מחקר בהונג-קונג מראה כי מהסטודנטים שהתאבדו פרסמו את כוונתם לעשות זאת 30% ברשת לפני המעשה עצמו. יתר על כן, לאתרי שיח מנוטרים ברשת יש השפעה על פנייה לטיפול. במחקר אוסטרלי שנערך דיווחו 67% משתמשים בפורומים, 900,000 על דאטה של דיווחו שבעקבות 34% שהפורום עזר להם במצוקותיהם ו הפורום הם החליטו לפנות לטיפול נפשי. זה החזון שהצבנו לטכנולוגיה: הנגשת מענה נפשי לכל מצוקה נפשית המתפרסמת בגלוי ברשתות חברתיות, לפי חומרת המצוקה. שעלו באתר הנערות בעילום עם שני מיליון פוסטים של נערות שם, פנינו ל"רשות החדשנות וישראל דיגיטלית" (ספציפית – טכנולוגיית בינה מלאכותית לרווחה דיגיטלית) בהצעה לפתח מצוקות לתעדף שתעזור לאתר מצוקות ברשת החברתית, ו ,)Dashboard( בלוח מַחְוָונים המצביעות על סיכון וחירום ובכלל זה שיקוף מגמות של המצוקות, פילוחים לסוגים ולרמות חומרה לכל מצוקה. היא MoodKnight .MoodKnight כך נולדה טכנולוגיית מערכת מבוססת בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית המאתרת מצוקות נפשיות בתכנים גלויים שעולים ML/NLP ברשת, ומאפשרת הגשת עזרה נפשית דיגיטלית במקום שבו נכתבה המצוקה, לפי רמת חומרתה, על ידי הגורם המתאים. :4Girls- התבססנו על תרבות המענה ב באפיון הטכנולוגיה (בעבר הועברו 105 הועברו למוקד סכנת חיים פוסטים עם הועברו לעמותות כגון "דלת פוסטים עם קושי נפשי ,)443- ל פתוחה" (מיניות ויחסים ראשונים) ו"עמותת שחף" (צמצום – דימוי עצמי נמוך, דכדוך ומצוקות קלות הפרעות אכילה), נקודתי, בדידות לא קיצונית וכדומה – לנערות מתנדבות מתוך רשת הנערות. בחזרה לטכנולוגיה

על הפער המתהווה בין נערות לנערים במדדי הסיכון הנפשי

היקפי המצוקה הנפשית חסרי התקדים בקרב בני נוער ופערים דרמטיים הנפערים בין נערות לנערים: דוח שבחן התנהגות 2 CDC- פרסם ה לפני מגפת הקורונה , הצביע על עלייה 2019-2009 סיכונית של בני נוער בשנים במדדי הסיכון, ואפיין התפלגות של שיעורי המתמודדים עם נטייה אובדנית לפי מגדר, השתייכות מינית וקבוצות אתניות התפרסם 2022 ). בשנת 3 , ה"ש CDC בדוח של 1 (ראו טבלה על תקופת הקורונה, על התנהגויות CDC- דוח נוסף של ה פער שממנו עולה תמונה ברורה של 3 והתנסויות של מתבגרים, מהנערות 12% בין נערות לנערים. עצום במדדי בריאות נפש מהנערות 26% מהנערים, 5.3% ביצעו ניסיון אובדני לעומת מהנערים. 13.6% שוקלות ברצינות אובדנות לעומת ובישראל? גם בישראל מדווחת מגמת הידרדרות נפשית בקרב בני נוער, והפער בין נערות לנערים מובהק. כך למשל בנתוני שירותי בריאות מכבי בדוח המועצה לשלום הילד: "בקרב בנות חלה (לעומת ירידה של דיכאון בשיעור אבחנות ה 69% עלייה של כ- (לעומת חרדה עלייה בשיעור אבחנות 42% בקרב בנים), 3% באבחנות 29% בקרב בנים), עלייה של 22% עלייה של בקרב בנים) ועלייה 7%- (לעומת עלייה של כ הפרעות לחץ (לעומת עלייה בשיעור אבחנות הפרעות האכילה 65%- כ של 4 בקרב בנים)". 18%- של כ

רשתות חברתיות – ההשפעה השלילית וההזדמנות הנדירה

דוח 5 US Surgeon General Advisory פרסם 2023 במאי ייחודי הממוקד בהגנה על בריאות נפשית של בני נוער, ובו ציין: "...שימוש במדיה חברתית קשור לפגיעה בבריאות הנפשית חוסר שביעות להנציח של צעירים... מדיה חברתית עשויה גם רצון מהגוף, הפרעות אכילה, השוואה חברתית ודימוי עצמי .)1 ' " (ראו תרשים מס בייחוד בקרב נערות מתבגרות נמוך,

2 https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/69/su/su6901a6.htm#F2_down 3 https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/71/su/pdfs/su7103a1-a5-h.pdf 4 .2021 ). לקט נתונים מתוך שנתון סטטיסטי ילדים בישראל 2022( המועצה לשלום הילד

