מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 9

זהו הישג". היא מצטטת מה שכתבה לה בהקשר זה מטפלת חרדית: "פתחת עבורנו דלתות והזמנת את האמת פנימה". הפילוסופית והפסיכואנליטיקאית ז'וליה קריסטבה כתבה בספרה "זרים לעצמנו": "הזר מתחיל כאשר מפציעה

המודעות לשונותי שלי ומסתיים כאשר כולנו מזהים את עצמנו כזרים המורדים בקשרים ובקהילות". מהדברים שעלו נראה כי ההכשרה להוראה של רב–תרבותיות היא לעולם מבט דיאלקטי על התאוריה והמיומנויות

על המפגש של כל אחד מאתנו - מרצים, סטודנטים ומטפלים - עם החלקים הזרים שבתוכנו. זו משימה דינמית שמציבה בכל פעם אתגרים חדשים בשדה המקצועי והחברתי שאנו פועלים בו, אך בראייה היסטורית אפשר בהחלט להביט על ההתקדמות שחלה בתחום זה.

עמדותיהם של מטפלים העובדים עם הקהילה החרדית כלפי חובת הדיווח על פגיעה מינית בילדים 1 קרן אדמון

ההתמודדות עם פגיעה מינית בילדים מורכבת ביותר, ופעמים רבות היא מלווה בהשתקה אישית וחברתית חזקה. ההשתקה נובעת לא אחת מהקושי להתמודד עם הסוגיה בשל מוסכמות חברתיות ותרבותיות, וכן בשל האינטרס של הפוגעים לשמור בסוד את דבר הפגיעה. מורכבות זו של התמודדות הנפגע מינית עם הטראומה הופכת למסובכת עוד יותר במגזר החרדי. בציבור זה רווחת השתקה נרחבת ועמוקה של מקרי פגיעה מינית, השתקה שמקורה בפיקוח חברתי נוקשה על מיניות ככלל ובחוקי הדת המתפרשים פעמים רבות בדרך לא נכונה. מטרתה של חובת הדיווח על-פי חוק היא להעלות את המודעות החברתית לתופעה ולעודד דיווח לרשויות על כל חשד להתעללות. בשנים האחרונות גברה הכרתם של אנשי מקצוע ושל רשויות החוק בצורך לפעול ברגישות תרבותית במקרים של פגיעות מיניות בקרב הציבור החרדי. רגישות זו באה לידי ביטוי בניסיון למצוא דרך לגשר בין שתי מערכות של ערכים: זו של חוקי המדינה וזו של החברה החרדית. במסגרת ניסיון זה עלתה בקשה מאנשי מקצוע בקהילה החרדית לבנות תכניות הכשרה - ייחודיות למטפלים חרדים - בנושא פגיעות מיניות. מכון חרוב בשיתוף עיריית בני ברק .2011 פתחו את התכנית הראשונה בחודש פברואר במחקר שבחן עמדות של אנשי מקצועות טיפול כלפי חובת הדיווח על פגיעות מיניות בילדים השתתפו כשמונים אנשי מקצוע, מרביתם חרדים וכולם בוגרי הכשרות של מכון חרוב העובדים עם ילדים במגזר החרדי. המשתתפים מילאו שאלונים אנונימיים והחזירום בדואר. קיימנו שולחן עגול ובו השתתפו כעשרים נציגים מהחברה החרדית ומהקהילה הטיפולית החרדית. במהלך הדיון הפתוח היה אפשר להתרשם במישרין מאופן ההתמודדות של אנשי המקצוע והרבנים הן עם התופעה של התעללות מינית בילדים והן עם חובת הדיווח לפי חוק. המפגש פתח צוהר להתמודדות המורכבת עם הנושאים הללו בתוך הקהילות, אך גם לתהליך השינוי בעמדת הקהילות כלפי חובת הדיווח בכלל, ודיווח על פגיעה מינית בילדים בפרט. ממצאי המחקר הצביעו על צורך ברור של הקהילות למצוא דרכים המתאימות לתרבותן להעלאת המודעות לנושא ) מסכימים 91.3%( ולעידוד חשיפה של מקרי פגיעה, כדי להקטין את מספר הנפגעים. במחקר נמצא כי המשתתפים ), והם מבינים את חשיבות 85.9%( שפגיעה מינית היא בעיה חמורה בחברה הישראלית בכלל ובמגזר החרדי בפרט הדיווח על פגיעה מינית וכן את המורכבות ואת ההשלכות של הדיווח. עמדתם הייתה שחובת הדיווח חשובה ובעיקרה בעלת השלכות חיוביות. רובם אף חושבים כי התערבות הרשויות במקרים של פגיעה מינית בילדים היא פעולה חיובית. לדעתם יש חשיבות רבה להתייעצות של אנשי המקצוע עם רבני הקהילות בתהליך הטיפול והדיווח לרשויות ). המשתתפים הביעו רצון רב ללמוד יותר על נושאים שקשורים להתעללות בילדים ולחובת הדיווח. 73%( ממצאי המחקר והדיון שהתקיים סביב שולחן עגול מדגישים את החשיבות הרבה של בניית הכשרות המותאמות לקהילות החרדיות. הכשרות ייעודיות כאלה יוכלו לשפר את מערך הסיוע ולתת בידי מטפלים מהמגזר החרדי כלים מתאימים. כמו כן בולטת החשיבות שיש לבניית הכשרות מיוחדות לכלל אנשי המקצוע - על פגיעה מינית בילדים ועל רגישות תרבותית - במטרה לשפר את רגישותם התרבותית של אנשי הרשויות ושל כלל המטפלים המתמודדים עם פגיעות מיניות בילדים.

מבוסס על עבודת גמר לשם קבלת תואר שני בעבודה סוציאלית בבית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים. 1

11

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker