מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 9

זר לומדים להיפגש עם ה על הוראה אקדמית של שונות ורב–תרבותיות 1 שירלי בן שלמה

לפני שנים אחדות, במסגרת קורס שיטות התערבות עם הפרט, הביאה סטודנטית חילונית לכיתה וינייטה קצרה של טיפול בילד חרדי בן חמש וביקשה את עזרת חבריה לכיתה כדי להבין מה מנסה הילד הצעיר לומר לה. אחד המשפטים שמשך את תשומת לב הכיתה היה זה: "את יודעת, לפעמים כשאימא עושה לי מקלחת בערב, היא נוגעת לי בצניעות". הסטודנטית שלא פירשה נכון את מה שאמר לה הילד ענתה: "נראה שמאוד נעים לך ולאימא יחד". הכיתה, שכללה גם סטודנטיות מן המגזר החרדי, הגיבה בכעס כלפיה: "את לא מבינה שהוא אומר לך שאימא שלו עושה דברים שאסור לעשות?" מאותו רגע נסב הדיון בכיתה על האופן שבו פירוש לא נכון של שפת המטופל, השונה מאתנו, עלולה להוביל אותנו לא לראות את מה שהוא מנסה לספר לנו. המפגש עם זרות, שונות ורב–תרבותיות נוכח בחיים האישיים והחברתיים של כולנו, אך הוא מקבל משנה תוקף כאשר אנחנו צריכים להיפגש עם זרות האם אפשר לחנך ושונות - כמטפלים. ? כדי לענות על השאלה למפגש כזה פניתי לארבע עמיתות במרחב האקדמי והחברתי העוסקות בהכשרת סטודנטים - פרופ' יוליה מירסקי בתחום זה. ראש בית הספר לעבודה סוציאלית ד"ר נורה קורין– באוניברסיטת בן–גוריון, - חברת סגל בבית הספר לעבודה לנגר ד"ר סוציאלית באוניברסיטת תל–אביב, - חברת סגל בבית הספר מרים צבעוני לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר–אילן - מנהלת תחום פגיעות טלי שלומי ו מיניות בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות,

ד"ר נורה קורין לנגר

פרופ' יוליה מירסקי

המנהלת במכון חרוב תכניות בנושא של רב–תרבותיות בתחום של ילדים ונוער בסיכון. כיצד מחנכים לרב–תרבותיות? "באוניברסיטת בן–גוריון יש מירסקי: קורסים תחת כותרות שונות שעוסקים בהתערבות עם עולים. בד בבד יש מדיניות כללית של שילוב תכנים בין–תרבותיים בכל קורס אפשרי. היציאה לאור של המילון הפסיכיאטרי ) מדגישה גם היא DSM –5( החדשׂ את הפורמולציה של הריאיון מכוון CULTURE FORMULATION התרבות ( ), והנושא מקבל ביטוי INTERVIEW כאשר אנו מלמדים פסיכופתולוגיה". מדגישה כי הנושא בא לידי ביטוי מירסקי לא רק בקורסים התאורטיים אלא גם בהכשרה המקצועית: "בתוך האוכלוסייה שהסטודנטים שלנו נותנים לה שירות ישנם עולים חדשים רבים, בהם קשישים ובני נוער, מקצתם מהחברה הבדווית שרבים מהסטודנטים שלנו נפגשים אתה - כל אלו דורשים מיומנויות מיוחדות". היא מוסיפה: "במסגרת הפעילות הלא פורמלית של המחלקה שלנו יש פורום של סטודנטים שנקרא ‘קשב', שיחד עם

המרצים פועלים כדי לקדם זכויות של מיעוטים בתוך האקדמיה - קבוצות למידה, התאמות במבחנים וכיו"ב". : "אצלנו יש כמה מרחבים של קורין–לנגר למידה בהקשר זה - סמינר התרכזות שמתמקד בחברה רב–תרבותית, לימודי פרקטיקה שמתבצעים דרך מגוון מפגשים עם רב–תרבותיות (בריאות הנפש, ילדים בסיכון ועוד), הכשרה מעשית וקורסים שונים שהנושא משולב בהם. היא מספרת על התפתחות היסטורית מעניינת בבית הספר לעבודה סוציאלית בתל אביב בהקשר זה: "בשנות התשעים, בעקבות העלייה הגדולה מחבר המדינות, הכשרנו את הסטודנטים בעיקר לתחום העלייה, ואף קיימנו התרכזות בנושא של עלייה וקליטה. לימדתי את הנושא באותה עת עם פרופ' אלי לשם; הוא הביא את הידע בתחום ההגירה ואני - את הידע בתחום העבודה הסוציאלית. עם הזמן הבנו כי בשלב מסוים עולים מפסיקים להיות עולים, אבל הם עדיין נזקקים להתייחסות ספציפית, בשל מאפייני התרבות המיוחדים להם, ולכן עלינו לשנות ולהרחיב את ההגדרות שלנו. כך הפכנו את הקורס המרכזי בנושא

ד"ר שירלי בן שלמה היא חברת סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן וראש התכנית לתואר ראשון. 1

8