חרוב מהשטח - גיליון מספר 2 - יולי 2023

2023 תמוז תשפ"ג, יולי | 2 גליון

מחדשים מהשטח פריצת דרך בטיפול בעקבות שיתוף פעולה רב-מקצועי עבודה משותפת של מטפלת רגשית ממרכז מיטל וקלינאית תקשורת ממרפאת חרוב לילדים

- מיטל ביקור בית המרכז לטיפול בילדים ובני נוער נפגעי תקיפה מינית בירושלים

- עו”ד עפרה בן מאיר מצוות המכון מנהלת קמפוס חרוב לילדים ורכזת הכשרות חוק ומשפט

- הפנים מאחורי - "הגברת המודעות היא שתקטין פגיעות בילדים ונוער“ לי לוי מנהלת מרכז ההגנה בירושלים שנות עבודה בתחום 22 מספרת על פגיעות מיניות בילדים ונוער

מחדשים מהמחקר נדרש כפר (מקצועי) שלם: מודל לעבודה בינתחומית עם ילדים שעברו התעללות ד"ר עדי שטרן וסתיו דקל עמיר ארגון חדש בקמפוס חרוב לילדים סוללים דרך למניעת פגיעות מיניות לתת פה - בילדים ובילדות

צוות המערכת

– יו"ר המערכת, מכון חרוב סיגל כנפו – מכון חרוב ליאת בן הרוש – מכון חרוב גל פרידמן האוזר

עיצוב, עריכה והפקה:

– עוז מועלם תמונת השער – שריי ישראל דייץ' עריכת לשון – סטודיו אלי דייץ' עיצוב גרפי – סטודיו יוסי קווטינסקי עימוד דיגיטלי

מכון חרוב

9765418 – מכון חרוב, קמפוס הר הצופים, ירושלים כתובת המערכת 077-5150300 – טל' www.haruv.org.il – אתר המכון sigalk@haruv.org.il – לתגובות והצעות

דבר העורכות

4

– פריצת דרך בטיפול בעקבות שיתוף פעולה רב-מקצועי מחדשים מהשטח עבודה משותפת של מטפלת רגשית ממרכז מיטל וקלינאית תקשורת ממרפאת חרוב לילדים — תמר צ'רקה

6

– "הגברת המודעות היא שתקטין פגיעות בילדים ונוער" הפנים מאחורי

10

שנות עבודה בתחום פגיעות מיניות בילדים ונוער 22 לי לוי מנהלת מרכז ההגנה בירושלים מספרת על — סיגל כנפו

– ילדים אינם רוצים לספר על טראומות שחוו ניפוץ מיתוסים

1 5

תוכן העניינים

— פרופ' כרמית כץ

– מיטל - המרכז לטיפול בילדים ונוער נפגעי תקיפה מינית בירושלים ביקור בית

16

שיחה עם משה גרוס מנהל המרכז — סיגל כנפו

ארגון חדש בקמפוס חרוב לילדים – לתת פה – נעים להכיר

18

סוללים דרך למניעת פגיעות מיניות בילדים ובילדות — רותי גבע

מנהלת קמפוס חרוב לילדים ורכזת הכשרות חוק ומשפט – מצוות המכון

22

— עו"ד עפרה בן מאיר

ארגוני הקמפוס

24

– דרוש כפר (מקצועי) שלם: מודל לעבודה בינתחומית עם ילדים מחדשים מהמחקר

2 6

שעברו התעללות - ד"ר עדי שטרן וסתיו דקל עמיר — גל פרידמן האוזר

3 חרוב מהשטח

דבר העורכות

לי סיגל כנפו, עורכת מגזין זה, בריאיון מעמיק שערכה עם 22 . לי עובדת לוי, מנהלת מרכז ההגנה בית לין ירושלים שנה בתחום חקירות ילדים ובניהול המרכז ומספרת על הדרך שעשתה לאורך שנות עבודתה, על הבנת החשיבות של הגעה למגוון קהלי יעד, על השינוי שהתרחש עם הזמן בעבודה עם המגזר הדתי־חרדי, וכן על העבודה הנעשית במרכז ההגנה כדי להגיע למגוון קהלים דוברי השפה הערבית. , מרכז מיטל משה גרוס משתף אותנו בעבודה הנעשית ב שערכנו במרכז המתמחה בטיפול ביקור הבית במסגרת בילדים ובבני נוער נפגעי תקיפה מינית בירושלים. משה, מנהל המרכז, חשף בפנינו את הקשיים והמורכבויות בניהול צוות העוסק יום־יום בפגיעות קשות בילדים, את ההשקעה בפיתוח ובאחזקה מקצועית של הצוות, ואת הרצון להגיע אל קהלי יעד דוברי השפה הערבית, לצד פיתוח כלים חדשים לטיפול במשפחות הנפגעים. עו"ד עפרה בן מאיר, מנהלת קמפוס חרוב לילדים משתפת אותנו ורכזת תוכניות חוק ומשפט במכון חרוב במורכבות הרבה הכרוכה בניהול מקום המאכלס תחת קורת גג אחת מגוון רחב של ארגונים המטפלים בילדים נפגעי עבירה, ובהכשרות שהיא יוצרת עבור משפטנים – החל בסטודנטים למשפטים ועד לשופטי בית המשפט העליון. בגיליון זה בחרה גל האוזר פרידמן לחשוף את מאמרן – ד"ר עדי שטרן וסתיו דקל עמיר החדש והמרתק של "דרוש כפר (מקצועי) שלם: מודל לעבודה בינתחומית עם ילדים שעברו התעללות". המאמר מדגיש את חשיבותה של עבודה בינתחומית במתן טיפול מוקדם, מקיף ורב־ תחומי לקידום החלמה מהתעללות בילדים. המאמר מציג את הצורך במודל עבודה בצוותים בין־מקצועיים כדי להבטיח הערכה מקיפה המגיבה לטראומה, תכנון התערבות ונקודת מבט התפתחותית.

. חרוב מהשטח אנו שמחות להציג גיליון שני של המגזין

"חרוב מהשטח" נולד בעקבות מפגשים עם אנשי השטח וביקורים במקומות טיפול שונים. גילינו גישות טיפול חדשות, נחשפנו לאתגרים, לאכזבות ולהצלחות של אנשי השטח. מכל מפגש כזה יצאנו עם תחושה ברורה כי אנשי מקצוע נוספים בתחום – מטפלים, אנשי רווחה ואקדמאים – צריכים להכיר את המקומות והאנשים שמאחורי הקלעים ובעיקר את העשייה למען ילדים נפגעי התעללות והזנחה. מטרת המגזין היא ליצור גשר ולחבר בין אנשי עשייה בשטח, לאנשי טיפול ואקדמיה כדי שיוכלו להתעדכן במידע קיים וחדש וללמוד זה מניסיונו של זה, וגם לתת במה לעושים במלאכה שהובילה לשינויים ולפיתוח גישות ושיטות טיפול מצליחות. , שהתחיל כרעיון קמפוס חרוב לילדים גיליון זה מתמקד ב " וכיום מקיים את ההבטחה הגדולה one stop shop" של שלשמה הוקם. הקמפוס הכניס תחת קורת גג אחת ארגונים שונים המטפלים בילדים ובילדות נפגעי התעללות והזנחה. בגיליון זה, מעבר להכרת חלק מהארגונים השוכנים בקמפוס על התמחויותיהם, אנו רוצות לפתוח את דלת "מרפאת חרוב לילדים", שמלבד לימוד אנשי טיפול והכשרתם, עוסקת גם בפיתוח מתודולוגיות טיפול חדשות עבור ילדים נפגעי התעללות והזנחה. תחת מדור "מחדשים מהשטח" נחשוף הפעם גישת טיפול לטיפול בילדים נפגעי פגיעה מינית בכתבה מאת חדשה . תמר, קלינאית תקשורת במרפאת חרוב תמר צ'רקה לילדים, מתארת כיצד עבודה בשיתוף פעולה צמוד ומתכלל בין קלינאית תקשורת ומטפלת רגשית ממיטל הביאה לפריצת דרך משמעותית בטיפול שנעשה בילדה שנפגעה מינית. הכתבה מדגישה בעיקר עד כמה חשובה התקשורת בין גורמי טיפול שונים כשכל אחד אמון על היבט אחר של הטיפול.

