מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 5

כדי למנוע את המתנתם של קטינים במאסר ולאפשר את כניסתם להליך באפיק העובדתי טיפולי בהקדם. ולבסוף, - יש להיות קשובים לנתונים ולמחקרים הנובעים מעבודתם של אנשי המקצוע והארגונים השונים הפועלים בשטח. לסקירה רחבה של ההיסטוריה החקיקתית בשיפוט נוער בישראל: עו”ד לימור סולומון, שיפוט נוער - החמרה, המרה ומה שביניהם, עמ’ .518-506 346/08 - השופט רובינשטיין בע”פ פלוני נ’ מדינת ישראל. א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה 10 סעיף .1971- ודרכי טיפול), התשל”א 1.6.10 דיון בוועדה לזכויות הילד מיום בנושא “המחסור במוסדות סגורים לנוער עבריין”. נתוני השנתון הסטטיסטי “ילדים בישראל” בהוצאת המועצה לשלום הילד .488 ’ , עמ 12.38 , לוח 2011 לשנת ממחקר שעסק בהתמודדות עם עבריינות ואלימות של בני נוער בארה”ב ובקנדה עולה כי “במחקרים רבים שנערכו בעולם נבחנה השפעת ההליך המשפטי על בני נוער, והממצאים בכולם עקביים ועולים בקנה אחד זה עם זה: שיפוט בני נוער כמבוגרים, כמו גם ענישה מחמירה יותר, אינם מפחיתים את ההסתברות לביצוע עבירות נוספות (רצידיביזם) על ידי בני הנוער” (עו”ד לימור סלומון ועו”ד מיכל .)2005 ,” אהרוני, לקחי ה”יד החזקה חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי ) (הליך חלופי), 16 ’ טיפול) (תיקון מס .2011- התשע”ב נתוני השנתון הסטטיסטי “ילדים בישראל” בהוצאת המועצה לשלום הילד .425 ’ עמ 12.1 , לוח 2011 לשנת

קטינים. הניסיון של גורמי המקצוע להאיר את חוק הנוער כחוק המנחה בכל חקיקה העוסקת בנוער עובר חוק, ואת חשיבות השמירה על עקרון השיקום כעקרון-על בכל הנוגע לטיפול בקטינים אלה, נתקל לעִתים בחומה בצורה של דעות קדומות של המחוקק. לעִתים, טרם תחילתה של ישיבה בוועדה כלשהי בכנסת הדנה בחוק כלשהו בעניינם של קטינים עוברי חוק, ישמיע אחד המחוקקים אמירה המבוססת על אירוע אשר אירע בימים שקדמו להתכנסות הוועדה והמעורבים בו קטינים – כהוכחה לצדקת דרכו המחמירה עם קטינים אלה באמצעות החקיקה שבה דנים באותה העת. אמנם ראוי כי המחוקק הנבחר על-ידי הציבור יביא בחשבון את הקולות העולים מן הציבור וינסה לתת להם מענה בכלי החקיקה שבידיו, אולם עליו להביא בחשבון גם את מכלול הנתונים והמחקרים שמביאים אנשי המקצוע הפועלים בשטח ועובדים בפועל עם קטינים עוברי חוק. תמונת המצב, כפי שהיא באה לידי ביטוי בנתונים על כלל האוכלוסייה, מראה מגמה , למרות העלייה 2011 שונה. דוגמה: בשנת באוכלוסייה, 18-12 בשיעור הילדים בני במספר התיקים 7.2% יש ירידה של שנפתחו לבני נוער. יתרה מזאת: שיעור הקטינים החשודים בביצוע עבירות עומד בלבד, ולמעשה רוב רובם של 1.9% על ) אינם חשודים 98.1%( הקטינים בישראל כלל בביצוע עבירות. לסיכום, נוכל לומר כי אף שקיימת חקיקה העוסקת באופן ספציפי בנוער עובר חוק, אין בחקיקה זו מענה כולל ונרחב לצורכיהם. על כן יש לבצע שינוי בכמה - יש באפיק החקיקתי אפיקים: ראשית, לתקן כך שעל-פי הוראות החוק לא יתאפשר ל”חריג לכלל” להפוך במרבית באפיק השיקומי המקרים ל”כלל”. שנית, - יש לפתוח מסגרות שיקום נוספות,

. תיקון זה קובע כי קטין 8.12.11 ביום עובר חוק לא ייכנס באופן אוטומטי להליך הפלילי אלא, בתנאים מסוימים, יופנה תחילה להליך חלופי טיפולי. השלמת ההליך החלופי תהיה שיקול מרכזי ומכריע בכל החלטה על המשך ההליך הפלילי בעניינו של הקטין. ההליך החלופי המוסדר (קבוצות דיון הליך קד”ם היום הוא משפחתיות), ויש תקווה שבעתיד יופעלו תכניות שיקום נוספות שיהוו הליך חלופי להליך הפלילי. גורמים מקצועיים רבים היו מעורבים בקידומו של התיקון לחוק: משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, הסנגוריה הציבורית, משטרת ישראל, שירות המבחן לנוער וארגונים וולונטריים כגון המועצה לשלום הילד. התיקון מבטא הכרה של המערכת המקצועית בחשיבותו של ההליך הטיפולי עם כניסתו של קטין להליך הפלילי ובעדיפות של הפניית קטין להליך טיפולי על פני ההליך הפלילי כדרך בטוחה יותר לשיקומו. לאור הדברים האלה ראוי כי המחוקק, בבואו לקדם חקיקה העוסקת בקטינים עוברי חוק, ישים לנגד עיניו את החקיקה המרכזית העוסקת בקטינים אלה ואת העקרונות העומדים בבסיסה. אף על פי כן, פעמים רבות מושפע המחוקק מגורמים שונים, ובהם רחשי הציבור הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בכלי התקשורת, והוא מושפע הרבה פחות מחוק הנוער ועקרונותיו. לא אחת השמיע המחוקק בוועדות הכנסת אמירות כגון “בני הנוער אלימים, האלימות הגואה המחוקק, הקובע בפועל בקרב בני הנוער”. את המדיניות אשר תונהג כלפי קטינים עוברי חוק, ניזון לעִתים קרובות מהאופן השלילי שבו מוצגים קטינים אלה וקטינים בכלל בתקשורת; הוא מגיב לקריאות הציבור להחמרת התגובה והענישה כנגדם - לכאורה ולמיגורה של – מה שמצטייר תופעה הולכת וגדלה של אלימות בקרב

נקודת מפגש 44