The US Surgeon General "Protecting Youth Mental Health" עדויות להשפעת המדיה החברתית https://www.hhs.gov/about/ news/2023/05/23/surgeon-general-issues-new-advisory-about-effects-social-media-use-has-youth-mental-health.html 5 https://www.hhs.gov/surgeongeneral/priorities/youth-mental-health/index.html : הנ"ל, עם הדוח המקורי על מצב בני נוער בארצות הברית

נקודת מפגש I 18

WALL- הכתובת הייתה על ה

עליה חדה בתסמיני תחלואה נפשית מאז עלייתן של הרשתות החברתיות :1 תרשים

2.3

נשים

2.2

2.1

2.0

1.9

גברים

ממוצע מספר תסמיני דיכאון

1.8

שנה

1995

2009

2014

2013

1998

2012

2011

2007

2002

1992

2006

1997

1993

1991

2004

2001

2010

2008

2003

1994

1999

2000

2005

1996

2015

https://www.avaate.org/IMG/pdf/suicidio2167702617723376.pdf : מקור

2 . – מצוקות נפש המצביעות על צורך מצוקה סיכונית בהתערבות גורם טיפולי, כגון דיכאונות, חרדות המפריעות לתפקוד, בדידות ברמה גבוהה, דיווחי אלימות ועוד. ברמה זו נכללו פוסטים המצביעים על מצב סיכון שאינו חירום, כגון הצהרות על אבחון קליני (דיכאון, חרדה וכדומה), מצוקות המכילות עדויות למצוקה רגשית לאורך זמן, פוסטים המצביעים על שינוי דרמטי בתפקוד (כגון נפילה דרמטית ברמת הלמידה, שינוי מובהק באופן האכילה או במשקל, הסתגרות מוצהרת), סיטואציות חיים בסביבה מורכבת, או מובהקות לחוסר יכולת לשתף ולבקש עזרה. 3 . – מצב סכנת חיים ממשית (חשיבה אובדנית מצב חירום או פגיעה פיזית), או הסלמה של מצב סיכון שאינו חירום, ומצריך התערבות טיפולית דיגיטלית המעודדת טיפול 7 פרונטלי "מחוץ למסך", מתוך חשש קונקרטי לחיי אדם. פירמידת המצוקות הוצגה לממשלה יחד עם החזון לצמצם את העומס הבלתי הטכנולוגי-חברתי-תעסוקתי: אפשרי על עובדות ועובדים סוציאליים באמצעות מענה רשת מיידי, עם תיעדוף מבוסס ביג דאטה ועיבוד שפה טבעי למצוקות בשלבי סיכון, על ידי בוגרי תואר ראשון, פנסיונרים .)2 ' ומתנדבים שקיבלו הכשרה מתאימה (ראו תרשים מס

– תהליך AI- פירמידת המצוקות כבסיס ל הפיתוח

המערכת אּומנה (עברה אימון ולמידה לזיהוי סיכון מסוגים שונים) על ידי צוות פסיכולוגים שעברו הכשרה והאחדת מסווגים, על גבי עשרות אלפי תוכני רשת בשפה העברית, : דימוי עצמי נמוך, בדידות, המצוקות האלה כדי לאתר את חרדות, דיכאונות, אלימות, מחשבות אובדניות ואחרות (מדור שכללנו בו מופעי מצוקה אחרים, כגון הפרעות אכילה, מצבים כל אחת מהמצוקות סווגה לשלוש משפחתיים קשים ועוד). רמות התערבות של מענה-רשת: 1 . – מצוקות נפש המתאימות לתגובה מצוקה 'קלה' ואינן מגולשים עמיתים בתוך הקהילה הדיגיטלית מחייבות התערבות של גורם טיפולי ("יש לי מבחן מחר. אני כל כך לחוצה...אמהלה!!! בחרדה פסיכית כל הלילה ). רמה זו משמשת לתוכניות הכשרת מענה 6 לא ישנתי" מנוער לנוער, ועליהן ארחיב בסוף המאמר.

6 מעניין לציין שהטכנולוגיה יודעת לאתר מצוקות גם בשגיאות כתיב: לדוגמה, "אני ילך מפה" במקום אני אלך מכאן. 7 כדי לתת מענה לנערות אם כי בעקיפין. 105 יש לציין שהמענה הישיר לנערות הוא דיגיטלי בלבד. במסגרת העבודה הארגון עומד בקשר עם

I נקודת מפגש 19

חוה דורון סופרמן

: פירמידת דירוג המצוקות לפי חומרתן, כבסיס לבחירה בנותני המענה 2 תרשים

מענה מהיר, מדויק וזמין למצבי סיכון היעד:

פוסט

יש מצוקה

אין מצוקה

דימוי דימוי גוף/עצמי

אחר

אובדנות

אלימות

דיכאון

בדידות

מקרי חירום

אובדנות ופגיעה עצמית

אלימות, התמכרויות, בדידות קיצונית,

מקרי סיכון

הטרדות מין, דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, בריונות רשת

ניכור חברתי, בדידות, דימוי עצמי נמוך, מערכות יחסים רעילות, מצבי לחץ בלימודים, בעיות התבגרות שכיחות ועוד