4

, לתת פה נכיר ארגון חדש שנכנס לקמפוס לאחרונה – ארגון העוסק במוגנות ובמניעת פגיעות בילדים ובילדות. נבין איך מקימיו עושים זאת באמצעות פעילויות בבתי ספר ובקהילות על מנת ליצור מרחבים מוגנים לילדים, מתוך אמונה שקשר, תקשורת ומיניות בריאה יוצרים מוגנות. , ננפץ מיתוס נוסף הרווח בקרב ניפוץ מיתוסים במדור הציבור הרחב ובקרב אנשי טיפול בכל הנוגע לשיח עם ילדים, ובפרט ילדים נפגעי התעללות והזנחה. הפעם פרופ' כרמית כץ את המיתוס – ילדים אינם רוצים תציג . אנו מקוות שככל שנעמיק לספר על טראומות שחוו להכיר מיתוסים נוספים דרך מדור זה, כך נעזור לעורר שיח והבנה מעמיקה יותר בנוגע לשיח עם ילדים נפגעי התעללות והזנחה. עבודת האיסוף, הראיונות והגילויים השונים שהיו בתהליך יצירת גיליון זה הביאו אותנו להבנה שהחזון של הקמפוס שעמד בתחילת הדרך כבר מתקיים ונוכח, ונוסף לכך גם מתפתח לכיוונים חדשים שלא יכולנו להעלות על דעתנו קמפוס בתחילת דרכו. אנו מקוות שכמונו תיהנו לגלות את . חרוב לילדים

נשמח לקבל מכם הצעות: את מי לראיין? היכן לבקר? ואילו מיזמים חדשים ראוי שנכיר? אנו מבטיחות לקרוא ולשקול כל הצעה בכובד ראש.

קריאה מהנה, סיגל כנפו וליאת בן-הרוש

תגליות גדולות ושיפורים כרוכים בשיתוף פעולה בין מוחות רבים. ארתור קסטלר - סופר, הוגה דעות ופילוסוף.

5 חרוב מהשטח

פריצת דרך בטיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה בעקבות שיתוף פעולה רב-מקצועי עבודה משותפת של מטפלת רגשית ממרכז מיטל* וקלינאית תקשורת ממרפאת חרוב לילדים

תמר צ'רקה

תמר צ'רקה קלינאית תקשורת, מאבחנת, מטפלת ומדריכת סטודנטים בהכשרה מקצועית נשואה ואמא לשלושה מתגוררת בירושלים

הכשרת הקרקע דרך התאמת הסטינג הטיפולי, ההתייחסות ל"פיל שבחדר" והסרת העמימות סללו את הדרך לעבודה

הספרות המחקרית מראה כי ילדים נפגעי התעללות והזנחה סובלים מקשיי שפה ותקשורת בשכיחות גבוהה ביחס לבני גילם. בבדיקות הדמיה ניתן לראות אצל ילדים אלו תת־התפתחות באזורים הפרה-פרונטליים של המוח האחראיים בין השאר על תפקודי שפה וניהול, ביניהם יכולות ויסות, קשב וריכוז. נוסף על כך, ילדים אלה נוטים לשתוק מפחד לדבר על הפגיעה או בשל הצורך לשמור את הסוד הנורא.

מחדשים מהשטח

6

אחת הפגיעות המשמעותיות של טראומה היא ביכולת הוויסות. לעיתים קרובות מצטרפת לכך הפרעת קשב וריכוז, כפי שקרה ליעל

ילדים החיים בסביבה מתעללת ומזניחה לעיתים קרובות אינם מקבלים חשיפה שפתית ואוריינית מספקת. יש להם חסך משמעותי בתיווך שפתי ואף יותר מכך, לעיתים קרובות המודלים השפתיים והתקשורתיים שהם חשופים להם הם שליליים ומביאים לרכישה של התנהגויות שפתיות־תקשורתיות שליליות או לא מותאמות. בפגישתי הראשונה עם הוריה של יעל, הם סיפרו כי יעל התחילה לדבר באיחור והופנתה עוד בגן לטיפול של קלינאית תקשורת. בטיפול שקיבלה בקופת החולים היא השתוללה, לא הקשיבה ולא שיתפה פעולה. אחת הפגיעות המשמעותיות של טראומה היא ביכולת הוויסות. לעיתים קרובות מצטרפת לכך הפרעת קשב וריכוז, כפי שקרה ליעל. כדי להתגבר על קשיים אלו היה עליי לעשות התאמות בסטינג הטיפולי כדי לאפשר לה להיות רגועה, מווסתת ופנויה ללמידה. הטיפולים הראשונים הוקדשו ליצירת קשר ובניית אמון בינינו.

שעברה פגיעה מינית במשפחה. 10 יעל** היא ילדה בת בעקבותיה טופלה במרכז מיטל. במהלך הטיפולים נראה כי היא מתקשה להתרכז לאורך זמן ולבטא את עצמה, ודעתה הוסחה בקלות. היא הייתה "נתקעת" במהלך הדיבור, מתקשה לשלוף מילים ולהביע רעיון באופן ברור. לרוב הייתה "קופצת" מנושא לנושא, ומתמקדת בטפל ובפרטים הקטנים מבלי להסביר את הרעיון הכללי. המטפלת במרכז מיטל התרשמה כי קשיים אלו מעוררים תסכול בתוך התהליך הטיפולי ובוודאי שגם אצל יעל. הקושי של יעל להתבטא ולהקשיב עיכב את ההתקדמות שלה ואת שיפור מצבה. בתיאום עם ההורים, המטפלת החליטה לפנות להתייעצות עם צוות מרפאת חרוב לילדים, ואחריה הוצע כי יעל תתחיל לקבל טיפול אצל קלינאית תקשורת במרפאה.

* 16 ' על מרכז מיטל ניתן לקרוא בעמ **הפרטים המזהים טושטשו על מנת לשמור על פרטיות המטופלת ומשפחתה.

7 חרוב מהשטח

שיחה זו הייתה משמעותית מאוד, מה שהדגיש כי קודם לכן יעל השקיעה מאמץ רב בשמירת הסוד ולא נשאר לה מקום לדברים אחרים.

לאורך כל תקופת ההתערבות, המטפלת הרגשית ואני שמרנו על קשר רציף ועדכנו זו את זו בתכנים ובאירועים מחדר הטיפול. אלה שפכו אור על יעל ועל משפחתה ועזרו לכל אחת מאיתנו להבין אותם הבנה מדויקת יותר. שני הטיפולים התקיימו באותו מרחב ובסנכרון, כך שהם הגבירו את הביטחון של יעל וסייעו לה לייצר חוויה אינטגרטיבית בניגוד לחוויה של שמירת הסוד. לאחר כחודשיים של טיפול תיארה המטפלת הרגשית שיפור רב בתפקודה של יעל, ציינה שהיא מתבטאת באופן שוטף יותר, מצליחה להסביר את כוונתה בבהירות ו"נתקעת" פחות.

בפגישה השלישית, לאחר שיחה מקדימה ובתיאום עם הוריה ועם המטפלת ממיטל, אמרתי ליעל שאני יודעת מה קרה לה, שהיא ילדה גיבורה בעיניי, ושאני פה כדי לעזור לה לדבר ולתקשר טוב יותר. הוספתי שהיא לא צריכה לדבר איתי על מה שקרה, אבל אם היא רוצה, אני פה ויש לי את כל הזמן להקשיב לה, וחשוב לי שתדע שאני יודעת. שיחה זו הייתה משמעותית מאוד. אחריה יעל הייתה רגועה יותר והצליחה להתרכז יותר בקלות, מה שהדגיש כי קודם לכן היא השקיעה מאמץ רב בשמירת הסוד ולא נשאר לה מקום לדברים אחרים. הכשרת הקרקע דרך התאמת הסטינג הטיפולי, ההתייחסות ל"פיל שבחדר" והסרת העמימות סללו את הדרך לעבודה על הרחבת אוצר המילים והכרת שמות של רגשות ופעלים מנטליים, למשל: מה זה אומר להתאכזב? להיות מתוסכל? להתלהב? מה זה אומר לקוות, לשער, להאמין? אנו מתארים בשפה קשרים בין אירועים באמצעות משפטים מורכבים. בדיבורה של יעל לא נשמעו משפטים כאלה; היא הייתה מתארת אירועים שלמים באמצעות משפטים פשוטים בלבד. בטיפולים למדנו לתאר קשרים באמצעות משפטי סיבה ותכלית וכן למדנו לתאר דברים באופן מאורגן ולפי רצף. הוריה של יעל היו נוכחים במהלך הטיפולים ורכשו ידע וכלים כיצד לסייע לה ליישם את המיומנויות שרכשה גם בחיי היומיום.

לסיכום – עבודה רב־מקצועית אשר כוללת היבטים של טיפול מודע טראומה והיבטים התפתחותיים היא בעלת ערך רב עבור ילדים נפגעי התעללות והזנחה. השילוב בין טיפול רגשי וטיפול של קלינאית תקשורת בשיתוף עם ההורים הוא שדה שחשוב להמשיך ולפתח על מנת לתת את המענה הטוב ביותר לילדים אלו.

