מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 3

דבר העורכים

והמערכתי. בהיבט המערכתי טרם יושמו המלצות הוועדה הבין-משרדית אשר עסקה בנושא, ותהליך החקיקה כבר נמשך זמן רב. טחנות הבירוקרטיה וטחנות הצדק טוחנות לאט מדי. מן הראוי שההמלצות שנועדו לשפר את התפקוד הארגוני ואת הקשרים הבין- ארגוניים ייושמו בטרם נהיה עדים לעוד מקרים של התעללות חמורה ולמקרי רצח של ילדים. טוב יעשו המופקדים על הנושא ברשויות הרווחה והמשפט אם יאיצו תהליכים אלה ויתגברו על הקשיים הבירוקרטיים והמשפטיים. כך יוכלו למנוע את הישנותם של מקרים אלה ואת הצורך לחפש הסברים לתופעה. כתב העת “נקודת מפגש", ביוזמת מכון חרוב ובשיתוף פעולה עם עמיתים מארגונים שונים, ממשלתיים ולא- ממשלתיים, נועד לשמש במה שמעליה אנו מציגים לפני הקוראים את הסוגיות החשובות של התמודדות עם תופעת ההתעללות בילדים והזנחתם. כתב העת זכה לתגובות מצוינות של קהל הקוראים המוצאים עניין רב בכתבות ובמאמרים. אלה חושפים אותם לפעולתם של הארגונים בבניית תכניות שמטרתן לצמצם את ממדי התופעה, למנוע אותה ובמקרה הצורך – לטפל באלה שנפגעו. ועתה בנימה אישית – שעת פרידה! גיליון זה הוא הגיליון האחרון שלי, הלל שמיד, אחד העורכים שהיה שותף בהפקתו ובהוצאתו לאור – לרגל יציאתי לשנת שבתון באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית. אני נפרד מקהל הקוראים ומאלפי אנשי מקצוע העומדים על משמרתם ועושים

גיליון זה מוקדש לנושא רצח במשפחה. בשנים האחרונות היינו עדים למספר גדל והולך של מקרי רצח במשפחה, של ילדים ושל נשים בידי בעליהן. הדעת מסרבת לקבל זאת, אך לצערנו הרב מקרי רצח מתרחשים הן במשפחות הסובלות ממצוקה מתמשכת והן במשפחות הנחשבות לנורמטיביות ואינן מוכרות לשירותי הרווחה. המעשה הנורא הזה מזעזע אותנו בכל פעם מחדש, במידה רבה מפתיע את כולנו, ואנחנו מתגייסים לא רק לסייע לנפגעים אלא גם לחפש אחר הסברים תאורטיים ואחרים היכולים לפרש את המעשה. אנשי תאוריה ואנשי מעשה מבקשים להתחקות אחר הסיבות והגורמים הדוחפים את המבצעים מעשים אלה, ואין הסבר אחד המספק תמונה בהירה ומובנת של התופעה. ההסברים לה מקורם בגישות פסיכולוגיות, פסיכיאטריות, קרימינולוגיות, סוציולוגיות, כלכליות וחברתיות. גישות אלה מביאות בחשבון את המצוקות שמבצעי הפשע הנורא נקלעו אליהן – קנאה, רצון לנקמה אישית בבן-הזוג, התעמרות בקטין חסר הישע, סכסוך משפחתי וגירושים קשים שבהם נעשה בילד תהליך של החפצה והוא הופך לכלי משחק בידי אחד ההורים. )2003-2010( בשנים האחרונות מקרי רצח של ילדים 43 התרחשו בארץ מקרים של רצח 132 בתוך המשפחה ו- ), ולכן 2001-2010( נשים בידי בעליהן החלטנו לייחד גיליון זה של כתב העת לתיאור התופעה, להשלכותיה על בני המשפחה ולדרכי ההתמודדות עמה. המאמרים מציגים את ההיבטים השונים – האישי, הבין-אישי, הארגוני

נעמי גוטמן

פרופ' הלל שמיד

את עבודתם המקצועית מתוך נאמנות ומחויבות לילדים ולמשפחותיהם. למען אותם אנשי מקצוע פועל מכון חרוב שהיה לי הכבוד לעמוד בראשו כמעט ארבע שנים. המכון מציב אתגרים מקצועיים ביצירה, בפיתוח, בתיעוד ובהפצת ידע מתקדם לעובדים במערכות השירותים החברתיים, שירותי החינוך, הבריאות, הקליטה, המשפט ושירותים אחרים. המכון פועל מתוך הבנה שרק פיתוח ידע ורכישתו יסייעו לעובדים להתמודד טוב יותר עם האתגרים הרבים העומדים לפניהם-לפנינו. פעילות המכון היא רכיב חשוב בפיתוח התורה המקצועית שאנו נדרשים לה בתהליכים של קביעת מדיניות וקבלת החלטות בתחום המניעה והטיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה. למכון שליחות חשובה, ואני משוכנע שהעומדים בראשו יעשו כל שביכולתם כדי להיענות לאתגרים בתחום פיתוח ידע חדש והקנייתו לאלה הזקוקים לו. אני מאחל לעובדי המכון המשך עשייה ברוכה ושמירה על סטנדרטים גבוהים של איכות ומצוינות המאפיינים את עבודת המכון עד כה.

בברכה,

נעמי גוטמן

פרופ' הלל שמיד

עורכת ראשית

יו"ר המערכת

נקודת מפגש

4