מצוקות ’קלות‘

© MoodKnight by 4Girls 2021. All Rights Reserved

נקודת מפגש I 20

WALL- הכתובת הייתה על ה

– פגיעות עצמיות קלות או מחשבות אובדניות דיווחי אובדנות כלליות, שנראה שאין בהן כוונה אובדנית, סווגו כאובדנות ברמה קלה; כוונות אובדניות או מחשבות אובדניות בשילוב עם רקע של ניסיונות אובדניים קודמים או פגיעה עצמית סווגו כאובדנות בינונית אך הוגדרו תהליכית כרמה המחייבת דיווח; תוכנית אובדנית קונקרטית או כוונה עכשווית לבצע מהלך מסכן חיים סווגו כאובדנות ברמה קשה.

1 . עבודת הסיווג של תרשים הזרימה לעיל מייצג את שעברו על עשרות אלפי פוסטים ומיינו הפסיכולוגים מהפוסטים סווג לפי: כל אחד אותם. a . יש / אין מצוקה b . סוגים – 5( אם יש מצוקה – מה סוג המצוקה ו"אחר") ומה רמתה (נמוכה / סיכונית / חירומית) 2 . ההפניה של תוצרי הטכנולוגיה הפירמידה מייצגת את : לנותני המענה a . , עמותת סה"ר 105 רמה חירומית – גורמי חירום כמו b . רמה סיכונית – פסיכולוגים / מתנדבי עמותות רלוונטיות c . רמה נמוכה – מענה עמיתים. הפירמידה מייצגת שכיחות של סוגי מצוקות לפי חומרתן. במציאות, סוג מצוקה דומה כגון חרם, בדידות, דימוי גוף , מאחר טכנולוגית וכדומה נמצאים בכל שלוש הרמות. מבחינה שמדובר בבינה מלאכותית שאומנה על ידי סיווג עשרות אלפי פוסטים כדי לאתר תבניות של תרבות כתיבה, רמת החומרה תוצר של שהמערכת פועלת לפיה בהפניית גורמי מענה היא . קביעת הטכנולוגיה הטכנולוגיה פותחה מתוך מטרה פרקטית – להגיש עזרה לכל אדם המבטא מצוקה ברשת, ולכן היא פותחה מתוך העדפה , כלומר – לחיווי יתר של פוסטים precision על פני recall ל על פני חיווי חסר והחמצת פוסטים בשל היותם לא מובהקים. כדי למקד את הטכנולוגיה, בחרנו בכמה מצוקות רחבות היקף, ועבור כל אחת מהן יצרנו מודל קבלת החלטה על לדוגמה: הימצאות מצוקה ועל רמת חומרתה. – הן כלפי המדווח או המדווחת והן כלפי דיווחי אלימות אנשים או נשים סביבם, סיווג רמת האלימות הביא בחשבון את כמות החשיפה אליה, אופי האלימות, השפעה נוכחית של אלימות בעבר ועוד. – דיווחים אלו אופיינו בחוסר נתונים, דיווחי דיכאון וחרדה כגון משך זמן ורקע, אך ביטאו עדויות לפגיעה בתפקוד, שבאמצעותן יכולנו לבסס רמת חומרה, בעזרת השראה במובנן הרחב ובהתאמה למידע שניתן. DSM- מאבחנות ה החזון מוביל את ההחלטות הטכנולוגיות

האתגרים בסיווג הפוסטים היו מורכבים, והנה חלקם

• כיצד אפשר – בפוסט יחיד, חלקי, הכתוב לעיתים בשפה לא תקנית – לדייק בקביעת מצב מצוקה? ומאתגר עוד יותר, כיצד אפשר – בטקסט "לא מושלם" כזה – לאפיין את רמת המצוקה? • איך ליצור האחדה בציון מצוקה – כשבתוכן אחד מופיעות כמה מצוקות בכמה רמות חומרה? ומאתגר עוד יותר, האם לכל סוג מצוקה ניתן אותו משקל? (לצורך העניין, )?2 תקבל ציון כאובדנות רמה 3 האם בדידות רמה • איך ליצור מודל גנרי עבור צעירים ומבוגרים, אנשים ממגדרים ומדמוגרפיות שונות? , קיצורי "מדוברת" פוסטים העולים ברשת מאופיינים בשפה מילים, היעדר תוכן מלא, לעיתים הגזמה, לעיתים החסרה של עובדות חשובות, ובעיקר – תחושה של אקוטיות בבקשה כדי להגיע לדיוק באפיון רמת המצוקה הרגשית לעזרה. העולה מפוסט יחיד, התמודד צוות הפסיכולוגים עם עשרות אלפי תוכני רשת שהשֹונּות בהם רבה, ואביא כאן מעט מהממצאים. – חלק מהפוסטים הנושאים מצוקה פוסטים מתעתעים לכאורה ברמה גבוהה התבררו כשיתופים באירועים מהעבר, או כסיפורי התגברות מעצימים. חלק היו "פוסט ונטילציה", שאומנם מעלה תסכול ומבוטא בטון שלילי אך לא נראה שיש לו השפעה שלילית על חיי הכותב/הכותבת ועל תפקודם. לאחר סיווג נרחב של פוסטים מסוג זה, זוהו מגמות ברורות, כגון הצפה זמנית של תסכול, פריקות כעס בעלות אופי כוללני, שיתופים במצוקה רגשית המצביעים על בקשה בגוון אופטימי לעזרה, התמודדויות עם מצוקות מהעבר, הגזמה כסגנון כתיבה אישי.