8

צילום: עוז מועלם | הכניסה לקמפוס חרוב לילדים

9 חרוב מהשטח

צילום: עוז מועלם | לי לוי

"הגברת המודעות היא שתקטין פגיעות בילדים ונוער" לי לוי מנהלת מרכז ההגנה בירושלים מספרת שנות עבודה בתחום פגיעות מיניות 22 על בילדים ונוער

סיגל כנפו

עו"ס לי לוי

מנהלת מרכז ההגנה שנה 22 עוסקת בתחום שנה 20 נשואה לברק אימא לשלושה

הפנים שמאחורי

10

אשאר בתחום עד רגע לפני שהדברים יפסיקו לגעת בי. למרות שהיו מקרים קשים מאוד בכמויות ורציתי לעזוב, לא נעשיתי קהת חושים.

ש: מהו מרכז ההגנה?

מרכז הגנה לילדים ולנוער בירושלים הוא אחד משמונה מרכזי הגנה הפזורים ברחבי הארץ. זהו שירות ראשון . המרכז נותן מענה ראשוני 2002־ מסוגו בארץ הפועל מ ) נפגעי תקיפה מינית, 18 לילדים ולבני נוער (עד גיל במקרים של פגיעה פיזית ונפשית מצד אחראי, וכן לקטינים בעלי התנהגות מינית לא תואמת גיל (עד גיל ). צוות המרכז כולל עובדים סוציאלים לפי חוק הנוער, 12 חוקרי ילדים מטעם משרד הרווחה, חוקרי נוער מטעם משטרת ישראל, פרקליטה, רופא ילדים ואם בית. המרכז מציע לקטין ולמשפחתו תהליך תמיכה ראשוני של אבחון, חקירה וקבלת החלטות בזמן קצר, בראייה הוליסטית ומתוך התמקדות בטובת הילד.

שנים. כששמעתי שהמנהלת שוש תורג'מן עוזבת, זה היה כאילו נקראתי לדגל, וחזרתי כדי לנהל את המרכז לפני שש שנים.

ש: האם עזיבת העבודה במרכז והחזרה אליו גרמו לך לראות דברים אחרת? חזרתי בוגרת ובשלה יותר, עם ניסיון רב בעבודה עם הממשקים במשרד הרווחה ועם משרד הבריאות, בעבודת צוות רחבה. מצאתי שהמקום הזה הוא עדיין הבית שלי. אני חושבת שהיתרון שלי הוא שהגעתי מחקירות ילדים. גם הדרכתי חוקרי ילדים וחוקרים מיוחדים ואני מכירה את החוק על בוריו ואת שיטות הטיפול השונות. כל שיתופי הפעולה היו מוכרים לי – כבר עבדתי עם עובדים סוציאליים לחוק הנוער ועם המשטרה.

המרכזים בפיקוח משרד הרווחה ועמותת 'אפשר' לפיתוח שירותי רווחה וחינוך מפעילה אותם.

ש: נתחיל מההתחלה, איך הגעת לתחום?

2001־ אחרי התואר הראשון בעבודה סוציאלית, ב התחלתי לעבוד כחוקרת ילדים. עבדתי שנה וחצי בשירות שנה, כשהחליטו להקים את מרכז 21 המבחן לנוער. לפני ההגנה ביקשו שאגיע להיות חוקרת כאן. אחרי עשר שנים פניתי לפיקוח על פעוטות 2012־ החלטתי לעשות שינוי. ב עם מוגבלויות ופיקחתי על מעונות יום שיקומיים חמש

מרחב הכניסה לבית לין, צילום: עוז מועלם

11 חרוב מהשטח

כשההורים הם הפוגעים, הם לא יכולים להיכנס לכאן, כי .12 למרכז לא נכנסים פוגעים מעל גיל

כשהגעתי לקמפוס חרוב לילדים גיליתי שהשכנים שלנו הם מיטל. הם בעצם החוליה הבאה בטיפול, לאחר ששלב החקירה והאבחון שלנו הסתיים. בשיחה עם מנהלת מיטל הבנו שעובר זמן רב מרגע סיום ההתערבות שלנו לשלב הטיפול, למרות שאנחנו יושבים באותו מתחם והמעבר אמור להיות מהיר. חברנו עם מכון חרוב, עיריית ירושלים ומשרד הרווחה לפיילוט שמאפשר הפניה ישירה של המשפחות שהיו אצלנו לטיפול מבלי לעבור דרך המחלקה לשירותים חברתיים (הרווחה). אני מתייחסת לעבודה שלנו כמו לחדר ניתוח: אנחנו פותחים, מדברים, ממש "חופרים בקרביים" כדי להבין בדיוק מה קרה, משאירים את הבטן קצת "פתוחה" ואז צריך להתחיל את התפירה שהיא הטיפול. הצלחנו להפנות לטיפול במיטל תוך שבועיים.

לכל מקרה נבחר אחד משני מסלולים: מסלול פלילי או מסלול טיפולי.

כשמשפחה מגיעה אלינו ההורים נפגשים עם העובדת הסוציאלית לחוק הנוער לאינטייק ראשוני ובו מציגים להם את המסלולים השונים כשהילד ממתין בחוץ, מלווה באם בית עם משחקים וכיבוד. אם הם מעוניינים להגיש תלונה במשטרה אנחנו פועלים במסלול הפלילי והמשפחה עוברת לחדר ליד, לחוקרת נוער של המשטרה, שפותחת , הוא 14 את התיק הפלילי. אם מדובר בנער מעל גיל ,14 ימסור עדות בפני חוקרת הנוער. אם הילד מתחת לגיל השלב הבא הוא חקירת ילדים המתועדת בווידאו לצורך ראיה בבית משפט. רגע לפני, אנשי הצוות שאמון על התיק (עובדת סוציאלית לחוק הנוער וחוקרת הנוער של המשטרה שפגשו את ההורים, וחוקרת הילדים שעתידה לחקור את הילד) משתפים ביניהם את המידע, כדי לא לטרטר את ההורים. בסיום החקירה הילד חוזר להורים הממתינים. הצוות מתעדכן ומחליטים: האם נדרש טיפול ואיזה? אם הילד זקוק לטיפול ממוקד פגיעה מינית, הוא זכאי לטיפול במימון מלא של המדינה בהפניית הרווחה. העובדת הסוציאלית מעדכנת את ההורים לגבי החקירה וההמלצה לטיפול. אם נעצר חשוד באותו תיק, נזמין שוב את המשפחה, נציג לילד/ה על צג מחשב שמונה תמונות שאחת מהן היא תמונת החשוד, וזה ייחשב מסדר זיהוי. הוא ילווה גם בסנגור מטעם החשוד וגם בזיהוי פלילי של משטרת ישראל. במסלול הטיפולי ההורים לא מגישים תלונה, ובמקרה זה לא חלה חובת הדיווח. אך אם הם רוצים טיפול לנפגע/ת בעקבות רגרסיה התנהגותית למשל, אז אחרי האינטייק הראשוני, (הוא אותו אינטייק בשני המסלולים) עובדת סוציאלית לחוק הנוער תזמין את הנפגע/ת לשיחה (ולא חוקרת הילדים או הנוער, כי לא נפתח תיק פלילי). אחרי השיחה יעודכנו ההורים ויקבלו המלצה להמשך טיפול. גם במקרה זה הם זכאים לטיפול במימון המדינה, אם הפגיעה היא מינית.

ש: את יכולה לתאר את התהליך מרגע שקריאה נכנסת?

כל אדם יכול לפנות אלינו, גם אנונימית. הפניות לרוב מרוכזות אצלי (לעיתים אצל העובדת הסוציאלית או הסטודנטיות שעוברות הכשרה מקצועית). בכל בוקר מקיימים ישיבת צוות רב־מקצועי ודנים במקרים שהגיעו יום קודם בטלפון. בודקים אם אנחנו הגורם המתאים לבירור הראשוני או שצריך להעביר אותו הלאה. למשל

המגזר החרדי עבר תהפוכות שנה שאני בתחום, 22 ־ ב בפתיחות, בתוכניות מוגנות שנכנסות לבתי הספר, במוכנות לדבר ולמנוע. הפחד לדווח פחת, מבינים את הצורך

בדיווח ובטיפול וכבר לא מתחבאים מאחורי הדת

* 16 ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד על מרכז מיטל

12

מרכז הגנה בית לין

ש: עד איזה גיל ילדים יכולים להגיע אליכם?

