מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 7

השפעת התקשורת על עבודת משרד הרווחה ריאיון עם שר הרווחה והשירותים החברתיים מר מאיר כהן שלומי טלי

עיתונאים לסיורים שלי בשטח כאשר אפשר. השקיפות היא חלק מחיינו ואין צורך לייצר כוכים אפלים שאף אחד לא יכול להיכנס אליהם. כאמור, כאשר הגעתי למשרד מצאתי כאן הוראה שהתקשורת אינה יכולה להיכנס למוסדות שלנו. אך זו פרשנות לא נכונה של התקשי"ר. התקשורת יכולה להיכנס ואני גם בעד שתיכנס - כדי להראות שיש כאן אנשים שנותנים את נשמתם לעבודה ולכן אין לנו מה להסתיר. כיצד אתה משתמש בתקשורת כדי לקדם אג'נדה מקצועית משלך? כל הדוחות שאנחנו מוציאים מפורסמים בתקשורת (לדוגמה - דוח העוני ודוח ועדת סילמן). אני חושב שהתקשורת היא כלי מצוין לשיח עם הציבור, לשיח עם מקבלי החלטות ולשיח בתוך המשרד. תקשורת היא לא רק סקופים, לא רק תקשורת צהובה. יש עוד היבטים רבים בתקשורת שיכולים לקדם את העבודה: התקשורת יודעת שיש שר שבודק את מעונות החוסים ומטפל בהם, שר שהדבר החשוב לו הוא תדמיתם של העובדים הסוציאליים, שר שיורד לרזולוציות הקטנות ביותר ולא מתבייש לחשוף איפה אנחנו לא בסדר. אבל לא ייתכן שהשיח היחיד יהיה שיח שמגן ומחבק ומטאטא מתחת לשטיח. אני לא אעשה את זה, לא לשם כך באתי. אני נדהם מהתחושה ש"אף אחד לא טועה". אין מקום שלא טועים בו. כדאי להשלים עם הידיעה שגם אנחנו יכולים לטעות. גם אני. התקשי"ר די ברור ומצמצם את אפשרויות השיח עם התקשורת. אבל כשדברים לא תקינים קורים בחברה, התקשורת היא לעתים הזרקור הטוב ביותר שיאיר אותם. למשל, זנות ילדים. סיפרו לי שילדים בתל אביב עובדים בזנות. כל ראשי הערים שדיברתי אתם, להוציא רון חולדאי, אמרו לי שאין אצלם תופעה כזאת. רון אמר: "כן. קורה אצלי". יצאתי לסיור עם עיתונאים, כדי שהחברה הישראלית תדע שבמרחק חמש דקות מהתיאטרון הלאומי שלנו יש ילדים שעוסקים בזנות. ולאחר פרסום הכתבה בעיתון "הארץ" פנו אליי עוד ראשי ערים ואמרו שגם הם רוצים להיכנס לפרויקט של בתים חמים לנערות במצבי סיכון. לא עשיתי את זה כדי

הרווחה משרד היה האחרונה בתקופה לביקורת נתון החברתיים והשירותים סוגיות סביב בכתבות . בתקשורת נוקבת המשרד עצמו מצא , שבטיפולו שונות מפני התגוננות בעמדת רבות פעמים ממר מאיר בעקבות זאת ביקשנו . הביקורת החברתיים והשירותים הרווחה שר , כהן לשתף , הרווחה משרד עובדי על הממונה בקשר ובמחשבותיו בדעותיו אותנו משרד מדיניות על התקשורת להשפעת . ועבודתו הרווחה שאלה: מהם הנהלים וההנחיות לעובדי המשרד בנוגע למסירת ידיעות לתקשורת? מצד אחד - יש תקשי"ר מאיר כהן: שאומר בבירור מה מותר ומה אסור. התקשי"ר מחייב את כל עובדי המשרד. מצד שני - זכותו של הציבור לדעת. אנחנו עוסקים בנושאים שיש בהם צנעת הפרט ונדרשים לשמור על דיסקרטיות. יש רגישות גדולה מאוד, הוראות התקשי"ר מחייבות אותנו וזה הדבר הנכון. עם זאת, כשנכנסתי לתפקיד מצאתי משרד שסגור יותר מדי לתקשורת. מצב זה יצר התנגדות של התקשורת כלפינו ותחושה שיש לנו מה להסתיר. על-פי תפיסת העולם שלי, במקום שאנחנו יכולים ומותר - יש לפתוח את עבודת המשרד לתקשורת ולעשות זאת בחפץ לב. לעתים התקשורת מטרידה, מתריסה ועושה עוול, אבל לרוב היא מאירה מקומות שלא תמיד אנחנו מגיעים אליהם. התקשורת היא כלי יוצא מהכלל לשנות כיוונים ולהעביר אג'נדה. אני למדתי להשתמש בה ואני משתדל לצרף

תעודת זהות

שר הרווחה והשירותים החברתיים מר מאיר כהן

)1961( 6 יליד מרוקו, עלה ארצה בגיל למעברה בירוחם, ולאחר שנתיים עברה המשפחה להתגורר בדימונה. בעל תואר ראשון במחשבת ישראל ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל ומורשת (אוניברסיטת בן גוריון). שנים 12 שנים בחינוך, ניהל 26 עסק בית ספר, חטיבה ותיכון. כיהן כראש 2013-2003 בשנים העיר דימונה. איחד את אגפי החינוך והרווחה למנהלת אחת. ומאז משמש 2013 נבחר לכנסת בשנת שר הרווחה והשירותים החברתיים.

13