I נקודת מפגש 21

חוה דורון

פוסטים מעלי חשד למצוקה ברמת סיכון וחירום: 1 . בחלק מפוסטי סכנת אינם מבטאים רק רגשות שליליים! חיים מצאנו גם תיאורי מציאות מלאת חיים, שנראה שנכתבו באופטימיות ובמילים חיוביות. 2 . לתחומים אחרים מגלים נטייה להרחבת המצוקה ולהסתכלות שלילית על החיים. 3 . (מוכח מחקרית וגם כוללים שימוש רב במילה "אני" נצפה אצלנו) ונראים כמייצגים אדם בעל מודעות עצמית גבוהה יותר. 4 . – הפורום שהפוסט נכתב בו אינו אינם תלויי מיקום מהווה אינדיקציה חד-משמעית לרמת סכנה וחירום. לצורך העניין, פוסט בקהילת "פריקות", המבטאת מצוקות, אינו מצביע בהכרח על היותו מצוקתי. ניקוי הטיה זו עזר לנו בדיוק הטכנולוגי. בישראל מתקיים מענה-רשת של עמותות כגון סה"ר, ער"ן ועל"ם, המפעילות מתנדבים. המתנדבים עונים למצוקות נפשיות ברמת סיכון וחירום כשהם מונחים על ידי אנשי טיפול בעשייה נהדרת זו נבלמים העונים או מתקשים מקצועיים. .2 ; . מצגי שווא 1 : לתת מענה בגלל שני קשיים אינהרנטיים . תיעדוף חסר 1 . – איתור פוסטים המבטאים מצוקה נעשה מצגי שווא . הבעיה היא שדרך זו של מילים היום באמצעות בנק איתור גורמת להחמצת פוסטים משמעותיים וגם מבזבזת זמן יקר של המתנדבים. כך לדוגמה מקבלים המתנדבים משפטים כגון "אני מקיאה מהממשלה הזאת בא לי למות ממש דיכאון" (לא דורש התערבות) ולא מקבלים פוסטים כגון "הקיר לבן כמו הימים שלי והלילות אין סיבה להמשיך... מחר אני כבר לא יהיה פה". 2 . – הפוסטים מגיעים בסדר כרונולוגי ונקראים תיעדוף חסר ללא תיעדוף לפוסטים של חירום וסיכון. מכיוון שאיתור שחלקם 8 מילים מעלה יומית לוג של אלפי פוסטים הארי הוא סרק, המתנדבים המסורים אינם מגיעים בזמן (לעיתים כלל לא) אל פוסטים המביעים מצוקה ברמת סיכון וחירום. המענה ברשת – אפשרויות ואתגרים

כשמדובר בישראל ובאתרי תוכן, מנהלי ומנהלות קהילות ישלחו לעמותות בדרך כלל פוסטים המביעים מצוקה, אולם גם להם אין דרך טכנולוגית לתעדף פוסטים לפי רמת החומרה. וכך הפוסט מחכה לזמן משמרת של מנהל הקהילה ולערנותו האישית. מאפשרת לכל עמותה ואתר לקבל MoodKnight טכנולוגיית מצוקות (לוח מחוונים של המצוקות) עם חיווי Dashboard לתיעדוף מצוקה מסוגי חירום וסיכון על פני מצוקה קלה. אך בהיעדר מימון מיוחד לנושא, הפעלת הטכנולוגיה מאתגרת עמותות. הטכנולוגיה פותחה במימון ממשלתי עבור יעדים ממשלתיים, ובעברית, ועם זאת היא מתקשה למצוא ישימות ביצועית. ואלה החסמים בדרך לאימוץ תהליך טכנולוגי לאיתור מצוקות ברשת: 1 . – מהלך ממשלתי מחייב התייחסות משפטית פרטיות להסדרת נקודה זו. העמותות הפועלות היום מתבססות על פרקטיקה של עו"ס שטח, המגלה את זהותו ומזמין המשך שיח פורמלי. אנו קוראים להסדרה של נושא זה כדי לאפשר לטכנולוגיות ולעמותות לפרוץ דרך בתחום המענה ברשת. 2 . – שירותי הרווחה, החינוך קשרי מרחב גיאוגרפי ודיגיטלי והבריאות פועלים בחלוקה גיאוגרפית, לפי רשויות, ואילו ברשת החברתית הדיגיטלית נקלטות מצוקות מרחבי הארץ ללא שיוך ברור. לכן ההתייחסות ההוליסטית חסרה (לעיתים הכותב או הכותבת אנונימיים, חסרי מידע, אין למי להפנות כי לא ידוע מאיזה אזור הפונה וכדומה). 3 . – ההזדמנות הכרוכה חשש לתביעות בשל איתור חסר בהרחבת אחריות לתחום חדש עלולה לזמן תביעות בשל אי הגעה אל פוסטים שהביעו מצוקה ולא קיבלו מענה. אנחנו קוראים ליצור גבולות מענה ותיאום ציפיות (גם נגישות לאנשים במצוקה!). 100% היום אין 4 . – גם היום קשה לעמוד חשש להכבדה על כוח האדם בעומס הפונים אל הרווחה. זרם נוסף של קריאות לעזרה עלול להכביד. אנחנו אומרים: תנו לבוגרי תואר ראשון השימוש בטכנולוגיה – אתגרים לאומיים