אלינו למוחרת. בחקירה סיפר שקבע עם החשוד מפגש נוסף כדי לתפוס אותו, והבנו שצריך להתארגן מייד. השוטרת שלנו יצרה קשר עם צוות בילוש שהגיע למרכז ותכנן את המפגש עם הילד. ליוויתי את הילד, ישבנו במקום מרוחק כדי שיצביע על החשוד וצוות הבילוש יוכל לתפוס אותו. הרגל שלו לא הפסיקה לקפוץ מפחד שהפוגע לא יגיע. הוא סימן כשזיהה שהגיע הרכב. אני ממש זוכרת את אנחת הרווחה של הילד כשהבלש הרים פריט שהילד ציין בחקירה והסגיר את החשוד. כעונש, הפוגע ישב בכלא הרבה שנים. אני מתייחסת לעבודה שלנו כמו לחדר ניתוח: אנחנו פותחים, מדברים, ממש חופרים בקרביים כדי להבין בדיוק מה קרה, משאירים את הבטן קצת פתוחה ואז צריך להתחיל את התפירה שהיא הטיפול. ש: מה ההבדל בין המקרים שמגיעים כיום לעומת אלה שהגיעו אליכם בעבר? יש כיום יותר דיווחים והמקרים מתגלים מהר יותר בכל שנה שאני 22־ המגזרים. המגזר החרדי עבר תהפוכות ב בתחום, בפתיחות, בתוכניות מוגנות שנכנסות לבתי הספר, במוכנות לדבר ולמנוע. הפחד לדווח פחת, מבינים את הצורך בדיווח ובטיפול וכבר לא מתחבאים מאחורי הדת. הפחד של האנשים שהדברים יתגלו גורם לירידה בפגיעות. המספרים עדיין גבוהים מאוד, אבל רואים שיש תהליך מדהים.

שהם קורבנות לעבירות 18 עד 3 אנחנו רואים ילדים בגילאי מין או עבירות אלימות מצד אחראי. מקבלים גם ילדים (גיל האחריות הפלילית) עם התנהגות 12 מתחת לגיל מינית לא תואמת גיל שהיא לפעמים פוגענית, מתוך חשיבה שאו שהם חוו פגיעה ומשחזרים אותה או שהם צפו בתכנים לא מותאמים שלא תווכו להם כמו שצריך פוגעים לא 12 ומתנסים בהם, והם סוג של קורבן. מעל גיל יגיעו אלינו. או שהם ייחקרו במשטרה או בחקירות ילדים, או שיגיעו לעובדת סוציאלית לחוק הנוער בקהילה.

ש: לאילו סוגי טיפול אתם שולחים לרוב?

בעיקר לטיפול במיטל. שק"ל מטפלים באנשים עם מוגבלויות (יש לנו הרבה ילדים על רצף האוטיזם). לפעמים אנחנו רואים שאין צורך בטיפול ממוקד פגיעה מינית, כי יש קשיים שקדמו לפגיעה, וכשיש שיח, טיפול רגשי כללי מספיק עבור ילדים צעירים. במקרים אלה, לרוב השירות הפסיכולוגי החינוכי נותן לנו את המענה.

ש: האם יש סיפור שאת זוכרת?

שנה כשהאינטרנט היה 17־ אני זוכרת מקרה לפני כ קבע להיפגש עם אדם שחשב 13 בתחילת דרכו. נער בן שהוא בן גילו. הגיע גבר מבוגר ברכב ואמר לו שהוא אבא של אותו הילד וייקח אותו למפגש. בדרך סטה מהמסלול לאחד היערות ופגע בנער קשות. הילד גילה תושייה ובא

13 חרוב מהשטח

ש: מהם האתגרים בתפקיד הזה והאם יש מחשבות פיתוח נוספות? לא הגיעו חרדים. המענה 2002־ כשפתחנו את המרכז ב שלנו הוא מבקעת הירדן ועד לדרום הר חברון כולל הערים החרדיות. כדי להביא את האוכלוסייה הזו למרכז שלנו, עבדנו על רכישת האמון, התאמנו את עצמנו. למשל אין לנו טלוויזיה במקום וכל הכיבוד שמוגש כאן הוא בהכשר בד"ץ. כיום אחוז לא מבוטל מהילדים הם דתיים וחרדים. בכל יום כמנהלת אני משווקת את המקום הזה בפני מגוון אוכלוסיות: לרבנים, ליועצים חינוכיים ולסטודנטים של המגזר הזה ואחרים.

ש: שנים של עבודה עם ילדים שנפגעו מינית, מה זה עושה ל-לי? אני כנראה אימא חרדה, אך מודעת ומנסה שזה לא ישפיע על הילדים שלי. אני מאפשרת לבת הגדולה שלי לצאת למסיבות ולחזור לפנות בוקר, ואני גם הולכת לישון. אני מודעת לסכנות הרבות וגם שאיני יכולה לשמור עליהם . אני לא רוצה לגרום לילדים שלי לפחד מכל 100%־ ב אדם שהם פוגשים. הם יודעים כללי מוגנות בסיסיים. מקווה שהצלחתי עם השנים לייצר איתם שיח פתוח, כך שאם חס וחלילה משהו הכי קטן יקרה, אני אדע מייד ואוכל לעצור אותו בזמן.

אני כנראה אימא חרדה, אך מודעת ומנסה שזה לא ישפיע על הילדים שלי. אני מאפשרת לבת הגדולה שלי לצאת למסיבות ולחזור לפנות בוקר, ואני גם הולכת לישון

פתחנו לראשונה את שערינו בשפה הערבית. 2018־ ב לא היה מענה לאוכלוסיית מזרח 2018 עד 2002־ מ ירושלים. קלטנו עובדים דוברי השפה הערבית: עובדת סוציאלית לחוק הנוער, חוקרת משטרה וחוקרת ילדים. האתגר הגדול שלנו כיום הוא להביא יותר ילדים דוברי ערבית, ואנחנו עומדים לצאת בקמפיין ברשתות החברתיות בשפה הערבית. יש כאן גם דוברי יידיש, רוסית ועברית. אנחנו מלאים נכון להיום שבועיים קדימה. הייתי שמחה לתגבור בכוח אדם כדי שנוכל להגדיל את המענים שאנחנו יכולים לתת. לרוב אני זו שמקבלת את השיחות הראשונות ושומעת הורים, שמבחינתם נפלו השמים והם חייבים לקבל מענה מיידי, אבל אני יכולה לקבוע איתם רק בעוד שבוע וחצי. מובן שאם אנחנו מתרשמים שיש מקרה חירום אז הוא מתקבל כאן ועכשיו, אבל מבחינת הורה שמגלה שלפני שנתיים הילד שלו נפגע מדובר בחירום וההמתנה קשה.

ש: האם יש עייפות החומר?

אין! אני אוהבת את מה שאני עושה. בראיון הקבלה שלי שאלו אותי עד מתי אני רוצה להישאר בתחום 2000 בשנת והתשובה הייתה: עד רגע לפני שהדברים יפסיקו לגעת בי. למרות שהיו אז הרבה מקרים קשים מאוד ורציתי לעזוב, לא נעשיתי קהת חושים.

ש: מאיפה את שואבת את הכוחות?

הכוח של הצוות הוא שמאפשר את העמידות שלנו. מייד כשיוצאים משיחה עם נפגע/ת או מחקירה מתחיל שיח ואפשר לפרוק דברים ולדבר על הכול. כמובן יש את המשפחה שאני אוהבת כל כך ובן זוג שהוא ההיפך המוחלט שלי. אני לא מביאה את העבודה הביתה, לפעמים יש טלפונים במרפסת. המרכז נתפס בעולם כאחד הנחשבים בתחום. שופטים, שופטי בית המשפט העליון, פרקליטים ורופאים בכירים מגיעים אלינו מכל העולם לראות וללמוד – זה נותן כוח.

ש: לו היה לך מטה קסם, מה היית עושה בתחום?

מקימה עוד מרכזים, בעיקר באזורים מרוחקים יותר, אולי מרכזים ניידים באזורים נידחים. הרעיון הוא של הפרקליטה שלנו עו"ד אושרת שוהם. צריך לחשוב איך מנהלים דבר כזה. הייתי מגדילה את המודעות לנושא. ראינו שבמקומות שיש יותר פתיחות להבנה מהי מוגנות, יש פחות פגיעות.

14

שיח עם ילדים: מיתוסים ומציאות פרופ' כרמית כץ*

אנשי ונשות מקצוע שנפגשים עם ילדים החיים במרחבים מסַכְּנים – התעללות והזנחה, חשיפה לאלימות במשפחה או סכסוך גירושין – נוגעים פעמים רבות בטראומות קשות ולא מעובדות, והדבר מעמיד בפניהם אתגרים מרובים. שיח עם ילדים שונה במהותו משיח עם מבוגרים, ולכן דורש היערכות מיוחדת.

המיתוס - ילדים אינם רוצים לספר על טראומות שחוו הנטייה היא לחשוב שילדים מעדיפים שלא נשאל אותם, שלא ניגע בנושא ולא נהיה פולשניים. שאם לא נדבר על זה, זה יישכח ויעבור. משיחות עם בוגרים ובוגרות שעברו פגיעה בילדות עולה בבירור שהם רצו שמישהו ישאל, שמישהו ישים לב. לכן חשוב לשאול ילדים על טראומות שחוו, לתת להן נראות והכרה.

