מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 9

בסיכון יוצאי אתיופיה. לשם כך נפגשתי . האגף שהיא מנהלת נותן נתמר עם 3,500– פנימיות (בהן כ 160– שירות ל ). מטבע הדברים 3 חניכים יוצאי אתיופיה ,16 נתמר, שעלתה מאתיופיה בהיותה בת מכירה היטב את תרבותה של הקהילה האתיופית. בשיחה עמה, נתמר מתריעה על כך שהשירותים הקיימים אינם נגישים דיים לקהילה האתיופית. לדבריה, גם כאשר השירותים נגישים ישנו חשש הדדי. הדגש המרכזי בדבריה הוא על הדינמיקה והתהליך המקביל של חשש המאפיינים את שני הצדדים. חשש הדדי זה יסודו בפחד מהלא מוכר והלא ידוע, והוא גורם לתחושת "הם ואנחנו" ומערער את ביטחונו העצמי של כל צד. לדברי נתמר, acting אם לא נכיר בתהליך הזה יתרחש של שני הצדדים: אם לא נבין את 4 out הדינמיקה הזאת, התסכול עלול להיות גדול מאוד, ואז ייווצר קושי רב להשאיר בטיפול את האדם שנזקק לו (מהקהילה האתיופית). חוסר בתיווך איפה את רואה את עיקר הקושי? הגירה ועלייה הן תהליך מורכב. נתמר: בין האוכלוסייה העולה לזו הקולטת/ הוותיקה יש פערים שאפשר לצמצם ויש שלא, ולעִתים גם זו לטובה. גילוים ואיתורם של ילדים בסיכון, ובכלל זה הסימפטומים המאפיינים אותם, אינם שונים בקבוצות האוכלוסייה השונות, והטלטלה הנפשית היא אותה טלטלה. הבעיה המרכזית היא שלא חשוב בשל מה פונים לקבל שירותים, ניכר חוסר של ממש בתיווך מסייע, אף על פי שהיום

photosearch צילום:

להעברת אינפורמציה טרגית זו. ‘ צינור ‘ מאח שכול שזקוק לנחמה ולכתף הפך באחת ל

את הכאב נמוכה יותר, ובני הקהילה עשויים לעתים לחשוב שמדובר בגזרת הגורל או המזל, ומכאן לפעמים נובע הקושי לגייסם לטיפול. נתמר מחדדת את הקושי של המטפלים ה"פרנג‘ים" (הלבנים) בבואם לסייע לאוכלוסייה זו ואת הקושי של בני הקהילה לקבל עזרה מה"פרנג‘ים": המטפל יגיד שצריך ‘פרויד לאתיופים‘, והאתיופים יניחו שלא מבינים אותם, שיש לנו שפה אחרת. פסיכותרפיה במובן הקלאסי לא הייתה מקובלת באתיופיה, אבל היו בעלי תפקידים–מגשרים, כוהנים, מנהיגים קהילתיים, כך שהרעיון אינו זר לגמרי. בעבר לא היו ילדים מהקהילה בטיפול פסיכולוגי. היום יש יותר היענות והבנה לתהליכים טיפוליים. אני רואה בזה התפתחות.

יש מגשרים וגם עובדים סוציאליים מבני העדה. הפער הזה ניכר בשירותי הרווחה, בשירותי הבריאות ובשירותים אחרים שהמדינה מעמידה לרשות כלל האוכלוסייה. היום יש בעלי תפקידים שמדברים את השיח בצורה נגישת תרבות, והם יכולים לתווך את השפה המערבית, לעשות התאמה מאמהרית לעברית ולהפך. השינוי מתרחש, אבל הוא אִטי מאוד, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפגיעות מיניות. מטבע הדברים, במקרים אלה הרגישות גדולה הרבה יותר, והקהילה האתיופית מתנהלת כקהילה סגורה. לעִתים היא מזכירה בכך את החברה החרדית או הערבית. עם זאת, גם במקרה זה הסימפטומים זהים והכאב אותו כאב. ייתכן שהמודעות של הקהילה האתיופית לאפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי שיפחית

, עורכת ציפי ברמן. 2015 ,4 , פרק 2014 ילדים בישראל שנתון המועצה לשלום הילד, 3 . זהו מעשה המובחן בבירור מעשה שמבצע אדם בהשפעת פריצת תכנים מהלא מודע - או בעברית "ביטוי בפעולה" (מונח בפסיכולוגיה): Acting out 4 מההתנהגות השגרתית, ופעמים רבות הוא מקושר להתנהגויות אימפולסיביות ו/או תוקפניות כלפי העצמי או האחר, אם כי לא בהכרח (במהותו של "אקטינג אאוט" או "ביטוי בפעולה" עומדת הנטייה לפעול במקום לדבר או להיזכר. כאשר תוכן רגשי מסוים הוא מאיים או בלתי נסבל עבור הנפש, http://www.betipulnet.co.il/lexicon/ תוכן זה מבקש לפרוץ ולהתבטא ולכן מוצא את ביטויו באמצעות פעולה. מבוסס על ההסבר באתר בטיפולנט - )/Acting_out

26