מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 3

היא זוכתה לאחר שהצליחה להוכיח כי אין כל ביסוס סטטיסטי לטענה זו. אכן, לעִתים קשה מאוד להבחין, אפילו בנתיחה, בין חנק תינוק, למשל בשקית ניילון או כרית, לבין מוות בעריסה ). האבחון Jenny & Isaac , 2006( קשה גם בשל היעדר שיתוף פעולה בין הרשויות – המשטרה, בתי החולים ושירותי הרווחה. ההגדרות של רצח והתעללות משתנות גם הן ממקום למקום ומרשות לרשות, ולכן ברור כי מספר הדיווחים על מוות מהתעללות קטן מהמספר האמִתי של המקרים. כמו כן יש מקרים של יילודים בני יומם שנרצחים ללא ידיעת הרשויות, בייחוד אם נולדו מחוץ לבית חולים. במקרה של רצח יילודים, הפוגעת היא לרוב האם הנתונה במצב פסיכוטי או דיסוציאטיבי, לעִתים אישה שהכחישה את הריונה ואף סבלה בילדותה מהתעללות גופנית או מינית. רבים מהתינוקות לא נולדו בבית חולים, וכשמדובר ביילודים, השכיחות גבוהה יותר דווקא בבנות. בגיל שבין יום לשנה דווקא האבות או האבות החורגים צפויים יותר לפגוע בתינוקות. תינוקות החיים לא עם הוריהם הביולוגיים נתונים בסיכון יתר. במקרים רבים ההורים מספרים

עדות נראית או מצולמת למקרה. בכמה ממקרים אלה הייתה עדות למעשה של תסמונת “מינכהאוזן על-ידי שליח”, שבה האחראי לילד, לרוב אִמו, גורם לו למחלה או בודה מלִבו תסמינים כדי לזכות בתשומת לב של הצוות Southall et al המטפל. סאות’הול (,. ) היה הראשון שהראה כי הפסקות 1982 נשימה של פגים אינן גורמות למוות בעריסה בעתיד. הוא גם צילם בווידאו הורים המנסים לחנוק למוות את ילדיהם, שאושפזו בשל הפסקות נשימה לכאורה. בכך למעשה מיסדו חוקרים אלה את ההכרה שהורים מסוגלים לחנוק את ילדיהם למוות כצורה של התעללות, ואם ילדיהם מובאים מתים לבית החולים ועל גופם אין סימן כלשהו לחבלה, קשה להבחין בין מקרה כזה למוות בעריסה. ואולם אמינותם התערערה, והדבר אף גרם לשלילת Chadwick , Krous , & רישיונם ( ), עם שחרורה של Runyan , 2006 סאלי קלארק, אישה שנשלחה למאסר עולם לאחר שהורשעה ברצח שני בניה התינוקות. מדואו טען במשפטה כי הסיכוי ששני ילדים מאותה משפחה 73- ימותו מוות בעריסה הוא אחד ל מיליון (ריבוע הסיכון למוות בעריסה).

לאחרונה. יש גם מחקרים 40%-20% .5%-1% המציינים שיעור של המחקרים לא בדקו בצורה מובנית את כל מקרי המוות בתינוקות בתקופה מסוימת ואם היה חשד להתעללות – עד למחקרו של סטנטון באנגליה 69 ). מחקר זה בדק Stanton , 2003( מקרי פטירה) ומצא שרק 72( משפחות בשתיים מהן היה חשד להתעללות או לתסמונת “מינכהאוזן על-ידי שליח” (שיעור נמוך בהרבה, כמובן). בשתי המשפחות נפטרו שני אחים; החשד למוות בעריסה היה מוצדק במקרי הפטירה הראשונים גם בדיעבד, ולתינוק ALTE שנפטר אחריהם היו כמה לפני כן. נוסף על מקרה של ילד קודם שנפטר באופן דומה, יש לחשוד ברצח רבים בנוכחות מבוגר ALTE במקרי אחראי אחד בלבד, במות תינוק שגילו יותר מחצי שנה, במוות של ילד נוסף בהשגחת אותו אדם, במוות סימולטני של תאומים, או כשיש בנתיחה עדות לדימום שמקורו בריאה שקדם לפטירה. ) Meadow , 1990( מדואו הבריטי היה אחד הרופאים הראשונים שתיאר חניקה מכוונת של תינוקות, וקבע כי אפשר לזהותה על-פי חזרה של מקרים באותה משפחה, הודאה של ההורה או

נקודת מפגש 22