* פרופ' כרמית כץ מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל-אביב ומנהלת תחום מחקר, מכון חרוב.

ניפוץ מיתוסים

15 חרוב מהשטח

צילום: סיגל כנפו | כניסה למרכז מיטל

מרכז מיטל בקמפוס חרוב לילדים

משה גרוס עובד יותר מעשור בתחום הטיפול בפגיעות מיניות נשוי לוורד אב לשלושה מתגורר בירושלים

סיגל כנפו

כמעט בכל תוכן שעבדנו עליו לקראת גיליון זה הוזכר שמו של מרכז מיטל, לכן החלטנו לבקר במקום. במרכז מיטל, המופעל על ידי עמותת "בית לכל ילד" בקמפוס חרוב לילדים, פגשנו את משה גרוס, פסיכולוג קליני, המנהל את המרכז. המרכז הוא מרחב מטופח ומזמין, ובו שבעה חדרי טיפול נעימים המצוידים במשחקים מגוונים. מומחיות המרכז היא בטיפול בילדים ובנוער שנפגעו מינית, וכן בקטינים שהתנהגותם המינית אינה מותאמת או פוגענית; במקרים שאין חובת דיווח ובמקרים שיש חובת דיווח, אך ניתנו פטור והפנייה למסלול טיפולי. המשפחות המגיעות למרכז מגיעות בנקודת שבר משמעותית. חשיפת הפגיעה המינית קשה ומטלטלת הן עבור הילד והן עבור המשפחה בכלל. המפגש עם אנשי המקצוע במרכז מסייע למשפחה להתחיל להחזיר את שיווי המשקל המשפחתי ואת האמונה שניתן להתמודד עם המשבר באמצעות ליווי חם וקרוב של מטפלים מיומנים.

האוכלוסייה שמגיעה מגוונת: דתיים, חרדים, חילונים וערבים.

ביקור בית

16

משה מדגיש כי העבודה נעשית עם רגישות תרבותית והיא גם מאתגרת. מושקעים מאמצים רבים בחברה החרדית וניתן לראות התקדמות משמעותית בכמות המטופלים המגיעים למרכז מציבור זה. במקרים של פגיעות מיניות בתוך משפחות מרובות ילדים, לעיתים מדובר במספר רב של אחים שנפגעו. כאן נעשית עבודה טיפולית משפחתית מערכתית ובונים מודלים המותאמים להתערבויות. בחברה הערבית המצב מורכב יותר. יש קושי בגיוס מטפלים דוברי ערבית ועברית במקביל ויש גם מחסומים תרבותיים המקשים על מטופלים מהחברה הערבית להגיע לטיפול בפגיעות מיניות.

עמותת "בית לכל ילד" מפעילה שישה מרכזי טיפול ברחבי הארץ. למרכז בירושלים שלושה סניפים: הראשי, שבו אנו מבקרים, נמצא בקמפוס חרוב לילדים. יש סניף בתלפיות ובו שישה חדרי טיפול וסניף נוסף, ייעודי לציבור החרדי דתי בגבעת שאול ובו שני חדרי טיפול. במרכז עובד צוות מטפלים בעלי תואר שני: עובדים סוציאליים, 30- של כ פסיכולוגים ומטפלים באמנות. הצוות המטפל מצוי כל הזמן בתהליך של למידה. המרכז משקיע רבות בפיתוח ובאחזקה המקצועית של הצוות. דרך הדרכות פרטניות וקבוצתיות, השתלמויות והכשרות בנושאי טראומה ופגיעות מיניות, טיפול בילדים ונוער, ועבודה טיפולית עם הורים.

בפגיעות בגילי הגן. מאחר שהילד לא מראה סימפטומים, ההורים לא מתערבים. לכן הם מוזמנים לעבודה כאן, כדי שילמדו לדבר עם הילד בלי להירתע ויוכלו לתווך.

נוסף על כך, המרכז עושה עבודה קהילתית להגברת המודעות של אנשים ממקצועות שונים ברחבי העיר בדבר קיומו ולהעשרת הידע המקצועי שלהם בנושאי פגיעה מינית. במסגרת זו נערכים ימי למידה עבור גורמי טיפול, רווחה, חינוך וקהילה. למשל ימי למידה עבור יחידות שונות של אגף הרווחה, או ערב חשיפה למטפלים חרדיים. לכל מטופל נבנית תוכנית טיפול אישית ומשפחתית המותאמת לגילו, למצבו ולרקע התרבותי שלו. לרוב היא תכלול פגישות טיפוליות לנפגע/ת ופגישות טיפוליות להורים/לאפוטרופוס לסיום, התרשמנו שהמרכז הוא גוף מקצועי פעיל ומעודכן בתחום הטיפול בפגיעות המיניות, ושחלק נוסף מהעשייה היא הנחלת ידע לקהילה המקצועית על טיפול בטראומה ובטראומה מינית. "אנו מקווים להמשך התפתחות המרכז מבחינת הרחבת השירותים הטיפוליים, הגעה לאוכלוסיות נוספות, והמשך התפתחות מקצועית", מסכם משה.

ההפניה למרכז נעשית על ידי המחלקות לשירותים חברתיים המקומיות ועל ידי מרכז ההגנה, השכן. לכל מטופל נבנית תוכנית טיפול אישית ומשפחתית המותאמת לגילו, למצבו ולרקע התרבותי שלו. לרוב היא תכלול פגישות טיפוליות לנפגע/ת ופגישות טיפוליות להורים. הילדים לרוב מגיעים בשעות אחר הצוהריים ובערב כדי לא להפריע ללימודים וההורים מגיעים בעיקר בבוקר. "התפיסה הטיפולית שלנו היא שבמקרים רבים הפגיעה המינית היא חלק ממכלול החיים הרחב של הילד והמשפחה, ובהתאם לכך הטיפול יתייחס לכלל מרחבי החיים של הילד ומשפחתו". ישנם מקרים, במיוחד בפגיעות בגיל הרך, שילדים לא מראים תסמינים של מצוקה בעקבות הפגיעה. במקרים אלה, נעשה טיפול בהורות שיסייע להורים להתמודד עם החוויות שלהם ועם חוויות הילד שלהם. האוכלוסייה המגיעה למרכז מייצגת את הגיוון התרבותי הרחב הקיים בירושלים: דתיים, חרדים, חילונים וערבים. יש דמיון בין מספר הנפגעים לנפגעות שמגיעים 12 עד גיל הפער גדל, ויש ירידה באחוזי הבנים 12 לטיפול. מעל גיל המגיעים לטיפול. ההנחה היא שלמתבגרים בנים קשה יותר להגיע לטיפול, בייחוד סביב פגיעות מיניות. לגבי בנות 10%- הפוגעים – רוב המטופלים הם בנים אבל יש כ עם התנהגויות מיניות לא מותאמות פוגעניות. חשוב להכיר בזה שגם בנות יכולות לפגוע.

אין הבדל בין מספר הנפגעים לנפגעות. 12 עד גיל הפער גדל, יותר בנות מגיעות לטיפול 12 מעל גיל

17 חרוב מהשטח

ארגון חדש בקמפוס חרוב לילדים

שניאור וולקר, מנהל תוכן, לתת פה ): "אחרי שנתקלתי MA( איש טיפול בקליניקה בעוד ועוד מקרים של פגיעות מיניות, החלטתי ללמוד טיפול בפגיעות מיניות במכון חרוב. הבנתי שככל שיש יותר מודעות והסיכוי שפוגע ייתפס גדל, כך פוחת הסיכוי שפגיעה מינית תתרחש מלכתחילה. התחלתי לפתח תוכניות חינוכיות להורים ולמורים מחוץ לקליניקה. ההיכרות שלי עם רן הובילה לפרץ יצירתיות וליישום רעיונות חדשים בשטח".

סוללים דרך למניעת פגיעות מיניות בילדים ובילדות

רותי גבע

רן יהושע, מנכ"ל, לתת פה איש חינוך ויזם חינוכי, מגיע מרקע של חינוך, מוזיקה ותיאטרון: "כמו הורים ומורים רבים, הרגשתי חסר אונים בנוגע ליכולת לשוחח עם הילדים שלי על מיניות ומוגנות מינית. החלטתי שחייבים ליצור משהו שייתן תשובות לחוסר האונים העצום. פגשתי את שניאור לפני שמונה שנים ועם הצוות המדהים שלנו אנחנו שואפים להגיע לכל הורה, מורה, ילד וילדה ברחבי הארץ".

כפית של מניעה שווה ליטר של תרופה.

נעים להכיר

18

היינו רוצים שהעונשים לפוגעים יוחמרו כדי לייצר הרתעה אמיתית, ושהאינטרנט יהיה מרחב בטוח יותר עבור ילדים וילדות.

ש: כיצד אתם עוסקים במניעה בעבודה היומיומית שלכם?

