מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 26 - ינואר 2024

אושר ברנע וכרמית כץ

' בבריטניה Stop It Now!' מחקר זה, על קמפיין לסיכום, למניעת צריכת תמונות פוגעניות של ילדים ברשת, מעלה את הצורך – בקמפיינים העוסקים בפגיעה ברשת, פגיעה מינית והתעללות בילדים והזנחתם ככלל – להציע, בצד העלאת מודעות להתנהגות המזיקה, גם אפיקי סיוע לאוכלוסיות שונות: ילדים, עומדים מן הצד ואף פוגעים. נראה כי קמפיינים אלו עשויים לסייע בניטור התופעה ובמניעתה במגוון רמות והיבטים.

) קיימות דרכים 3( ; תמונות אלו על הצרכן וסביבתו קשות יעילות ובטוחות לסייע בהפסקת התנהגות זו, והן מונגשות במסגרת הקמפיין. המחקר העוסק בקמפיין התייחס לנתוני שלושה ממשקים של הקמפיין עם צרכניו: נתוני הקו הטלפוני הפתוח של הקמפיין, נתוני הכניסות לאתר הקמפיין, ונתוני סקר שהמבקרים לראשונה באתר הקמפיין הוזמנו למלא. בשלוש השנים שבהן שיחות 20,000- עקב המחקר אחרי הקמפיין נרשמו יותר מ אנשים שונים. רוב הפונים 11,000- לקו הסיוע, של יותר מ לקו הסיוע היו גברים, כמחציתם היו מודאגים מההתנהגות הפוגענית שלהם עצמם, וכשליש מהם היו עדים מהצד כניסות 100,000- לפגיעה. בתקופה המוזכרת נרשמו יותר מ לאתר הקמפיין, גם במקרה זה רוב הנכנסים היו גברים, .34-25 וקבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר הייתה של בני כצפוי, הייתה עלייה בפניות לאתר ולקו הסיוע בפעימות הפעילות של הקמפיין. ההשתתפות בסקר הייתה מצומצמת אנשים, רובם הגדול גברים (כ- 250- הרבה יותר, וענו עליו כ ) המודאגים מההתנהגות שלהם עצמם. 90% למרות המדגם הקטן של הסקר, ואף שהוא מתבסס על דיווח עצמי בלבד, תוצאותיו מעניקות מבט מעניין על הדינמיקה של צריכת תמונות פוגעניות של ילדים ברשת ועל דרכי קצת יותר ממחצית המשיבים פעולה מתאימות מול צרכניהן. לסקר היו כבר לאחר מעצר עקב פוגענות מינית ברשת, והגיעו אל הקמפיין דרך המשטרה. בין שני שלישים לשלושה רבעים מהמשיבים דיווחו כי בעקבות הקמפיין עלתה המודעות שלהם להשלכות של צפייה בתמונות פוגעניות של ילדים על המצולמים עצמם ועליהם, וכשני שלישים מהם דיווחו כי בעקבות הקמפיין הם "עושים דברים אחרת", כלומר – נמנעים מצפייה בתוכן פוגעני או פורנוגרפי ברשת, או מטפלים בעצמם באופן פעיל. הדיווח על שינוי התנהגות היה גבוה יותר בקרב פוגעים לא רשומים, כלומר – כאלו שדיווחו שלא נעצרו עדיין עקב פגיעה בילדים ברשת. המסה של פוגעים פעילים שפנו לעזרת הקמפיין, כפי שעולה מסקר זה בצד נתוני הקו הפתוח, מעידה על הצורך להשקיע מאמצי מניעה מותאמים בפוגעים עצמם או בפוגעים פוטנציאליים, לפחות כאשר מדובר בצריכה של תמונות פוגעניות ברשת. פנייתם של הצרכנים עצמם לקמפיין מאתגרת הנחת יסוד רווחת בציבור, ואף בקרב רשויות, שאוכלוסיית הפוגעים בילדים היא אוכלוסייה של "חסרי תקנה", ומעידה כי לפחות בתחום הפגיעה ברשת, מסרים נכונים מדברים אל הפוגעים ויכולים להועיל בשינוי התנהגות ובמניעה. גם לגבי אוכלוסיית העומדים מן הצד נוכח אירועי פגיעה ברשת, המחקר מראה כי למרות התפיסה שאוכלוסייה זו אינה ממלאת תפקיד מספק במניעה, בממשק המציע פנייה אנונימית בצד סיוע, אוכלוסייה זו בהחלט מודעת ופעילה, והיא יכולה להיות מטרה למאמצי מניעה.

מהו פרופיל הרשת של נערות שנפגעו מינית בילדותן? מחקר תצפיתי במתודה חדשנית

מחקרים רבים בתחום הפגיעה המינית בילדים מצביעים על הנטייה של בני נוער שעברו פגיעה מינית בילדותם לרה ויקטימיזציה: כלומר, נטייתם למצוא עצמם פעם נוספת בסיטואציה של פגיעה מינית; מחקרים על התנהגות מינית מסכנת ברשת מצביעים על נטייתם של בני נוער שעברו התעללות והזנחה בילדות להתנהגות מסוג זה, יותר ממי שלא עברו התעללות והזנחה בילדות. המחקר התצפיתי המובא ) בוחן זאת באופן חדשני – על Noll & Roitman, 2023( כאן ידי רישום ותיעוד הפרופיל הרשתי של נערות אמריקאיות. , והן קיבלו 16 עד 12 נערות בנות 460 במחקר השתתפו מחשבים ניידים שהפעילות הרשתית בהן תועדה, נרשמה , שאז 2015-2012 וקוטלגה. המחקר אומנם נערך בשנים הטלפונים החכמים עדיין לא היו הממשק העיקרי עם רשת האינטרנט כפי שהם היום, אך בהחלט אפשר לשאוב ממנו השראה ברמה האמפירית והמתודולוגית. התנהגות פוגענית כלפי בני נוער היא תופעה רחבה, ונראה כי שכיחותה בעלייה, בוודאי מאז מגפת הקורונה. במושג זה נכללים שליחה של תמונות ומסרים, שידול וניצול מיני, ולעיתים היא אף "זולגת" אל מפגשים אמיתיים בחוץ. נראה כי הלימוד של גלישה בטוחה ומיטיבה הוא משימה התפתחותית עיקרית TechnoTeens של בני נוער היום. מתוך תפיסה זו, מחקר הנתמך על ידי המכון הלאומי האמריקאי לבריאות שואף להבין את השפעתו של האינטרנט והרשתות החברתיות על בני נוער ככלל, על ידי בחינה תצפיתית של הרגלי הגלישה שלהם. המחקר נוקט גישה המבקשת לתעד את הפעילות הרשתית של בני נוער באופן "אובייקטיבי", כלומר לא באופן שימש מסגרת TechnoTeens המבוסס על דיווח עצמי. מחקר למחקר הנסקר כאן, שעסק בפרופיל הרשתי של נערות שנפגעו מינית בילדותן. במחקר השתתפו נערות עם היסטוריה רשומה של פגיעה מינית בילדות, שגויסו בסיוע רשויות להגנת הילד, בצד קבוצת ביקורת בעלת מאפיינים דמוגרפיים דומים. בראשית המחקר התקיים עם כל נערה מפגש, ובו היא קיבלה במתנה

נקודת מפגש I 68