8 לוג בהקשר זה הוא קובץ (בדרך כלל אקסל) שמכיל שורות טקסטים המוגשים לבדיקת המתנדבים.

נקודת מפגש I 22

WALL- הכתובת הייתה על ה

שפותחה אומנם לא מצאה מודל עסקי יציב, אך נפש יזם היא נפש אופטימית. התוכנית "תומכות ברשת – צומחות ברשת" היא התחלה של מענה עמיתים, עם יעדים לאומיים ברורים, ואני תקווה שתגיע לכל נערה בישראל.

התמחות במענה דיגיטלי, הפעילו את האנשים הטובים שיצאו לפנסיה. כך נצמצם את העול המוטל על כתפי אנשי המקצוע. 5 . – היום אין התוויה גורפת למענה אתיקה של מענה דיגיטלי, ולכן כל עמותה עונה לפי מיטב הבנת הנהגתה. אנו קוראים להתוות אתיקת מענה-רשת מקובלת על הממשלה, שתכלול את הידע של כולנו – בעלי אתרים ועמותות.

"תומכות ברשת – צומחות ברשת"

למצוקות PEER 2 PEER אפשרות יישומית למענה עמיתים ברמה נמוכה התחלנו את המסע עם אתר לכתיבה בעילום שם של נערות, ) אינטואיטיבית של הגולשות peer support( ועזרת עמיתים מצמצמת אנו מאמינות שעזרה בשלבים הראשוניים באתר. מצוקות נפש, ולכן התיעדוף שיצרנו טכנולוגית מאפשר – עזרת נוסף על הפעלת אנשי ונשות טיפול וכוחות הצלה – גם . עמיתים בקבוצת השווים פיתחנו תוכנית להכשרת נערות בכיתות ט'-י"ב 2020 בשנת למענה רשת תומך, מכיל ובגובה העיניים, לנערות המבטאות ברשת מצוקות קלות. הנערות בתוכנית מקבלות הכשרה מתמשכת, ומשלב מסוים עונות לפוסטים המבטאים בגלוי מצוקות קלות (דימוי עצמי, לחץ חברתי, ניכור בקבוצת השוות, "תומכות ברשת – התמקמות בבית ובחברה ועוד). התוכנית נוסתה בעיריית בת ים כפיילוט עם שלוש צומחות ברשת" קבוצות. הנערות בקבוצה דיווחו (ממצאים מסקר כמותי ומסקר איכותני) על השינוי הדרמטי ביכולתן להביע אמפתיה באופן מכיל וכן בחוויית היכולת הרגשית שלהן לעזור לאחרות. חלקן ביטאו שינוי במיקום שלהן כדמות שאליה פונים לעזרה נקלטה התוכנית )2023( השנה בבית ובמסגרות החינוך. , והיא זמינה לכל מנהל ומנהלת 33026 במערכת גפ"ן. מספרה בית ספר בכל רשות.

סיכום

כשפתחתי את אתר הנערות לכתיבה בעילום שם לא דמיינתי את ההיקף של חוויות הצמיחה הקשות המשותפות לנערות המוגדרות נורמטיביות. לאורך השנים, ועם התפתחות הרשתות החברתיות, צמחו מצוקות אלו לממדי מגפה. ובכל זאת, בכוחם של המדיום האינטרנטי ושל הרשתות החברתיות להביא לשינוי חיובי – בהיקף נרחב ומייד. הטכנולוגיה