ש: למה חשוב לעסוק במניעה של פגיעות מיניות בילדים ובילדות?

אנחנו רוצים "לעשות סדר" בכאוס ולסייע לבתי ספר ולקהילות ליצור מרחבים מוגנים לילדים. קשר, תקשורת ומיניות בריאה יוצרים מוגנות. אנחנו מובילים שיח על מניעה שמתמקד במיניות בריאה וחיובית ובאפשור שיח בין ילדים למבוגרים. אנחנו מסייעים להפנים כללים שיסייעו להתמודד במצבים שבהם פגיעה יכולה להתרחש. איך עושים את זה? מנרמלים, מדברים דיבור ישיר, מבררים מהם הערכים החיוביים שקשורים למיניות ועליהם צריך לשמור. אנחנו מאפשרים לשאול באופן אנונימי על מיניות בריאה ופוגענית, כדי לעזור לבסס נרטיב חיובי שיוכל להגן במצבים פוגעניים ולדרבן לשתף כשצריך.

"כפית של מניעה שווה ליטר של תרופה".

פגיעה מינית בילדים היא תופעה נוראה שיוצרת כאוס לא רק לנפגע או לנפגעת, אלא במעגלים רחבים בקהילה. מצד אחד יש כיום התקדמות ביכולת לדבר בקול על פגיעה מינית ולהתמודד איתה, מצד שני העולם נהיה כאוטי יותר בשל החשיפה לתוכן מיני פוגעני ברשת בגילים צעירים יותר. חשיבות העיסוק במניעה מובנת, אך יש מעט מאוד ידע (אקדמי) בנושא, ותוכניות חינוכיות בתחום בקושי נבחנות.

הבנתי שככל שיש יותר מודעות והסיכוי שפוגע ייתפס גדל, כך פוחת הסיכוי שפגיעה מינית תתרחש מלכתחילה.

19 חרוב מהשטח

נכנסנו לתחום הזה בדיוק בגלל תחושת הכאוס והרצון שלנו "לעשות סדר" ולסייע לבתי ספר ולקהילות ליצור מרחבים מוגנים שבהם ילדים וילדות ייפגעו פחות.

ש: מה הייתם רוצים שיקרה בתחום העיסוק במניעת פגיעות מיניות בילדים ובילדות? הרבה מאוד דברים: היינו רוצים לפתח תוכניות מוגנות מינית מותאמות לחינוך המיוחד. היינו רוצים שהעונשים לפוגעים יוחמרו כדי לייצר הרתעה אמיתית, ושהאינטרנט יהיה מרחב בטוח יותר עבור ילדים וילדות. איך עושים את זה? מנרמלים, מדברים דיבור ישיר, מבררים מהם הערכים החיוביים שקשורים למיניות ועליהם צריך לשמור

ש: את מי חייבים לערב בעיסוק במניעת פגיעות מיניות בילדים ובילדות כדי שנראה תוצאות משמעותיות בשטח? כדי להעצים ילדים צריך להכשיר מבוגרים להתמודד עם הנושא, כך שהילדים ירגישו שיש עם מי לדבר. העבודה היא הוליסטית. מלבד הרצאות לצוותים ולהורים ויחידות שהצוות החינוכי מעביר בכיתה, יש בתוכניות שלנו פעילות חווייתית משותפת להורים ולילדים ומופעים בבתי ספר. מחקר מקיף שערכנו הראה אחוז גבוה מאוד של שיתוף מצד ילדים וילדות תוך כדי הפעילויות ולאחריהן. ש: מהם האתגרים המרכזיים בעיסוק במניעת פגיעות מיניות בילדים ובילדות? הבנת השוני התרבותי בכל מקום. אנחנו משקיעים מחשבה ומשאבים בהתאמת השפה ומבססים את השיח על מיניות בריאה ומוגנת בערכים של כל תרבות. התוכניות שלנו פועלות בכל המגזרים בארץ, ולאחרונה גם בבתי ספר ובקהילות בחו"ל.

לתת פה www.latetpe.org.il אתר אינטרנט: office@latetpe.org.il דוא"ל: 02-9918030 טלפון: @לתת פה – תוכניות מוגנות לילדים ונוער פייסבוק:

20

/ יהודה אטלס זְכוּת הַשְּׁתִיקָה

בַּחֲדַר הַיּוֹעֶצֶת, עַל הַמּוֹשָׁב הָרַךְ, שֶׁלְּשָׁם נִשְׁלַחְתִּי בִּמְקוֹם שִׁעוּר תָּנָ"ךְ, כְּשֶׁשּׁוֹאֶלֶת אוֹתִי חוֹקֶרֶת הַיְּלָדִים עַל חֲבֵרִים, מִשְׂחָקִים וְלִמּוּדִים, אֲנִי עוֹנֶה לָה יָפֶה, כִּי תָּמִיד נָעִים לְדַבֵּר עִם מִישֶׁהו עַל כָּאֵלֶּה עִנְיָנִים, אֲבָל כְּשֶׁהִיא שׁוּב מַתְחִילָה בַּשְּׁאֵלוֹת מָה קוֹרֶה בַּבַּיִת בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת,

מִי נוֹגֵע בְּמִי וּמָתַי וְהַאִם ּכָּל זֶה נָעִים או לֹא־נָעִים,

אֲנִי מִצְטַנֵּף כְּמו קִפּוֹד בַּכֻּרְסָה מוּלָה ַסוֹתֵם אֶת הַפֶּה וְלֹא אוֹמֵר אַף מִלָּה, כִּי אֲפִלּו שֶׁאֲנִי יוֹדֵע שֶׁאַבָּא עוֹשֶׂה לִי מַשֶּׁהו רַע,

אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁבִּגְלָלִי יִקְּחו אוֹתו לַמִּשְׁטָרָה.

מתוך "ילדים של אף אחד"

את הספר "ילדים של אף אחד" מאת יהודה אטלס או www.haruv.org.il ניתן לרכוש באתר המכון בלחיצה כאן

21 חרוב מהשטח

עו"ד עפרה בן מאיר מנהלת קמפוס חרוב לילדים ורכזת הכשרות חוק ומשפט

יש תשעה ארגונים שמארגם ואופני הפעולה שלהם שונים מאוד בקמפוס. האתגר המשמעותי ביותר הוא ליצור פלטפורמה מקצועית ורלוונטית לכל הארגונים הפועלים בו

ש: מהם האתגרים בתחום שאת עוסקת בו?

האתגר המשמעותי ביותר בקמפוס הוא ליצור פלטפורמה מקצועית ורלוונטית לכל הארגונים הפועלים בו. מחד גיסא – יש תשעה ארגונים שמארגם ואופני הפעולה שלהם שונים מאוד, ומאידך גיסא – המטרה שלנו היא ליצור סינרגיה בין הארגונים. לפיכך אנחנו מקיימים הכשרות בניסיון לקלוע לטווח ארגונים רחב יחסית ולאפשר להם תהליכי למידה משתפים. בהכשרות בתחום המשפט האתגרים שונים לחלוטין. בהכשרה למשפטנים, איני מתיימרת לתת כלים משפטיים. הערך המוסף שאני מבקשת לתת הוא בהיבטים שאני מכנה "פרא-משפטיים". אני מאמינה מאוד שככל שנכיר ונבין את ההיבטים הרגשיים, ההתפתחותיים, והבריאותיים שיש לפגיעה על הילד שבעניינו מתנהל תיק, כך נהיה מקצועיים יותר. בסופו של דבר הם מבקשים להרחיב את ארגז הכלים המקצועי שלהם, ולא בהכרח רואים זאת במידע שאני מבקשת לתת להם בהכשרות. במובן הזה אוכלוסיית המשפטנים מאתגרת מאוד. לעומתם כל אוכלוסייה מקצועית אחרת שעוברת הכשרות במכון חרוב רואה בהן הרחבה של ארגז הכלים הקונקרטי לעבודה שלהם. אני מאמינה מאוד שככל שנכיר ונבין את ההיבטים הרגשיים, ההתפתחותיים, והבריאותיים שיש לפגיעה על הילד שבעניינו מתנהל תיק, כך נהיה מקצועיים יותר

מצוות המכון

22

כשאנחנו מצליחים לשבור את חומות העומס הלא הגיוני שהצוותים בקמפוס כורעים תחתיו, ולהביא אותם ללמידה משותפת ומשמעותית – הסיפוק הוא גדול

ש: מה מסב לך סיפוק בעבודה?

