מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 8

טיפול רגיש תרבות והשפעתו על שיתוף הפעולה של הקהילה החרדית עם מטפלים בתחום ילדים נפגעי התעללות מינית

בתוך האוכלוסייה הישראלית הרחבה, כפי שקרה חלקית לעדות המרכיבות את החברה הישראלית. מסיבה זו ההקפדה על כל אותם חוקים וכללי התנהגות, בעיקר המוחצנים שבהם, מקבלת תוקף ממשי בשימור הבידול בין הקהילה החרדית לחברה הרחבה. למרות החומות הווירטואליות שבנתה סביבה, הקהילה החרדית מעולם לא הייתה אוטונומית באופן שיאפשר לה להתנתק לחלוטין מהחברה הסובבת. מדובר בעיקר באותם תחומים החיוניים ביותר לחיים, שבהם לא הייתה לקהילה אפשרות לתת מענה עצמאי ממקורות פנימיים לבני הקהילה ולספק את כל השירותים הנדרשים. החיבורים המצומצמים בין הקהילה החרדית לחברה הישראלית, שהתקיימו בדיעבד מאז קום המדינה, התרחבו בהדרגה לתחומים רבים יותר. עם כל זאת חיבורים אלה הם מבוקרים, דהיינו יש שיתוף פעולה בנקודות מסוימות עם המערכות המקצועיות, מערכת החוק ומערכת השלטון המקומי באופן המונע התנגשות עם העמדה ההלכתית (מילר, .)2009 , עטיה, רגולנט-לוי ולייקח לדברי הפסיכולוג ד"ר ברוך כהנא פרשת האם המרעיבה עוררה עצב חשוף בחברה החרדית. זאת משום שאיום שנוצר במצבים מעין אלה מתורגם מיד לחוויה כללית של קבוצה במצור. ההרגשה שמדובר במאבק על עצם חייה של הקבוצה מנעה כל אפשרות לביקורת פנימית. לדבריו, החרדים אינם סלחנים כלפי תופעות מעין אלה, ואילו נתפסה אותה אם בקלקלתה, באמצעות מערכות פנימיות של החברה החרדית, יש להניח שהייתה מופנית .)2009 , לטיפול מקצועי (כהנא צמיחתו של דור מטפלים חדש בחברה החרדית

אנשים בחברה החרדית בוחרים בדרך כלל לחיות בשכנות קרובה ולבנות קהילות שבהן מסופקים צורכיהם הייחודים – שירותי חינוך, דת וצרכנות המתאימים לאורח חייהם. משנות התשעים של המאה העשרים, ועם הגידול באוכלוסייה, ראינו את תופעת הבנייה והביסוס של יישובים עירוניים חרדיים נפרדים. למשל, הערים החרדיות מודיעין עילית, אלעד, ביתר עילית, וכן שכונות בעיר בית שמש, מתאפיינות בגידול מואץ, בשל שיעורי ילודה גבוהים ושיעור ילדים גבוה. ומטה הם 18 במקומות אלה תושבים בני למעלה ממחצית האוכלוסייה, אחוז גבוה מזה הקיים ביישובים יהודיים שאינם דתיים. החיים בקהילה החרדית מעוצבים באמצעות "קודים סוציו-תרבותיים כה שונים מאלו של שאר החברה עד כדי יצירת תת-תרבות מובחנת בחדות, המכוננת מציאות חברתית משל עצמה" ). הקהילות מאורגנות 1994 , (בילו וויצטום מאוד מבחינה חברתית ובראשם סמכות רוחנית ומנהיגות רוחנית של רבנים. זוהי היררכיה במבנה פירמידה – גדולי הדור, אדמו"רים של החסידויות, ראשי ישיבות, רבני ערים, רבני יישובים חרדיים, רבני שכונות ועוד. הסמכות הרוחנית המתאימה נשאלת שאלות הנוגעות לכל תחומי החיים. החברה החרדית בוחרת באידאולוגיה של בדלנות ומבצעת מהלכים מסוימים על מנת לשמור על ייחודה ועל המשך קיומה התרבותי. לדידה, ללא התנהלות זו של ההנהגה הרוחנית, הקהילות היו בוודאי נטמעות ומתערות במשך השנים

קביעתו של כהנא, כי יש להניח שהאם הייתה מופנית לטיפול, נשענת על התהליכים החשובים שעברה הקהילה החרדית בשנים האחרונות. מסגרות טיפול שונות נפתחו בקהילה ונוצרו חיבורים מבוקרים בין החברה החרדית לחברה הסובבת שאינה חרדית, חיבורים המשרתים את האינטרסים והרצון לקבל כלים לטיפול בַּפרט ובמשפחה באופן "כשר" ומותאם תרבותית. עקב המודעות לצורך בטיפול, וההבנה כי אפשר לטפל באופן רגיש תרבות, "הקהילה החרדית החלה להצמיח מתוכה אנשי מקצוע ולהכיר בתרומתם המקצועית. אנשי המקצועות הטיפוליים למדו במסגרות אקדמאיות וחילוניות אך צמחו מתוך החברה החרדית ולידה ויכלו להבין מבפנים את צרכיה ואת אורחותיה" .)2009 , (מילר, עטיה, רגולנט-לוי ולייקח במשך השנים נפתחו בחסות האוניברסיטאות תכניות מיוחדות ללימודי עבודה סוציאלית בהפרדה מגדרית, במכללות החרדיות בירושלים ובבני ברק. בתחום הטיפול בילדים נפגעי התעללות נעזרת החברה החרדית במאגר מטפלים שצמח בשדה מכון חרוב, העוסק מזה ארבע שנים בהכשרת אנשי מקצוע לטיפול בילדים שנפגעו מינית ועובדים בקהילות תכנית הלמידה נעשית בהפרדה 1 החרדיות. מגדרית, מתוך שימת דגש על רגישות תרבותית, התאמת התכנים לאוכלוסייה

ערך מכון חרוב שני קורסים להכשרת מטפלים ומטפלות מהקהילה החרדית בנושא התעללות מינית בילדים. קורס אחד לנשים וקורס שני 2013 בשנת 1 לגברים. בכל תכנית היו מפגשים שבהם ניתנו הרצאות פרונטליות ומפגשי הדרכה קבוצתיים. מדובר בעשרים מפגשים של יום לימודים מלא. בקורסים מטפלות ומטפלים. 155- כ 2013 אלה השתתפו עד סוף מטפלות 23 קורס נוסף נערך בשיתוף עם ארגון יד רחל , העובד עם האוכלוסייה החרדית במסגרות של מרכזי הורים-ילדים ומועדוניות, ובו השתתפו ומטפלים.

23