מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 9

מפגש מחקרי

חוויית האימהוּת לתינוקות בקרב נשים יוצאות 1 אתיופיה בנות הדור הראשון והשני להגירה

כדי להבין לעומק את החוויה האימהית על שלל גווניה נערך המחקר בשיטת מחקר איכותנית–פנומנולוגית, באמצעות ראיונות עומק מובנים–למחצה עם נשים 30 בנות העדה האתיופית. במחקר רואיינו מהדור הראשון 15 - אימהות לתינוקות לעלייה (שעלו לישראל בגיל ההתבגרות מהדור השני לעלייה 15– לפחות) ו מאתיופיה (ילידות הארץ או שעלו ארצה לפני גיל שש). המרואיינות אותרו בתחנות לבריאות המשפחה ("טיפת חלב") באחת הערים במרכז הארץ, בשכונות הנבדלות זו מזו במאפייניהן הסוציו–אקונומיים. מבין משתתפות המחקר מהדור הראשון, חמש עלו לארץ בשנות השמונים, שבע עלו בשנות התשעים ושלוש עלו בשנות

האלפיים. מבנות הדור השני, ארבע נולדו בישראל והאחרות נולדו באתיופיה. כל המשתתפות נשואות, להוציא אחת בכל קבוצה. מרבית הנשים משתי הקבוצות , וילדיהן, 40– ל 31 הן בטווח הגילים שבין שהיה מושא המחקר, היו בני פחות מארבעה חודשים. הראיונות התקיימו על–ידי החוקרת בבית המרואיינות, והם התבססו על מדריך ריאיון שכלל שאלות בנושאים האלה: היריון ולידה, נישואין, הנקה, הזנה ותזונה, גידול התינוק (טיפול והשגחה), טיפול רפואי, תפקידי הסבתות ועוד. ניתוח הראיונות אִפשר לזהות שש תמות עיקריות: התמה הראשונה התמקדה בחוויה "להיות אתיופית בישראל". תמה

2 רוית ניסן ה מחקר המוצג כאן בחן את חוויית האימהוּת לתינוקות בקרב מהגרות ממוצא אתיופי מן הדור הראשון והשני לעלייה לישראל. המחקר בחן את ההבדלים בין התרבויות - האתיופית והישראלית, ובין בנות הדור הראשון לבנות הדור השני - בתפיסת האימהוּת, בעמדות ובתפיסות הנוגעות לתינוקות ולדרך גידולם, וכן בהתנהגויות ספציפיות של האימהות עם התינוקות. עוד בחן המחקר באיזו מידה עוברת האימהוּת של נשים אלה הסתגלות בעקבות ההגירה לישראל.

תקציר מתוך חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד, בהנחית פרופ' נחמי באום. הוגש 1 לסנט של אוניברסיטת בר–אילן, רמת גן, באדר ב' תשע"ד. ד"ר רוית ניסן היא עובדת סוציאלית קלינית במרפאת גיל הינקות בבית החולים גהה. 2

41