להצליח לשבור את החומות. כשאני מצליחה לשבור את חומות העומס הלא הגיוני, שהצוותים בקמפוס כורעים תחתיו, ולהביא אותם ללמידה משותפת ומשמעותית – הסיפוק הוא גדול. יש מקרים שתהליכי הלמידה שאנחנו מתניעים בקמפוס מתורגמים ליוזמות חדשניות בתחום ההתערבות עם ילדים נפגעי התעללות – אז הסיפוק הוא אדיר. וכך גם בהכשרות של משפטנים, כשאני מצליחה לשכנע שוטר, פרקליט או שופט עד כמה מערכת מיודעת טראומה היא חיונית כדי שיהיו אנשי מקצוע טובים יותר. כשתהליכי למידה שאנחנו מתניעים בקמפוס מתורגמים ליוזמות חדשניות בתחום ההתערבות עם ילדים נפגעי התעללות זו הצלחתו של כל המיזם הזה ש: מה עשית לפני שהתחלת לעבוד במכון, ולמה בחרת בתחום? ניהלתי את התוכנית לליווי ילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד. התחלתי את דרכי המקצועית במועצה בעודי סטודנטית למשפטים, כשהתנדבתי לתוכנית. ניתבתי את עצמי במודע לתחום זה. כשלמדתי משפטים ידעתי שלא אעסוק בשום תחום משפט קלאסי, כמו מיסים, חוזים, או מקרקעין. כבר אז חיפשתי תחום חברתי לעסוק בו. נמשכתי לתחום זכויות אדם, ותחום הילדים קסם לי. בזמן לימודיי הגיעה לפקולטה למשפטים שבה למדתי עו"ד ורד וינדמן, ולשמחתי קיבלה אותי לתוכנית הליווי. מאז אני עובדת בתחום הילדים נפגעי התעללות. אומנם הוא גובה מחיר נפשי גבוה, אבל גם מעניק סיפוק רב.

ש: אם היית יכולה להתחלף בתפקיד, עם מי היית מתחלפת ולמה? בכל בוקר כשאני מתעוררת, אני מודה לבורא עולם בלב מלא הכרת הטוב, על שהביא אותי בדיוק למקום שאני רוצה להיות בו ויכולה להביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את הטוב שבי לעולם.

ש: מה השתנה בך מאז התחלת לעבוד במכון?

כשעבדתי במועצה לשלום הילד עסקתי רבות בלובינג. חלק מרכזי מעבודתי היה להשתתף בדיונים בוועדות הכנסת ולנסות לקדם חוקים המעגנים זכויות של ילדים. דרך העבודה שלי במכון, ובפרט בקמפוס, למדתי ששינוי חברתי יעיל קורה גם מלמעלה למטה, באמצעות חקיקה, וגם מלמטה למעלה, על ידי "קביעת עובדות בשטח", פיתוח מענים חדשניים והטמעה שלהם. גם הכשרות יכולות להצמיח שינוי ניכר בשטח.

ליצירת קשר ולתיאום הכשרות ניתן לפנות אל ofrabm@haruv.org.il עפרה במייל

23 חרוב מהשטח

- מרפאה רב- מרפאת חרוב לילדים מקצועית המתמחה בטיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה. כוללת צוות מומחה ובעל ניסיון רב במתן טיפול רפואי ופרא-רפואי לילדים אלו כחלק מחזון לייצר מסגרת שירותים הוליסטית המעניקה מענה מקיף ככל הניתן. - מרכז הקולט בצו בית מרכז חירום משפט ובתנאי פנימייה מלאים ילדים הנתונים במצבי סיכון וסכנה, 14 עד גיל שנחשפו להתעללות נפשית, פיזית ומינית ו/ או להזנחה חמורה ומתמשכת. כולל יחידה טיפולית-ייעוצית הפועלת כקליניקה.

מרכזי חירום

The Schusterman Emergency Center for Children and Families מרכז חירום שוסטרמן לילדים ומשפחותיהם

מעניק מענה ראשוני לילדים מרכז הגנה ) נפגעי תקיפה 18 ולבני נוער (עד גיל מינית מכל סוג שהוא, מענה במקרים של פגיעה פיזית ונפשית מצד אחראי, וכן מענה לקטינים בעלי התנהגות מינית לא .)12 תואמת גיל (עד גיל

ארגוני הקמפוס

פועלת המועצה לשלום הילד להבטחת זכויותיהם, שלומם ורווחתם של ילדים בישראל: מקדמת זכויות ילדים מגיל לידה ועד שמונה עשרה, יוזמת חקיקה, עיצוב וקידום מדיניות ציבורית

ומשמשת מקור ידע ומידע לגורמי מקצוע, ממשל וחברה אזרחית.

- הטיפול במרכז מיועד מרכז מיטל שעברו 18 לילדים ולבני נוער עד גיל פגיעה מינית או שגילו התנהגות מינית לא מותאמת/פוגענית ולבני משפחותיהם. הטיפול מלווה בעבודה טיפולית רציפה עם ההורים.

מרכז מיטל

24

מטפל בילדים ובאנשים עם מוגבלות, שק"ל נפגעי אלימות מינית או פיזית מכל חלקי האוכלוסייה. המרכז מבצע זיהוי צרכים והתאמת תכנית פרטנית לנפגע ולמשפחתו, הדרכת הורים והענקת כלים להתמודדות. הצוות הרב-מקצועי מתמחה בילדים ואנשים עם מוגבלות, בנפגעי אלימות וטראומה ומתמחה בחינוך מיני-חברתי. - עמותה הפועלת לקידום יכולתם גושן של אנשי מקצוע לתת מענה לצרכים בריאותיים מגוונים של ילדים, להגברת השימוש בידע, במידע ובפרקטיקה מבוססי-מחקר בקרב אנשי מקצוע והורים, ולקידום מדיניות ציבורית לטובת מתן שירות מיטבי, מקיף ורב-תחומי.

- עמותה שהוקמה כדי לצמצם לתת פה משמעותית פגיעות מיניות בילדים ולייצר תפיסה ערכית של מיניות בריאה ומוגנת אצל נערים ונערות, באמצעות הקניית ידע וכלים פשוטים במגוון תוכניות להורים, לצוותים חינוכיים, לילדים ולנוער.

- מרכז סימולציה לאנשי מקצוע מסר בתחום הטיפול, החינוך, הרווחה, המשפט והשירות. המרכז נותן מענה למגמה הולכת וגוברת של שימוש בסימולציה רפואית לצורכי הדרכה והערכה במקצועות הרפואה.

מעניק שירות של ייעוץ וטיפול מעברים בחיי משפחה ונישואין. במחלקה צוות עובדים סוציאליים, מתאמים הוריים, מטפלים משפחתיים וזוגיים.

לקריאה מעמיקה יותר על ארגוני הקמפוס ופעילותם לחץ כאן

לסרט הסברה קצר על מבנה הקמפוס ולפעילות הנעשית בו לחץ כאן

דרוש כפר (מקצועי) שלם: מודל לעבודה בינתחומית עם ילדים שעברו התעללות ד"ר עדי שטרן וסתיו דקל עמיר International Journal on Child Maltreatment 2023 ינואר

גל פרידמן האוזר

ד"ר עדי שטרן מרפאה בעיסוק וחוקרת בתחום בריאות הנפש. מרצה בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה. עבדה כמרפאה בעיסוק וכראש שירותי הריפוי בעיסוק במחלקה פסיכיאטרית למבוגרים. astern3@staff.haifa.ac.il מייל -

סתיו דקל עמיר מנהלת מרפאת חרוב לילדים. עבדה כמרפאה בעיסוק במסגרות חינוך מיוחד ובשנים האחרונות עובדת עם ילדים נפגעי התעללות והזנחה וחוקרת את האוכלוסייה במסגרת דוקטורט בביה״ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית.

stav@haruv.org.il מייל -

מחדשים מהמחקר

26

המאמר מציג מודל עבודה רב-מקצועי חדשני של מרפאת חרוב לילדים, המתייחס להיבטים של התפתחות וטראומה. המודל משלב גישה מיודעת טראומה וגישה התפתחותית ומדגיש את הצורך להתגבר על ההפרדה בין שירותי בריאות הנפש לבין שירותים התפתחותיים, כדי לתת מענה טוב יותר לצרכים המורכבים של ילדים שסבלו מהתעללות והזנחה. המאמר מדגיש את החשיבות של עבודה רב-מקצועית במתן טיפול מוקדם, מקיף ורב-תחומי לקידום ההחלמה של ילדים אלו. ההפרדה הקיימת כיום בין שירותי בריאות הנפש ושירותים התפתחותיים מגבילה את היכולת לטפל באופן יעיל בילדים נפגעי התעללות והזנחה

27 חרוב מהשטח

שילוב בין פרספקטיבה מיודעת טראומה ובין פרספקטיבה התפתחותית אפשר התקדמות משמעותית בטיפול במרפאה ובמסגרת הטיפולית

תקציר

שסבלו מהתעללות ולבני משפחותיהם, פיתוח תת־ התמחות בכל דיסציפלינה העובדת עם אוכלוסייה זו, פיתוח מודל לטיפול רב־מקצועי לאוכלוסייה זו, הפצת ידע והכשרת אנשי מקצוע. המרכיב המחקרי הוא חלק בלתי נפרד מפעילות המרפאה להשגת המטרות שהוצגו לעיל. המרפאה מספקת הערכות רב־מקצועיות, התערבות, הדרכת הורים, ייעוץ והכשרה מקצועית לסטודנטים. הצוות מקיים קשר רציף עם ההורים במידת האפשר, מקפיד לעבוד בשיתוף ובתיאום עם אנשי טיפול נוספים המעורבים במקרה, ועושה מאמצים ליצור תקשורת עם גורמי קהילה, לרבות המוסד החינוכי, מחלקת הרווחה ושותפים רלוונטיים נוספים.