I נקודת מפגש 23

איך זה שמלאך כחול אחד מעז? כיצד משחק מחשב וירטואלי איתר מאות ילדים בסיכון

לקוח מתוך קמפיין הרשת של המלאך הכחול

אריאל פלג

המילים הבאות אולי נשמעות כמו סינית, אך הן הפכו לחלק בלתי נפרד מהיומיום של הילדים בעידן העכשווי: מציאות וירטואלית, פורטנייט, מטאוורס ואווטארים. התמונה שעולה מהנתונים בעולם היא חד-משמעית: משחקי המחשב הפכו לענף הבידור הנפוץ ביותר בעולם, בקרב מבוגרים וילדים. ), יש Howarth, 2023( י Exploding Topics כך, לפי אתר מיליארד גיימרים פעילים. הצפי הוא שבשנת 3.09- היום כ יעמוד מספר המשתמשים במשחקי המחשב על יותר 2024 מיליארד בני אדם. המשחקים הללו אטרקטיביים 3.3- מ מהגיימרים הם גיימריות. 45% לשני המינים – לפחות למרבה הצער, אין נתונים מעודכנים מישראל, אולם כמרבית הטרנדים הדיגיטליים, החיבה למשחקי מחשב לא פסחה גם על הילדים בארץ. בכל הקשור לטיפול בילדים ובני נוער, משחקי המחשב נהנים מיתרון בולט: הם מאפשרים להגיע אל הילדים נפגעי ההתעללות ולפגוש אותם – במקום שהם יגיעו אלינו וידווחו. כלומר, אם הילדים ממילא נמצאים במרחב הווירטואלי, מדוע לא לצאת ולפגוש אותם שם, במקום להמתין עד שיפנו למישהו כדי לדווח על פגיעה, אם בכלל?

היא מומחית לאסטרטגיה וחדשנות, אריאל פלג בעלת תואר שני בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל שנים בפיתוח ובהטמעה 15 אביב וניסיון של של מוצרים טכנולוגיים. היא עובדת עם חברות פרטיות ועם המגזר הציבורי.

נקודת מפגש I 24

. בניגוד לתפיסה רווחת, מטאוורס אינו שייך למטא לווירטואלי (פייסבוק לשעבר), ממש כפי שהאינטרנט אינו שייך לה. המונח מטאוורס מגדיר כל סביבה תלת-ממדית שמתקיים בה מיזוג בין העולם הממשי לדיגיטלי. פורטנייט היא אחת מהסביבות המטאוורסיות הגדולות והמוכרות ביותר, לצד אין ספור HORIZON , פלטפורמות אחרות, כגון רובלוקס, מיינקראפט (המטאוורס שהקימה מטא) ועוד. אפשר להשתמש WORLDS במטאוורס לאין ספור מטרות, כגון חינוך וטיפול נפשי, וכמובן גם גיימינג ושופינג. פורטנייט מתפקדת כסביבת משחק, ולכן היא אהודה כל כך בקרב ילדים וצעירים (אך לא רק). נכון מיליון שחקנים פעילים. 380 , נרשמו בה 2020 לשנת כאמור, מטאוורס ממזג בין מציאות פיזית לווירטואלית, ולכן הוא דמות אווטאר אווטארים ממלאים בו תפקיד מרכזי. דיגיטלית שמייצגת אדם אמיתי שנכנס למטאוורס. עקרונית, בכל מטאוורס אפשר לבחור אם ועד כמה הישות הזאת תהיה דומה לדמות האמיתית או שונה ממנה מבחינת שם ומאפיינים חיצוניים. ואולם במשחקי מחשב כגון פורטנייט מקובל שהשחקנים נותנים דרור לדמיונם ובונים לעצמם זהות אחרת לחלוטין של גיבור או גיבורת-על. זה בדיוק מה שעשה הארגון הצרפתי כדי להיות נוכח בפורטנייט: הוא יצר לעצמו אווטאר שייצג אותו בתוך פורטנייט ואפשֵר לו לנוע ולתקשר עם השחקנים הצעירים. באורח בלתי מפתיע, האווטאר נקרא "המלאך הכחול", כשמו של הארגון. כך, כשהם מיוצגים באמצעות דמות ייחודית ובולטת של מלאך כחול, יכלו מתנדבי הארגון להיכנס לפורטנייט ולפעול. להסוואה הייתה חשיבות מכרעת בהצלחתו של המהלך. הארגון רצה שהילדים יחושו בטוחים לדבר עם האווטאר בחופשיות ולספר לו אם הם חלילה חווים התעללות כלשהי. כאן נכנס לפעולה עוד היבט מכריע ומעניין של ההסוואה. בארגון ביקשו לשמור את המהלך בסוד מוחלט מציבור המבוגרים כדי שהורים מתעללים לא יחסמו לילדם את הגישה למשחק ולדמות. פתרון יצירתי נוסף נמצא גם כאן: המידע על נוכחותו של האווטאר במשחק, מראהו ותפקידו תוקשרו על ידי משפיעני גיימינג צרפתים עם קהל עוקבים של ילדים בלבד. גיימרים חזקים ומשפיעים בעלי קהל מעורב, של צעירים ומבוגרים, לא נכללו במשחק. ההנחיות שהמשפיענים קיבלו היו קפדניות ביותר. נאמר להם לפרסם את דבר קיומו של המלאך הכחול למשך שעתיים ביום בלבד, ולמחוק בכל יום מחדש את מה שפרסמו. כל זאת כדי למנוע זליגת מידע למבוגרים. משפיעני הגיימינג שנמצאו מתאימים לפרויקט מבחינת קהל היעד התגייסו למשימה במסירות, והכול בהתנדבות כמובן. אווטאר במסווה של מלאך כחול

