מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 26 - ינואר 2024

כשהנפש כואבת השיתוף עוזר

אנשים מגיבים בתוך האתר זה אל זה?

נשמע שיש פה משהו שבו השלם הוא הרבה יותר מסך כל חלקיו, כי זו גם חוויה של שיתוף עם חברים אחרים. הם מכירים זה את זה?

לא. כרגע לא. רק ממנו החוצה. וכאן בקבוצה יש ממנו החוצה.

הם לא הכירו טוב כל כך בתחילת הסדנה, אבל נוצר שם נערים ונערות בסך הכול, אבל הם 17 חיבור מיוחד. היו יצאו משם מחוברים. זה סופר חשוב גם מהפן הקבוצתי. נכון שהכלי הטכנולוגי מייצר לנו מעין בועה, אבל יש משהו בקבוצה שכשאתה מעלה את הסרטים ולא משאיר את זה בנייד שלך, אתה כאילו משלים את הסיפור שלך והתחושה היא של שיתוף.

איך הגיעו אלייך הקבוצות?

יצרתי קשר עם אדם שמפעיל פרויקט העצמה בבת ים, הצעתי לו לעשות פיילוט עם קבוצת בני הנוער ולאפשר להם ליצור סרטים אישיים בנרטיב מחזק באמצעות הפלטפורמה. סרט שמדבר על העצמה אישית הוא מה שבני נוער וילדים צריכים בתקופה כזאת. אנחנו שלושה חודשים אחרי, וזה בדיוק הזמן לעשות איתם את העיבוד, לדבר איתם את הנרטיב מההתחלה ועד הסוף בצורה מעצימה. אני יוצרת גם דוקו מלווה של איגוד העו"סים והעו"סיות. יש בהן גם מפונות, לפעמים בן זוג במילואים, ילדים. נתנו להם סדנה ואני יצאתי המומה וגם משתאה מול הכוחות שלהן. הן עובדות המון. לחלקן זה היה ממש משחרר.

היה שיח בתוך הקבוצות של הסדנאות?

כן. זה היה מרתק. הם פשוט הקשיבו זה לזה, וכשבסוף שאלתי אותם על החוויה שלהם – הם אמרו שזה היה מדהים שלא הייתה שם ציניות, שבדרך כלל משמשת בני נוער כדי לברוח ממצבים. כאן זה לא קרה! זה רק מראה כמה הם צריכים את זה, וזה היה מרגש בעיניי. ...את נכנסת לקבוצה ואת שומעת את כל הצחוקים ואת כל הבלגן. כשנכנסתי הצגתי את עצמי ועשיתי איתם נשימות כדי להכניס אותם לרגע. להחזיק ידיים. וזה משהו שמיקד אותם מאוד. ואז יצרתי מעגל של לספר את הסיפור. רגע – בלי הסרט. בואו תשתפו, כדי שבאמת יהיה מקום שמחבר בין כולנו וכל אחד יכיר את השני – והייתה שם סבלנות, וזה לא כל כך פשוט. ואת ראית את המבטים של כולם שם, מסתכלים זה על זה בצורה אמפתית ומכילה ושואלים גם את השאלות, וככה זה עבר בין כולם. ואז הם יצאו, כאילו לספר את הסיפור, וחזרו וסיפרו לנו שזו הפעם הראשונה ששואלים אותם את השאלות בצורה ישירה. וזו הפעם הראשונה שהם יכולים לחשוף דברים ולדבר עליהם – על כך שהם לא ידעו אפילו איך להוציא את זה החוצה, איך לדבר על זה, ופתאום זה יצא מהם והם הבינו מה הם עברו. ומה שעזר עוד זה לשמוע את הדברים האלה בתוך הקבוצה. כשאתה רואה הרבה סרטונים זה עוזר לך להבין שכולם חוו את אותה חוויה, גם אם מזווית אחרת. ההבנה הזאת עזרה להם להירגע, לראות שהם לא לבד ושיש פה עוד אנשים שחוו את זה, מה שתרם קודם כול לתחושת רגיעה וגם חולל איזשהו שינוי.

יש עוד משהו שכדאי שנדע על הפרויקט?

המטרה הייתה לעשות את זה על פלטפורמה טכנולוגית כדי להגיע לאנשים רבים ככל האפשר בזמן קצר. כשכולנו היינו בפוסט קורונה הורגש חוסר גדול מאוד בליווי נפשי לילדים, לבני נוער ולמבוגרים, וחשבתי שחייבים לדאוג למענה ראשוני דיגיטלי שיגיע לכל מי שמעוניין בכך. שלא יצטרך לחכות בתור. הכלי הזה הוא כלי חשוב אבל הוא רק מענה ראשוני. הוא אינו תחליף לטיפול. צריך לתת לכל האנשים מקום לדבר את מה שהם מרגישים וחווים באמצעות סרט, וסופר חשוב – ליצור באוקטובר עד עכשיו. 7- נרטיב שלם שבונה את הסיפור מ

I נקודת מפגש 65