להתעללות והזנחה בילדות ישנן השלכות שליליות על התפתחות, אשר באות לידי ביטוי בהיבטים קוגניטיביים, רגשיים, מוטוריים, חושיים, שפתיים וחברתיים. כתוצאה מכך, ילדים שסבלו התעללות והזנחה חווים קשיים בתחומים רבים. לאור זאת נדרש צוות רב־מקצועי שייתן מענה הכולל הערכה מקיפה ותכנון התערבות אשר יתבצעו באופן מיודע טראומה ומתוך נקודת מבט התפתחותית. טיפול מוקדם, מקיף ורב־תחומי, המביא בחשבון היבטים של התפתחות ושל טראומה, עשוי לקדם את ההחלמה של ילדים אלו. עם זאת, רוב השירותים הקיימים כיום מספקים בדרך כלל טיפול התפתחותי או טיפול מיודע טראומה, ולא משלבים בין שניהם. המאמר מציג מודל עבודה רב־מקצועי חדשני, המשלב היבטים אלו ומדגיש את החשיבות של שילוב שירותי בריאות הנפש ושירותים התפתחותיים, כדי לתת מענה טוב יותר לצרכים של ילדים שסבלו מהתעללות ומהזנחה. כחלק מהצגת המודל מובא תיאור מקרה להדגמת תהליך העבודה המשותף.

המודל האינטרדיסציפלינרי:

מודל עבודה רב־מקצועי משמש את מרפאת חרוב כדי לתת מענה לצרכים המורכבים של ילדים שחוו התעללות והזנחה. המודל כולל הערכה רב־תחומית, שבה אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות מעריכים את הילד בו־זמנית, ולאחריה דיון בצוות. מנהלת המרפאה מקיימת פגישות שבועיות עם קלינאית תקשורת, עם מרפאה בעיסוק ועם עובדת סוציאלית, והרכבי צוותים שונים עורכים פגישות והתייעצויות נוספות לפי הצורך.

על מרפאת חרוב לילדים:

מרפאת חרוב לילדים היא מרפאה המעניקה שירותים רפואיים וטיפולים במקצועות הבריאות לילדים שסבלו מהתעללות והזנחה. המרפאה פועלת בקמפוס חרוב לילדים, יוזמה חדשנית המאגדת שירותים שונים לילדים אלו. במרפאה צוות רב־מקצועי הכולל מנהלת, מנהלת אדמיניסטרטיבית, פסיכיאטר ילדים, נירולוג ילדים, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת ועובדת סוציאלית; כולם מתמחים בטראומות ילדות. חזון המרפאה הוא להרחיב את הצוות כך שיכלול דיסציפלינות נוספות רלוונטיות. מטרות המרפאה הן מתן שירותים לילדים

אנשי הצוות במסגרת המפנה תיארו תחושת שותפות, המנוגדת לבדידות הנחווית לעיתים קרובות בטיפול באוכלוסיות קצה

28

מסקנות ומבט לעתיד

עבודת הצוות במרפאה מבוססת על שתי גישות Adaptive־ תיאורטיות: הגישה הטרנס־דיסציפלינרית ו Mentalization Based Integrative Treatment ). גישות אלו שואפות לספק שירותים ממוקדי AMBIT( משפחה, מתואמים ומשולבים יותר כדי לענות על הצרכים המורכבים של ילדים עם מוגבלות ומשפחותיהם. לגישה הטרנס־דיסציפלינרית שלושה מאפיינים חיוניים וייחודיים. הראשון, מרחב הערכה, שבו אנשי מקצוע ממספר דיסציפלינות מעריכים את הילד בו־זמנית ולאחר מכן מקיימים דיון קצר. השני, אינטראקציה אינטנסיבית ומתמשכת בין חברי צוות מדיסציפלינות שונות, המאפשרת להם לאסוף ולהחליף מידע, ידע ומיומנויות ולעבוד בשיתוף פעולה. השלישי הוא "שחרור תפקידים", הכולל שיתוף מומחיות; הערכת נקודות המבט, הידע והכישורים של הדיסציפלינות האחרות; ומאפשר לסמוך ו"להרפות" מהתפקיד הספציפי של האדם כשזה מתאים. היא גישה המיועדת לשירותים שעובדים עם AMBIT מטופלים המציגים בעיות מרובות ומורכבות, כולל קשיים נפשיים. היא מבוססת על התיאוריה ועל הפרקטיקות המרכזיות של מנטליזציה כמסגרת התייחסות שבה ארבעה מרחבי עשייה: עבודה עם מטופלים, עבודה בצוות, עבודה ברשת (מערך), ולמידה בעבודה – כלומר טיפוח תרבות למידה של צוות, שבה חברי הצוות לומדים ללא הרף זה מזה ומלקוחותיהם. תיאור המקרה שמובא במאמר (*ראו הפנייה למאמר המלא) מדגים את החשיבות של גישת הטיפול האינטגרטיבית־הוליסטית הרב־ והבין־מקצועית שצוות המרפאה נותן. הוא מראה כי שילוב בין פרספקטיבה מיודעת טראומה ובין פרספקטיבה התפתחותית מאפשר התקדמות משמעותית בטיפול במרפאה ובמסגרת הטיפולית. העבודה המשותפת של צוות המרפאה וצוות המסגרת המפנה סייעה בהבנה טובה יותר של המצב התפקודי־רגשי של המטופלת ובקבלת כלים מעשיים לתמיכה בביצועים בחיי היומיום. נוסף על כך, אנשי הצוות במסגרת המפנה תיארו תחושת שותפות, המנוגדת לבדידות הנחווית לעיתים קרובות בטיפול באוכלוסיות קצה. חשוב לציין כי העבודה הרב־מקצועית יכולה להיות מאתגרת והיא דורשת זמן לבניית אמון, מיסוד שיתוף פעולה אמיתי ושיתוף ידע בין אנשי הצוות. כמו כן, אנשי הצוות נדרשים להשקיע שעות נוספות מעבר לשעות הטיפול לצורך הערכות משותפות, דיונים ותקשורת עם גורמים שונים, דבר המצריך הקצאת זמן ומשאבים כספיים נוספים.

מודל העבודה של המרפאה עדיין ממשיך ומתפתח, אך כבר כעת ניתן להצביע על כמה מסקנות. ההפרדה הקיימת כיום בין שירותי בריאות הנפש ושירותים התפתחותיים מגבילה את היכולת לטפל באופן יעיל בילדים נפגעי התעללות והזנחה. ישנה חשיבות רבה להקמת מרפאות רב־מקצועיות המתמחות בטיפול בילדים שסבלו מהתעללות ומהזנחה ובקיום הכשרות בתחום הטראומה וההתפתחות במרפאות ובשירותים קיימים. כמו כן, אנו סבורים כי מודל העבודה הרב־מקצועי המוצג יכול להצליח גם בשירותים נוספים, בעקבות שינוי מדיניות והקצאת משאבים. כיצד ניתן לערוך שינויים במדיניות? מה יהיו התהליכים היעילים ביותר? על אילו שירותים קיימים ניתן להישען על מנת לקדם תהליך זה באופן היעיל ביותר? כל אלו שאלות שיש צורך לענות עליהן.

*לקריאת המאמר המלא לחץ כאן

מבקש לחזק את הקשר בין אנשי שטח שונים בארץ, לבין אנשי טיפול "חרוב מהשטח" מגזין ואקדמיה ולהיפך, הפועלים בתחום מניעה, זיהוי, איתור וטיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה. מטרת המגזין היא הגברת ההיכרות עם הפנים שמאחורי העבודה בשטח, עם מקומות שבהם נעשית עבודה משמעותית, עם מחקרים ו/או גישות טיפול חדשות ועוד.

אנו תקווה שהמגזין "חרוב מהשטח" יהיה צעד ראשון בבניית גשר רחב ומשמעותי לחיבור ושיח בין כלל הגורמים העובדים למען ילדים נפגעי ההתעללות והזנחה.

9765418 האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים מכון חרוב, 077-5150304 פקס | 077-5150300 ’ טל — www.haruv.org.il /https://www.facebook.com/haruvinstitute