מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 7

מה זה אומר? אני חש שהבלבול מתחיל לחלחל גם אליי. בלבול השפה הוירטואלית הצצה בנתוני מחקרים מגלה שטענותיו של סער אינן רחוקות מהמציאות: סקר בקרב 53% בני נוער בארצות הברית מצא כי מהבנים שלחו "הודעות 47%- מהבנות ו - הודעות בעלות sexting סקסטינג" ( תוכן מיני מילולי או חזותי). מובן שאין בסטטיסטיקה כדי להצדיק את מעשיו של סער או להפחית מתחושותיה של הילדה ש בכך כדי לגרום לנו להבין שנפגעה, אך י את השתרשותה של נורמה חברתית - שפה וירטואלית - המטשטשת את הגבול בין המותר לאסור, בין הפרטי לציבורי, בין . הבנה זו, ראוי לה שתשפיע המצחיק לפוגע על העמדה כלפי סער ועל מיקוד הטיפול בו - אם לראות בדבריו "עיוותי חשיבה", מנגנון מפחית אחריות, או להתמקד עמו בעבודה על הבנת מושגים בסיסיים, מתוך הכרה בצורך בתיווך העולם הווירטואלי ובגיבוש ערכים. עמדה זו מעבירה את המוקד הטיפולי, בחלקו, מן הקליניקה אל החברה ומדגישה את הצורך בעבודת מניעה פורמלית של מערכות החינוך ובתיווך בלתי פורמלי של ההורים והמבוגרים האחראים. זירת הפגיעה עברה לרשת בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות חברתיות שליליות בקרב ילדים ומתבגרים שהעתיקו את מקומן מהזירה המסורתית - בית הספר - אל הרשתות החברתיות. אנו פוגשים אופנים שונים של בריונות ): איומים, cyber bullying ברשת ( סחיטות, חרמות, הפצת מידע, "אאוטינג", התחזות, חדירה לפרטיות ופגיעות מיניות המתבצעות במרחבים הווירטואליים. הייחוד של תופעות "חדשות" אלו הוא בכך שמחד גיסא - הן מתבצעות באופן שכמעט אינו מאפשר למבוגרים להיות עדים להן, ומאידך גיסא - בקרב קבוצת השווים המעשים מקבלים חשיפה מרובה, לעתים מול מאות ואלפי ילדים שהם . השפעה זו בולטת בחזקת עדים אילמים בפגישות הבאות עם סער, המשתף בכאב את חוסר האונים שהרגיש כשחווה חרם והשפלה ברשת:

"כאילו כולם רואים את זה. הלכתי בחצר של הבית ספר והרגשתי שכל הילדים צוחקים עליי. לאימא לא אמרתי. מה היא תעשה? אני יודע שהיא לא יכולה ללכת לפלאפונים של כל הילדים ולמחוק את התמונה שהפיצו עליי... אז יום אחד אמרתי לה שאני חולה ונשארתי בבית, ולמחרת פשוט הברזתי והסתובבתי בקניון... אחר כך היה פסח ואז חשבתי שאולי חלק מהילדים כבר שכחו קצת...". במפגש אחר אני שואל את סער על פורנוגרפיה: "סרטונים? כל הזמן שולחים אחד לשני ב"ווטס-אפ" בקבוצות ובפרטי... צוחקים מזה... אפילו בפייסבוק אנחנו חברים של כל מיני שחקניות שמשחקות בסרטים, והן כאילו שולחות קטעים קצרים עם לינק לסרט מלא - אבל אז צריך לשלם ואין סיבה כי הכול יש בחינם... זה התחיל בערך בכיתה ג', מישהו שם סרט בחדר מחשבים כשחיכינו למורה, ואחר כך חיפשתי לבד במחשב בבית. עכשיו זה כבר בפלאפון אז אפשר גם בהפסקה או כשמשעמם... בהתחלה זה היה מוזר... מגעיל כזה... אחר כך כבר עניין אותי... "ילדים תגובתיים" - חשיפה לא מותאמת למיניות ופורנוגרפיה

גם עכשיו יש דברים שלפעמים נראים לי מגעיל, אבל אתה כאילו מתרגל... אמרו לנו בשיעור שזה לא אמתי וכל זה, אבל לא הסבירו למה". הערכות עכשוויות מעלות כי עד סיום לימודיהם בבית הספר היסודי מרבית הילדים ייחשפו (במכוון או בטעות) לחומר פורנוגרפי באמצעי המדיה השונים. בקרב אנשי המקצוע מתחילה להתפתח תפיסה הרואה בחשיפה זו בגיל מוקדם פגיעה מינית בילדים שנחשפו. אנו רואים בקליניקה את ההשלכות של חשיפה זו על גיבוש התפיסה המינית של הילדים, על אופני חשיבתם והתנהגותם, ולעתים אנו רואים סימפטומים רגשיים דוגמת חרדה, עוררות, הצפה, גילויי תוקפנות, תלות בפורנוגרפיה לצורך הרגעה ואף ניסחה טיפולוגיה בת 4 התמכרות. ג"ונסון ארבע קבוצות להבנת התנהגות מינית של ילדים. אף שעבודתה נעשתה לפני עשור וחצי, שאז תפסה הפורנוגרפיה מקום קטן בהרבה, היא שימושית גם היום - בעיקר השלב השני בטיפולוגיה שלה. שלב זה נוגע לילדים אשר נחשפו לפורנוגרפיה ואפשר לראות בהם, כפי שהיא מנסחת זאת, "ילדים תגובתיים". ילדים אלו, כמשתמע מהכותרת, מגיבים לחשיפה לא מותאמת למיניות. הם

). הבנת ההתנהגות המינית בגיל הילדות - מה טבעי ובריא? קריית ביאליק: אח. 2000( ג'ונסון, ק"ט ‎ 4

30