מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 3

מפגש ספרותי

. אסטרטגיות לקידום 5 שיתוף הפעולה חוקרים הציעו אסטרטגיות שונות כדי להתגבר על הקשיים ולאפשר ,. Burt et al שיתוף פעולה יעיל ( ;2003 , Cameron & Lart ;1992 Daro ;2003 , Crouch & Johnson Johnson , ;2002 , & Donnelly , Wistow , Rockwell , & Hardy ;1997 , Laudan & Olson ;2003 , Wulczyn ;1999 ,. Walsh et al ,)2002 , Zellman & Fair ;2009 ואלה האסטרטגיות המרכזיות ששימשו במדינות במערב: כדי הגדרה אחידה של “ילדים בסכנה". לאפשר שיתוף בין מערכות המטפלות בילדים נחוצה הגדרה אחידה המוסכמת על הארגונים ועל אנשי המקצוע הפועלים בהם. במדינות שונות התגבשה ההבנה שכל עוד המערכות מגדירות “ילדים בסכנה" בצורות שונות, אנשי המקצוע יתקשו לפעול על-פי הנהלים הנוגעים לילדים אלה. מסגרת חוקית המסדירה את השיתוף במידע ואת שיתוף הפעולה הבין- במקומות שונים בעולם נחקק מקצועי. חוק המחייב את אנשי המקצוע לדווח על מקרים של עבירה מסוג התעללות או הזנחה (דוח הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער ). מעבר לכך, 2006 , בסיכון ובמצוקה הסדרים חוקיים עוסקים בתנאים ובהרשאות לשיתוף במידע גם כאשר לא מדובר בדיווח על עבירה או במקרים שלא התבסס בהם חשד סביר. באנגליה, 2004- שבה אין חובת דיווח, נחקק ב , The Children ' s Act חוק הילדים ( ). החוק קבע את חובת העברת 2004 המידע בין אנשי המקצוע במקרים שבהם אי-העברתו עלולה להביא לידי כך שילד או נער יסבול מהתעללות

ילדים לייעד איש צוות בכיר אחד, מומחה, לטיפול בסוגיות הקשורות להגנת הילד. איש צוות זה אחראי למתן ייעוץ לאנשי המקצוע, להסדרת הפעילות בארגונים, להתרעה על ליקויים מערכתיים ולייצוג הארגון בוועדות בין-ארגוניות העוסקת בהגנת הילד (מאיירס – ג'וינט – מכון .)2009 , ברוקדייל שימוש במערכות מידע ממוחשבות. יש מדינות שפותחו בהן מערכות ממוחשבות לשיתוף מידע בין גופים המטפלים בילדים. מטרת המערכות הללו לאפשר לכל גורם המטפל בילדים ורואה “סיבה לדאגה" לציין זאת ב"תיק" הילד. לדוגמה, באנגליה פותחה מערכת לשיתוף במידע על ילדים בין כל גורמי , Payne הרווחה המטפלים בילדים ( ); בצפון קרוליינה פותחה מערכת 2004 שהיא מאגר ארצי על אודות משפחות והיא משמשת את השירותים השונים Zolotor , McAdams Motsinger ,( .)2005 , Ruyan , & Sanford Self - Brown & יש חוקרים ( ;2004 , Payne 2008 , Whitaker ) המציינים את 2005 , Munro ; יתרונותיה של מערכת ממחושבת בשיתוף במידע: זמינות ונגישות לכל אנשי המקצוע, מהירות העברת המידע, יעילות באיסוף המידע, ריכוז המידע במקום אחד, נוחות בשליפת המידע ובתיעודו. לצד היתרונות הם מצביעים גם על הבעיות הכרוכות במאגרי מידע משותפים ממוחשבים: א. במאגר מידע שאמור להיות נגיש לאנשי מקצוע רבים עלול להיעשות גם שימוש לא ראוי, ויש גם חשש מפני פריצה של גורמים מסוכנים (למשל פדופילים) למערכת. סכנה זו מחייבת הגדרה ברורה של הרשאות להזנת

או הזנחה. באופן זה הסדיר המחוקק האנגלי את השיתוף במידע והדגיש את חשיבות העבודה המשותפת של המערכות השונות. נהלים והנחיות לשיתוף פעולה בין במדינות שונות יש נהלים אנשי מקצוע. והנחיות לשיתוף פעולה. המערכות השונות פועלות על-פי הנחיות אחידות, ברורות ומפורטות בדבר המהלכים הנדרשים בנסיבות המעוררות את הצורך בבדיקה מעמיקה או בהתערבות. אנשי המקצוע יודעים את המצופה מהם ואת ההסדרים לתיאום בין- ;2006 , HM Government מערכתי ( London Safeguarding Children .)2007 , Board כלי אחיד לזיהוי ואיתור של ילדים ישנם מקומות שבהם משתמשים בסכנה. בכלי אחיד ומוסכם, המשותף למערכות השונות (חינוך, בריאות, רווחה), והוא מאפשר הערכה ראשונית של מצב הילד וצרכיו במסגרת תהליך ההערכה הרגיל המתבצע באותה מערכת. כלי אחיד מקל את השיתוף במידע, והוא משמש בסיס להערכה הראשונית שתועבר למערכת הרווחה על אודות ילדים שיש חשש שהתעללו בהם או שהוזנחו. כלי להערכת 2007- באנגליה פותח ב צורכי הילד המשמש את כל אנשי המקצוע העובדים עם ילדים, נוסף על הכלים הקיימים במערכת שהם עובדים בה. מקצת אנשי המקצוע טוענים כי הכלי ארוך ומסורבל ולא ברור Common עד כמה משתמשים בו ( ;2007 , Assessment Framework .)2006 , HM Government

באנגליה מינוי נאמנים להגנה על ילדים. מחויבים כל הארגונים העובדים עם

נקודת מפגש 45