מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 3

לזכרה של מירי קליין חוה לוי

לא מעט פעמים היו בינינו שיחות בשעות לא שגרתיות מאוד. אני עוד זוכרת איך הוצאתי אותה בערב שבת מהופעה של ריטה כי הגיע דיווח דחוף על אירוע חמור, והיה צריך להעביר ילדים למרכז חירום. מירי רק ביקשה לחכות עוד כמה דקות עד לסיום ההופעה, כי לא רצתה לקלקל לבני המשפחה שהיו אִתה. אחר כך כבר עבדה ללא ליאות עד ליום המחרת בהגנה על הילדים. רבים המקרים שטיפלה בהם, אך קצרה היריעה מלספרם. ובכל הזמן שחלף מאז מנקר אצלי רגש האשמה. בשיחותינו הרבות דיברנו על עבודה וקצת על משפחה – ואף פעם לא ידעתי, לא שיערתי איך בחייה הפרטיים היא מתמודדת עם אירועים דומים. בעצמה. אני לא מפסיקה לחשוב עד כמה היכולת שלנו לסייע לקולגות שלנו מוגבלת. היא תלויה במוכנותם לספר לנו, לשתף אותנו, לחשוף, ובעיקר לא להתבייש לבקש עזרה!!! מירי עשתה כל שביכולה להגן על אחרים. והלוואי שהיינו יכולים להעביר לה מסר שחבל שלא ביקשה קצת על עצמה. וחבל שלא ידענו – כדי להושיט לה עזרה. יהי זכרה ברוך!

ניסתה להפוך כל אבן בדרכה כדי להצליח אך גם סללה את הדרך, “עם שתי רגליים על הקרקע". היא לא פחדה להגיד את דברה בכל פורום. הלכה עם האמונות שלה ודבקה בהן.

מירי קליין – ראש צוות, עו"ס לחוק הנוער מרכזת ועדת החלטה ועוד במחלקה לשירותים חברתיים בטבריה – נרצחה בידי בעלה. וגם אם עברו מאז כמה חודשים ואני כותבת על כך, זה עדיין לא נתפס. שוב אני משחזרת לעצמי את ההודעה על 20:00 הלקונית בחדשות השעה “עוד" רצח במשפחה, ביישוב מסד שבגליל התחתון (בבוקרו של אותו היום נרצחה אישה בידי בעלה גם בקריית אתא), את שיחות הטלפון שבאו מיד אחריה וכבר בישרו מי היא האישה הנרצחת. מירי קליין. ואני לא מאמינה. מירי נרצחה בידי בעלה. ההלם והתדהמה היכו באחת. איך אפשר להכיל כאב גדול כל כך על מי שרוב חייה המקצועיים הייתה במקום שמציל חיים – אבל את חייה שלה... את מירי הכרתי והערכתי מעבודתנו המשותפת, עת שימשתי פקידת סעד מחוזית לחוק הנוער ופיקחתי גם על עיריית טבריה. פגישותיי ושיחותיי עם מירי, כמו עם חבריה פקידי הסעד לחוק הנוער במחלקה, היו אינטסיביות. מירי קליין התייעצה לעִתים קרובות בסוגיות שונות, התלבטה, התחבטה בשאלת הדרך הטובה לעבוד עם הילד, עם הנערה, עם המשפחה.

מירי קליין ז"ל

אהבתי מאוד את התכליתיות והענייניות שלה כשדנה בעניינם של ילדים. ניסתה להרוויח בזמן הקצר את המקסימום, כאילו ניסתה להשיג, להספיק.

נקודת מפגש 24