זו הייתה התובנה שעמדה במוקד הפרויקט הצרפתי זוכה ), שיזם Undercover Avatar( " הפרסים "האווטאר הסמוי Association L'Enfant( " הארגון הצרפתי "המלאך הכחול ) בשיתוף סוכנות הפרסום הבין-לאומית "חבס". Bleu המהלך זכה בפרס החדשנות של יורופול והיה לקמפיין והחשוב מכול – 2021 העולמי המעוטר ביותר במדיה לשנת הפך מתוכנית ניסיונית מצומצמת לכוח משימה ממשלתי בצרפת.

הרקע למהלך – אתגרי הקורונה

סגרי הקורונה הפכו את הבית לכלא עבור ילדים שחווים התעללות. הסכנה הייתה כפולה: עלייה באלימות פיזית, רגשית ומינית, לצד צמצום יכולת הפיקוח של מוסדות חיצוניים. המלאך הכחול, ארגון צרפתי לא-ממשלתי שפועל נגד אלימות כלפי ילדים, הבין שצריך לבנות ערוץ תקשורת חדש ואמין כדי לקבל מידע אמיתי על הנעשה בבתים. הבחירה הייתה יצירתית ונועזת: לייצר לארגון נוכחות במשחק וידאו של מציאות וירטואלית. עולם הגיימינג נבחר משתי סיבות. האחת, הילדים נמצאים , חברת משחקי מחשב צרפתית, Sail שם, בוודאות. לפי נתוני משתתפים במשחקים הללו. הסיבה 17-10 מהילדים בני 96% מההורים בצרפת מדווחים שהילד משחק 83% , השנייה CPDP Conferences,( במשחקים הללו ללא פיקוח הורי ); מצב כזה אומנם מעלה בעיה אחרת, של חשיפה 2022 פוטנציאלית לפוגעים פדופילים אונליין, אבל לצורך המהלך הזה הייתה כאן הזדמנות, שכן הארגון רצה לדבר עם הילדים לבד, באופן בלתי-אמצעי. בהמשך נראה כיצד הצלחת המהלך תרמה גם למלחמה בפדופילים ברשת. כמה מילים על מציאות וירטואלית, מטאוורס ואווטרים .)Fortnite( משחק הווידאו שנבחר למשימה היה פורטנייט מדובר במשחק תלת-ממדי מרובה-משתתפים, שבו השחקנים מנהלים קרבות נגד זומבים. אין חובה להשתתף באופן פעיל בקרבות. אפשר להיכנס למשחק גם בתור צופה פסיבי, לעקוב אחר מהלך הקרבות ולנהל סביבם דיונים, ואכן יש ילדים המסתפקים בכך. מבחינת הפרויקט, לא היה חשוב מה הילדים עושים במשחק אלא עצם העובדה שהם נוכחים שם. למותר לציין שהכול התנהל בשיתוף חברת "אפיק גיימס" העולמית, יצרנית המשחק פורטנייט. בראשית המאמר הוזכרו המונחים מטאוורס ואווטארים, וזו )Metaverse( מטאוורס הזדמנות לשפוך אור על משמעותם. היא כל פלטפורמה תלת-ממדית שמחברת בין העולם הפיזי

