מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 5

הערנות צריכה להתחיל בגיל צעיר. חשוב שמורים לא יתעלמו מהתופעה ויבנו שיעורים ותכנים שיכולים לתת לילדים כלים חברתיים ומיומנויות בין-אישיות. חשוב לזכור כי לכל ילד זה יכול לקרות ולא רק לילדים מסוימים, ועל כן על המורים לפעול בצורה פרו-אקטיבית וגם למנוע הישנות התופעה. תופעת החרם החברתי בעיני ילדים – ריאיון מיוחד עם רון וגיל קפלון כדי לבדוק כיצד ילדים מרגישים לגבי חרם וכיצד הם מגדירים אותו, יצאנו לראיין שני שלומדים במדרשת בן 12- ו 10 ילדים בני גוריון, ושאלנו שאלות שונות על התופעה. התשובות הבאות מייצגות את קולם הייחודי ואת נקודת מבטם: מהו חרם גיל: "שכמה ילדים לא רוצים לצרף ילד אחד לחברה שלהם. הם לא יותר מדי מציקים לו, הם פשוט לא מדברים אִתו ופשוט מתייחסים אליו כאילו הוא לא קיים. לא מדברים אִתו ולא מסתכלים עליו אפילו. כשילדים מחרימים מישהו, הם מנסים שהוא ירגיש את זה. הוא עשה להם משהו רע, אז מענישים אותו, זה סוג של עונש. עונש לא מוצדק אבל זה עונש". איך מתארגן חרם? רון: "חרם מתחיל מילד אחד שאולי רב עם מישהו והוא מערב את החברים שלו ומנסה לשכנע אותם למה כדאי להם לעשות עליו חרם. יש גם מצבים שבהם מישהו גבוה בחברה ('מקובל') אומר לכולם אל תדברו אִתו, והם נשמעים לו." בדרך כלל חרם מתחיל כשחבורה חזקה של ילדים בוחרת מישהו חלש ונטפלת אליו. לרוב החבורה מתרצת את סיבת החרם בדבר מה שאותו ילד עשה לא בסדר. "הם מחפשים משהו קטן שהוא עושה לא לעניין, אז הם מייד נטפלים אליו כי הם חזקים והוא בעצם חלש. אם

גיל קפלון

רון קפלון

לדבר עם המורה, האם לדבר עם ההורים של הילד או של הילדים שעשו את זה. או שהייתי ממליץ לחבר לדבר עם מישהו מבוגר בבית ספר, אם הוא מרגיש שהוא לא יכול לחכות עד הבית." מה הייתם עושים אם הייתם רואים ילד שעושים עליו חרם? רון: "הייתי עוזר לו, כי כשהוא לבד יותר קל לפגוע בו. ברגע שהם יראו שאני אִתו הם לא ימשיכו לפגוע בו, ואולי יהיה להם גם קצת יותר מסובך לפגוע בו. אז הייתי פשוט מתקרב אליו יותר שכולם יראו. והייתי גם מייעץ לו לפנות להורים. לפני שנתיים קרה לי משהו דומה. היה לי חבר טוב שכולם עשו עליו חרם אבל זה היה חרם קצר של אולי שלושה ימים. אז יום אחד התנהגו באלימות כלפיו. הילד בכה ולא היה לי נעים ממנו. אז באתי אליו והזמנתי אותו לבוא אליי. הוא גם הלך אִתי אחר כך לחוג. אני חושב שזה עזר, כי אחרי שכולם ראו שזה נחמד ושלי כיף לשחק אִתו, אז אולי גם להם יהיה כיף לשחק אִתו. אז גם הם קיבלו אותו, והיום הוא החבר הכי טוב שלי. לדעתי לא כולם מסוגלים לזה - להתחבר עם ילד מוחרם ליד החברים שלהם - כי אין להם אומץ. ילדים מפחדים. אחרי שהם רואים מה שקרה לילד המוחרם, הם

הוא היה חזק, הם היו יותר מפחדים ולא נטפלים אליו." נתקלתם בחרם? גיל: "כן, אני נתקלתי בחרם כשהייתי בכיתה ג'. הייתה לנו ילדה שהיא הייתה ב'כאילו' מלכת הכיתה, וכולם עשו כל דבר שהיא אמרה. יום אחד ילד עשה משהו באמת שטותי בכיתה, שלא היה קשור אליה, והיא אמרה לנו שלא כדאי לנו לדבר אִתו, ושהוא לא חכם ושלא כדאי להתקרב אליו. זה הצליח להשפיע כמעט על כל הכיתה. החרם נמשך בערך חודשיים. יש לנו גם ילד שכבר מכיתה א' עושים עליו מין חרם כזה. לא דיברו אִתו הרבה, מגדירים אותו בעצם 'חננה'. יש כאלה שחברים שלו, אבל מעטים. האמיצים הם חברים שלו. אלו שלא אכפת להם ממעמדות. כאלה שהם בוחרים את החבר האמִתי שלהם ולא אכפת להם ממי שמקובל." מה הייתם ממליצים לילד שעושים עליו חרם? רון: "אני אישית לא נוהג ללכת למורה. אני מרגיש לא בנוח שהיא לא ממש קשורה אליי, שאני אלך להגיד לה את זה. אני בדרך כלל - אם קורה לי משהו כזה - אני חוזר הביתה ומדבר פשוט עם ההורים. אז כבר הם יחליטו מה צריך לעשות עם זה. האם

נקודת מפגש 21