מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 26 - ינואר 2024

יעל סבג וטל ארזי

השיבו. על בסיס תשובותיהם נערכו ניתוחים סטטיסטיים כדי לייצר את הסיפים בין רמות הסיכון בשיטה של . באמצעות Supervised learning clustering method ניתוח זה נעשתה ההתאמה בין שלוש רמות הסיכון ובין ההנחיה המתאימה להמשך התערבות.

המאפשר הערכה ראשונית של מצב הילד וצרכיו כחלק מתהליך ההערכה הרגיל המתבצע באותן מערכות, ומקל על שיתוף במידע בין אנשי המקצוע מהמערכות השונות" (דוח ). בעקבות המלצת הוועדה נעשו כמה ניסיונות 2010 , וינטר לפתח שאלון איתור וזיהוי. אומנם המאמצים לא הבשילו לכדי הפצה של השאלונים בפועל, אך הם היוו בסיס לפיתוח "כלי האיתותים" הנוכחי במהלך משותף של משרד הרווחה והביטחון החברתי – אגף בכיר משפחות ילדים ונוער בקהילה, ומכון מאיירס- 360 0 התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון ג'וינט-ברוקדייל. למהלך היו שותפים גם נציגים ממשרדי החינוך, הבריאות, קליטת העלייה וביטחון הפנים, והוא נעשה בסיוע ג'וינט-אלכ"א. מטרותיו של הכלי – לסייע לאנשי מקצוע הפוגשים ילדים במסגרת עבודתם לזהות ולאתר ילדים בסיכון; להעריך את מידת הסכנה לחייהם, לבריאותם ולהישרדותם; לתמוך בתהליכי קבלת החלטות ולהציע המשך הערכה והתערבות מתאימות עם הילד ומשפחתו. כלי זה עשוי לסייע לאנשי מקצוע, החשים דאגה כלפי ילד שהם מכירים, לבדוק את חששם באופן מעמיק תוך שמירה על אנונימיות, וכן לקבל פידבק בנוגע לסיכון הנשקף לו והמלצות להמשך. מטרות נוספות (משניות) של הכלי הן להרחיב את ההבנה של אנשי מקצוע במצבי סיכון של ילדים ובמכלול הגורמים הקשורים בכך, וכן לתמוך בתהליכי הדרכה והכשרה של אנשי מקצוע בנושא זה. תהליך הפיתוח של הכלי החל באיתור, מיפוי וניתוח כלים קיימים להערכת סכנה – בארץ ובמדינות שונות בעולם. נערכה השוואה בין כלל הכלים, ובהמשך זוקקו ונבחרו הפריטים אשר חזרו בעקביות בכל הכלים. בד בבד נסקרו ונותחו מודלים אטיולוגיים מן הספרות המחקרית העדכנית של גורמים מגבירי סיכון וגורמים המנבאים פגיעה, התעללות והזנחה. מתוך אלו גובשה רשימת פריטים שנבחנה על ידי נציגים מהפרופסיות השונות ומהמשרדים השונים. עם גיבוש השאלון החל מהלך תיקוף שהתבצע בשני שלבים: 1 . – מתודולוגיית תיקוף תיאורטי באמצעות מהלך "דלפי" תיקוף המשקפת מגוון נקודות מבט על התופעה הנבדקת ). התיקוף נעשה באמצעות Walker & Selfe, 1996( פאנל מומחים בתחום של התעללות בילדים והזנחתם. המומחים שהשתתפו הם אנשי מקצוע, שטח, מחקר ומקבלי שירות, ובאמצעות חוות הדעת שלהם אוששו הפריטים בשאלון ונקבע לכל פריט משקל יחסי. 2 . 35 – פיילוט לתיקוף אמפירי המבוסס על מקרי אמת ילדים שבטיפולם. 47 אנשי מקצוע מילאו את השאלון על בסיום הם התבקשו להתאים עבור הילד הספציפי אחת משלוש רמות הסיכון, והנחיה מתאימה למקרה שעליו

כלי ה"איתותים" מחולק לשלושה חלקים, והוא מאורגן על פי שלושה צירי תוכן שהוגדרו מראש:

1 . – אלו הם מצבים מובהקים של פגיעה בילד פריטי צומת הקבועים בחוק כמחויבים בדיווח: הזנחה, אלימות פיזית ומינית או התעללות רגשית. "מופעל על הילד כוח פיזי בידי האחראים עליו לדוגמה: עד כדי סיכונו המיידי" 2 . – אלו הם סמנים נצפים המעידים אינדיקטורים לפגיעה או עשויים להעיד על קיומה של סכנה. האינדיקטורים מחולקים לפי שבעת תחומי החיים על בסיס כלי התמ"י (תשתית מידע יישובית) והתפיסה של התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון. שבעת תחומי החיים הם: קיום פיזי, בריאות ואפשרות להתפתחות; רווחה ובריאות רגשית; השתייכות למשפחה; הגנה מפני אחרים; התפתחות ורכישת מיומנויות למידה; השתייכות והשתלבות חברתית; הגנה מפני התנהגויות סיכון. "האם על גופו של הילד סימנים, חבורות לדוגמה: וצלקות?" 3 . פריטים שמייצגים גורמים מגבירי סיכון המוכרים – אלו הם מאפייני מהספרות המחקרית ומהפרקטיקה חיים או מצבי החיים של הילד, המשפחה שבה הוא גדל והקהילה שבה הוא חי ואשר קיומם עלול להגביר את מידת הסכנה שלו. כאלו הם למשל מצבי משבר, חולי או אובדן במשפחה, הגירה או סכסוכי גירושין בעצימות גבוהה. קיומם של מצבים אלו אינו מעיד בהכרח על סכנה, אך דורש גילוי ערנות ותשומת לב יתרה. "האם המשפחה מצויה במצב משבר? (גירושין לדוגמה: / פיטורים מעבודה / הגירה / מוות / אשפוז / מעצר או מאסר של אחד ההורים)". עם השלמת מילוי השאלון מתקבל ציון המייצג את מידת הסכנה שהילד נתון בה. ציון זה מבוסס על משקלו היחסי של כל אחד מהפריטים, כפי שנקבע במהלך התיקוף המקדים בסיוע מומחים בתחום (מהלך ה"דלפי"). הציון

נקודת מפגש I 58