I נקודת מפגש 25

אריאל פלג

4 . יותר אמון והזדהות עשוי לעודד בדמות הנכונה אווטאר – ככל הנראה, לרובנו יהיה קל יותר להיפתח בשיחה מול "מלאך" מאשר מול נציג ממשלתי. ואולם יש לזכור שהאפקט הזה מקל גם על טורפים במטאוורס, כי הם יכולים לפנות לקורבנות פוטנציאליים בדמות של חיה חמודה ולא בדמות של אדם בוגר. חשוב מאוד לזכור: שיתוף הפעולה עם הרשויות היה פורה, כלשהי ממשלתית רשות של כנציג פעל לא האווטאר אולם . העמותה היא זו שיזמה את הפרויקט ותפעלה אותו בצרפת באופן שוטף. בהתאם למידע שנמסר, הידע שנצבר בארגון לאורך השנים והוראות החוק בצרפת, הוחלט אם ומתי לערב גוף רשמי כלשהו מתחומי הרווחה, החינוך או המשטרה. זהו אלמנט משמעותי שתרם ליעילות המהלך והקטין חסמי אתיקה ורגולציה. תוצאות המהלך היו מרשימות, מעל ומעבר לציפיות של כל המעורבים בו: הפרויקט החל כפיילוט קצר, למשך חודש אחד. ילדים יצרו קשר ביוזמתם עם 1,200 במהלך אותו חודש, היו בהם ילדים שפנו לדבר איתו מתוך סקרנות המלאך הכחול! (!) מהפניות זוהו כמקרים של הזנחה או 30% גרידא, אולם . התעללות והועברו להמשך טיפול בידי הרשויות המוסמכות היו מקרים שנקבע כי אפשר להסתפק בהדרכה ובליווי של המשפחה מטעם גורמי חינוך ורווחה, אולם התגלו גם מקרים חמורים רבים של התעללות ממשית. במצבים אחדים נאלצו רשויות הרווחה והחוק להתערב מייד ולהוציא מהבית ילדים שהיו נתונים בסכנת חיים מיידית. ככלל, הרשויות פעלו ביעילות ובזריזות. כבר במהלך אותה שנה הוגשו לבית המשפט כמה כתבי אישום נגד הורים מתעללים, בעקבות השיחות הללו .)Cresta Awards, 2021; Effie Europe, 2021( כל נפש שניצלה היא עולם ומלואו, אולם תוצאות המהלך הללו היו חריגות מבחינה כמותית ואיכותית. בסיכום כללי אותרו וטופלו מאות ילדים שסבלו מדרגה כלשהי של הזנחה והתעללות – וכל זאת בפרק זמן קצר, פחות מחודש! גם בטווח הארוך התוצאות היו מרשימות. המהלך תרם להעלאת המודעות לתופעת התעללות בקרב ילדים, משום שהוא הגיע אליהם בערוצים שכוונו במיוחד אליהם (פורטנייט ומשפיעני גיימינג) ודיבר בשפה שמובנת להם. העמותה בפניות של ילדים אליה באופן 73% עלייה של דיווחה על (שלא דרך האווטאר) וגייסה עובדים נוספים כדי לתת כללי מענה לגידול המסיבי בפניות. התוצאות – הצלחה חסרת תקדים

הבשורה על מלאך כחול שמסתובב בפורטנייט, שאפשר לדבר איתו בביטחון, הופצה בקרב קהל הילדים הצרפתי, והם התרגשו והסתקרנו. כחמישים מתנדבים שהוכשרו מטעם העמותה תפקדו במשמרות לאורך שעות היום, כשהם לובשים זהות של מלאך כחול ועונים לכל ילד שפנה למלאך ביוזמתו.

שמירה על אתיקה / סודיות ובטיחות

טרם היציאה לפעילות, התייעצו בארגון עם מומחי גיימינג ועם המשטרה הצרפתית. בהתאם להמלצותיהם גובש מתווה פעילות מדוקדק כדי להבטיח סודיות ובטיחות ועמידה בהוראות החוק הצרפתי. במסגרת המתווה הונחו המתנדבים שלא ליזום שום אינטראקציה בעצמם, אלא להמתין שהילדים יפנו אליהם וישתפו אותם במה שעובר עליהם בבית. השיחות התנהלו כמקובל במקרים שבהם ילד או ילדה בוחרים לחלוק מידע עם מבוגר או עמותה על פגיעה שחוו. הסיפורים נותחו ועובדו בידי הצוות המקצועי בעמותה. מידע הועבר לרשויות האכיפה אם עלה צורך לספק הגנה לילד, על פי הנהלים המקובלים. חשוב לציין ש"המלאך הכחול" הוא ארגון צרפתי ותיק ומנוסה, שמטרתו להילחם באלימות מכל סוג שהוא נגד ילדים. עם הזמן רכש הארגון מיומנות בדיבוב ילדים גם בהיבט הזה. לפרויקט הזה היו כמה מאפיינים ייחודיים שמראש העלו את רמת האמון של הילדים ואת הביטחון שחשו לדבר, ולכן הנכונות לשתף מידע הייתה גדולה מהרגיל: 1 . שמכוון רק אליהם – ערוץ סודי וייעודי שיחה עם הילדים ב בניגוד לאמצעי תקשורת גנרי כגון מייל או טלפון, האווטאר נוצר במיוחד עבור הילדים ותקשר איתם במקום שהם אוהבים לבלות בו (משחק המחשב פורטנייט). 2 . – אנחנו יודעים משפיעני גיימינג שיתוף הפעולה עם שלמשפיעני רשת יש השפעה על ילדים ומבוגרים כאחד. לא לחינם משפיעני רשת מגויסים לקמפיינים מסחריים וציבוריים – עוקבים נותנים אמון במשפיענים החביבים עליהם ומוכנים לקנות דברים שהם מוכרים. במקרה הזה, המשפיענים "מכרו" מוצר חברתי במקום מוצר מסחרי כגון תיק או ליפסטיק. בזכות העוצמה שיש למשפיענים, הם גויסו גם בארץ לקמפיינים חברתיים, לדוגמה – קמפיין "תחשבו טוב" נגד אלימות ברשת. 3 . – מפגש וירטואלי ריחוק פסיכולוגי הסיטואציה יוצרת מקל על רבים לשתף בחוויות אישיות, בעיקר קשות. ככלל, יש אנשים שנוח להם יותר לנהל אינטראקציות חברתיות .)Disrupt, 2020( בעולם הווירטואלי מאשר בעולם הפיזי

נקודת מפגש I 26