מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 9

על הטיפול בילדים שנפגעו מינית בחברה הבדווית בקצרה: 2 ורוקיה מרזוק אבו–רקייק 1 עינת לוי

להחזרת הנערה לשגרה ולמסלול התפתחות נורמטיבי לנערה בת גילה. כיום, לאחר שלוש שנות טיפול, חל שיפור ניכר במצבה הנפשי ובתפקודה; היא חזרה ללימודים בבית הספר והיא מתחילה לקוות לעתיד נורמטיבי. עם זאת, מלווה אותה דריכות ורגישות להשלכות של האירוע לאורך כל חייה. . שני ילדים קטנים הופנו על–ידי 2 אביהם לאחר שבחור ביצע בהם מעשים מגונים בשכונה. האב פנה לאחר שאותו בחור פגע בילדים כמה פעמים, ולאחר שחש כי מיצה את דרכי ההתערבות המסורתיות של פנייה למשפחת הפוגע. האב הגיש תלונה במשטרה. התברר כי אותו בחור פגע גם בילדי אחיו ובעוד ילדים בשכונה, אך ההורים האחרים סירבו להתלונן. מעבר לטיפול בילדים, ההתמודדות של משפחת הנפגע עם המשפחה המורחבת ועם השבט הייתה מורכבת עקב חשיפת הפגיעה ומעצר הפוגע. . נערה צעירה אחרת הופנתה על– 3 ידי רשויות הרווחה לאחר שנפגעה מינית על–ידי שני אחיה מאם אחרת. המשפחה הכחישה את הפגיעה והתקשתה להתארגן ולהביא את הנערה לטיפול. נוכח שאלת המוגנות בבית, לאחר התערבות בת כמה חודשים, הוחלט על יציאת הנערה למסגרת חוץ–ביתית. כאמור, ההתמודדות של המשפחה עם חשיפת הפגיעה מורכבת. לעתים, גם כאשר הגילוי מזעזע את המערכת, נוכח

סוגיית הפגיעות המיניות בחברה הבדווית נפיצה ורגישה עד מאוד, משום שהיא נוגעת באחד מיסודות החברה. חשיפת פגיעה מינית פוגעת לא רק בפרט ובמשפחה הגרעינית, אלא יש לה השלכות רחבות היקף וארוכות טווח על המשפחה המורחבת ועל השבט כולו בכמה מישורים: סיכון חייה של הנפגעת ושל הפוגע, סיכון חייהם של האחים או של מי שאמורים לבצע את נקמת הדם, פגיעה בכבוד ובמעמד של המשפחה בתוך השבט, פגיעה בסיכויי האחיות להינשא ועוד. נוכח הפוטנציאל לפגיעה ברבדים רבים כל כך, ובעיקר נוכח סכנת החיים שעלולה להתלוות לחשיפת הפגיעה, מובן החשש הכבד מהדיווח, וישנה נטייה להסתיר ולא לחשוף את המקרה. בשנתיים האחרונות פועלת בענב"ל יחידה טיפולית המעניקה 3 ילדים ונוער מענה ייחודי לחברה הבדווית. במסגרת פעילות היחידה נעשות התערבויות, הן ברמת הפרט והן ברמת הקהילה, לקידום המודעות של אנשי המקצוע לנושא טעון זה. מקרי הפגיעה המובאים לטיפול בענב"ל הם לרוב המקרים הקשים והחריגים שמגיעים "בצל החוק" או תחת צו לאחר שנחשפו בנסיבות שונות והמידע הועבר לאנשי הטיפול בקהילה. גם אז, לא אחת, הפנייה לטיפול מלווה ברגשות אמביוולנטיים ואף בהתנגדות, ויש צורך בעבודה רגישה ומותאמת עד אשר הילד ומשפחתו מפתחים תחושת אמון וביטחון במטפל. נוכח המורכבות

הנובעת מהייחודיות והרגישות הכרוכות בטיפול בחברה הבדווית, יש צורך במטפלים המעורים בחברה זו, מכירים את תרבותה ומבינים את ההקשר התרבותי. מטפלים כאלה יוכלו ליישם את ההבנות המקצועיות בדרכים יצירתיות בכל הנוגע לטיפול בילדים נפגעי תקיפה מינית. היום בארץ מעטים המומחים לטיפול בילדים נפגעים שהם דוברי ערבית. מצב זה מותיר ילדים רבים, שהם ומשפחתם עברו מסכת תלאות בעקבות חשיפת הפגיעה, ללא מענה טיפולי מקצועי ראוי. מעט ממורכבות הטיפול בילדים נפגעים מהחברה הבדווית אפשר להדגים באמצעות כמה מקרים שהובאו לטיפול, ואחדים מהם נשרו עוד בטרם החלה התערבות טיפולית: . נערה צעירה הגיעה לטיפול לאחר 1 שנפגעה במשך שנה על–ידי אביה. הסיפור נחשף לאחר שהופנתה לקופת החולים בתלונות על מיחושים שונים, רופא הקופה דיווח לרשויות והאב נעצר מייד. המשפחה התנגדה לפנות לטיפול, אבל הנערה החלה בטיפול בתוקף צו שחייב אותה בכך. בתקופה הראשונה התנגדה האם והכחישה את הפגיעה. הנערה הפסיקה את לימודיה בבית הספר, והטיפול לווה בדאגה ובחשש כבד לחייה. בתקופה קשה זו נגע עיקר העבודה בשיח על סכנת החיים הנשקפת לנערה ובדרכים לבניית מוגנות. נעשתה עבודה קהילתית אינטנסיבית ומאומצת בדרכים יצירתיות כדי לבנות תשתית

עינת לוי היא פסיכולוגית קלינית, מדריכה ומנהלת את מרכז ענב"ל ילדים ונוער בבאר שבע ובדרום, מרכז הנותן מענה טיפולי אזורי לילדים ובני נוער 1 נפגעי אלימות מינית. רוקיה מרזוק אבו רקייק היא פסיכותרפיסטית בענב"ל ילדים ונוער. 2 מרכזים לטיפול בילדים ובני נוער נפגעי אלימות מינית. המרכזים פועלים ברחבי 13 ענב"ל ילדים ונוער המופעל על ידי עמותת "יחדיו" הוא אחד מ 3 הארץ במימון ובפיקוח של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

23