מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 7

דבר העורכות

גיליון זה של נקודת מפגש עוסק בנושא שרבים מאנשי המקצוע שעניינם ילדים נפגעי התעללות והזנחה מתמודדים עמו בעת האחרונה. מדובר בכניסתה של המדיה למרחב המקצועי והאישי, כניסה אינטנסיבית, הרבה יותר מבעבר. המידע זמין יותר, חושפני יותר, והוא מופץ באמצעים טכנולוגיים מתקדמים וברשתות חברתיות במהירות שיא – ללא הפילטרים שאמצעי התקשורת המסורתיים עדיין משתמשים בהם. לחשיפה התקשורתית במקרים של התעללות בילדים יש צדדים לכאן ולכאן: מחד גיסא – היא מקדמת את עניינם של ילדים נפגעי התעללות והזנחה במישורים שונים (זמינות וחשיפה של המידע הנוגע לזכויותיהם, הפעלת לחץ על הרשויות לקבלת מענה מהיר ולקידום הטיפול בעניינם, קידום החקיקה הקשורה לכך וזמינותו של המידע על זכויות הנפגעים וכדומה); מאידך גיסא – היא מערימה קשיים רגשיים על ילדים נפגעים ועל משפחותיהם ולעתים אף מעצימה אותם מאוד, ובכלל זה את הסיכון לטראומה משנית. המידע הזורם ברשתות החברתיות אינו בהכרח מדויק, ויש שהוא פולש ברגל גסה לפרטיותם של הילדים הנפגעים ואף לתוך ביתם שאמור להיות מבצרם, והסכנה לנזק נפשי גדלה. מעורבותה הדורסנית לעתים של התקשורת מקשה על הילד הנפגע לקבל מענה טיפולי מושכל, מיטבי ומקצועי, מהרשויות האחראיות לכך, מכיוון שפעמים רבות אנשי המקצוע נדרשים להגיב במהירות לפניות של התקשורת, מה שמשבש דרכי עבודה ומפריע לבחינה מקצועית מדוקדקת של האירוע. אנשי המקצוע אמורים לראות לנגד עיניהם את טובת הילד לפני כל שיקול אחר, והפרעה כזאת עלולה להזיק לנפגע ולמשפחתו. רעה חולה אחרת היא הבלבול של ילדים ובני נוער בין מותר לאסור בהעברת מידע פוגעני ברשתות החברתיות, בלבול שעלול – בלי משים – להפוך ילדים לפוגעים. לנוכח מציאות זו נוצרת התחושה שאנשי המקצוע נותנים לאתגרים אלה מענה בכלים של אתמול, היות שרבים מהם מתמודדים עם המצב בלא שקיבלו מהמערכות שהם עובדים בתוכן כלים מתאימים להתמודדות כזאת. לא אחת הם עומדים מול אמצעי תקשורת הדורשים מהם לשתף פעולה אך ידיהם כבולות בחוקים ובתקנות.

יפה ציונית

נעמי גוטמן

ענת זעירא

הגיליון שלפנינו מבקש להציג את יתרונות החשיפה לתקשורת לצד חסרונותיה, את מורכבות הנושא ואת מגוון העמדות כלפי חשיפה זו, וכן נקודות מבט שונות על השימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. כתבתה של נאדיה מסארווה עוסקת בפרטיותםשל ילדים במציאות תקשורתית משתנה, בשאלה אם פרטיות היא עדיין ערך רלוונטי בימינו וכיצד אפשר להתמודד עם מציאות זו באופן מיטבי. ד"ר שירלי בן שלמה מביאה בכתבתה את נקודת מבטם של שלושה עיתונאים מנוסים העוסקים בתחומים חברתיים בנוגע לחשיפתם של מקרי פגיעה בתקשורת. הריאיון שערכה טלי שלומי עם שר הרווחה מר מאיר כהן יוחד לסיקור התקשורתי של ילדים נפגעי התעללות ולהתמודדות מערכת הרווחה עם השינויים בדפוסי הפעולה של תקשורת ההמונים. כתבתה של ירדן יצחקי עוסקת בהשפעת הסיקור התקשורתי על אנשי המקצוע. יפה ציונית דנה בהשפעת החשיפה התקשורתית על אמצעי התקשורת ועל מערכת המשפט בריאיון עם ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד. בכתבה מתוארת מערכת היחסים במשולש שקודקודיו התקשורת, הציבור והמחוקק, וכיצד סיקור תקשורתי עשוי להביא לשינויים מרחיקי לכת בתחום החקיקה וכן לחקיקה לא נכונה. סיגל אוסטר- קנב מציגה התמודדות של נפגעת עם החשיפה בתקשורת מהזווית הטיפולית. בכתבה ריאיון עם מי שבילדותה נפגעה מינית ובבגרותה חשפה בתקשורת את הפגיעה. היא מספרת על הרצון העז לשתף אחרים ולחשוף את סיפורה ומה קורה כאשר סוף סוף הפגיעה נחשפת. הכתבה של אלה שורץ עוסקת במורכבות החשיפה של ילדים בתקשורת מנקודת מבטם של ילדים נפגעי התעללות. היא מסכמת את יום העיון השנתי של מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ושל המרכז הרב-תחומי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית מהזווית הילדית – ומהזווית

הבוגרת – של חשיפה עצמית של נפגעי התעללות. במדור "מפגש טיפולי" מציג גיא עינת מקרה שהיה בטיפולו – של נער שפגע מינית באופן וירטואלי, ומדגים עד כמה גדול כוחו של השינוי הטכנולוגי ושל הבלבול שהוא גורם בקרב מטופלים ומטפלים כאחד. במדור המשפטי סוקרת עו"ד עופרה בן מאיר את החוקים ואת כללי האתיקה הקיימים כיום בנוגע לחשיפתם של ילדים בתקשורת. בכתבה גם ריאיון עם ח"כ ד"ר עליזה לביא על הקוד האתי המתגבש. שתי כתבות עוסקות במניעת סיכון באמצעות האינטרנט: יפעת זץ מציגה את הנושא מהזווית הייעוצית- חינוכית של חדרי ייעוץ אינטרנטיים חדשים של משרד החינוך. באמצעות לימוד ומענה על שאלות בתחום כישורי חיים מנסים שם, בין היתר, למנוע סיכון ופגיעה. ד"ר שירי דניאלס סוקרת פרויקט חדש של ער"ן בשיתוף משרד החינוך, שמטרתו לתת מענה באמצעות האינטרנט לפניות הנוגעות למצוקות של ילדים ובני נוער. במדור המחקרי ד"ר דפנה טנר מדווחת על טיפולוגיה של פוגעים מינית בילדים המשתמשים בתקשורת אלקטרונית. שתי כתבות אחרות מאפשרות הצצה על הנעשה במכון חרוב במחצית השנה האחרונה: האחת, של נטע רסנר, מספרת על קורס משותף לבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית ולבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אוקלהומה, קמפוס טולסה בארצות הברית, שיזם מכון חרוב, בנושא ילדים בסיכון בפרספקטיבה משווה; הכתבה השנייה, של נועם תרשיש, סוקרת בקצרה סמינר מומחים בנושא "קבלת החלטות הנוגעות לרווחת ילדים בפרספקטיבה בין-לאומית" שיזמו וניהלו פרופ' רמי בנבנישתי מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' בלהה דוידזון-ערד מאוניברסיטת תל- אביב. קריאה נעימה!

3