חרוב מהשטח - גיליון מספר 2 - יולי 2023

מסקנות ומבט לעתיד

עבודת הצוות במרפאה מבוססת על שתי גישות Adaptive־ תיאורטיות: הגישה הטרנס־דיסציפלינרית ו Mentalization Based Integrative Treatment ). גישות אלו שואפות לספק שירותים ממוקדי AMBIT( משפחה, מתואמים ומשולבים יותר כדי לענות על הצרכים המורכבים של ילדים עם מוגבלות ומשפחותיהם. לגישה הטרנס־דיסציפלינרית שלושה מאפיינים חיוניים וייחודיים. הראשון, מרחב הערכה, שבו אנשי מקצוע ממספר דיסציפלינות מעריכים את הילד בו־זמנית ולאחר מכן מקיימים דיון קצר. השני, אינטראקציה אינטנסיבית ומתמשכת בין חברי צוות מדיסציפלינות שונות, המאפשרת להם לאסוף ולהחליף מידע, ידע ומיומנויות ולעבוד בשיתוף פעולה. השלישי הוא "שחרור תפקידים", הכולל שיתוף מומחיות; הערכת נקודות המבט, הידע והכישורים של הדיסציפלינות האחרות; ומאפשר לסמוך ו"להרפות" מהתפקיד הספציפי של האדם כשזה מתאים. היא גישה המיועדת לשירותים שעובדים עם AMBIT מטופלים המציגים בעיות מרובות ומורכבות, כולל קשיים נפשיים. היא מבוססת על התיאוריה ועל הפרקטיקות המרכזיות של מנטליזציה כמסגרת התייחסות שבה ארבעה מרחבי עשייה: עבודה עם מטופלים, עבודה בצוות, עבודה ברשת (מערך), ולמידה בעבודה – כלומר טיפוח תרבות למידה של צוות, שבה חברי הצוות לומדים ללא הרף זה מזה ומלקוחותיהם. תיאור המקרה שמובא במאמר (*ראו הפנייה למאמר המלא) מדגים את החשיבות של גישת הטיפול האינטגרטיבית־הוליסטית הרב־ והבין־מקצועית שצוות המרפאה נותן. הוא מראה כי שילוב בין פרספקטיבה מיודעת טראומה ובין פרספקטיבה התפתחותית מאפשר התקדמות משמעותית בטיפול במרפאה ובמסגרת הטיפולית. העבודה המשותפת של צוות המרפאה וצוות המסגרת המפנה סייעה בהבנה טובה יותר של המצב התפקודי־רגשי של המטופלת ובקבלת כלים מעשיים לתמיכה בביצועים בחיי היומיום. נוסף על כך, אנשי הצוות במסגרת המפנה תיארו תחושת שותפות, המנוגדת לבדידות הנחווית לעיתים קרובות בטיפול באוכלוסיות קצה. חשוב לציין כי העבודה הרב־מקצועית יכולה להיות מאתגרת והיא דורשת זמן לבניית אמון, מיסוד שיתוף פעולה אמיתי ושיתוף ידע בין אנשי הצוות. כמו כן, אנשי הצוות נדרשים להשקיע שעות נוספות מעבר לשעות הטיפול לצורך הערכות משותפות, דיונים ותקשורת עם גורמים שונים, דבר המצריך הקצאת זמן ומשאבים כספיים נוספים.

מודל העבודה של המרפאה עדיין ממשיך ומתפתח, אך כבר כעת ניתן להצביע על כמה מסקנות. ההפרדה הקיימת כיום בין שירותי בריאות הנפש ושירותים התפתחותיים מגבילה את היכולת לטפל באופן יעיל בילדים נפגעי התעללות והזנחה. ישנה חשיבות רבה להקמת מרפאות רב־מקצועיות המתמחות בטיפול בילדים שסבלו מהתעללות ומהזנחה ובקיום הכשרות בתחום הטראומה וההתפתחות במרפאות ובשירותים קיימים. כמו כן, אנו סבורים כי מודל העבודה הרב־מקצועי המוצג יכול להצליח גם בשירותים נוספים, בעקבות שינוי מדיניות והקצאת משאבים. כיצד ניתן לערוך שינויים במדיניות? מה יהיו התהליכים היעילים ביותר? על אילו שירותים קיימים ניתן להישען על מנת לקדם תהליך זה באופן היעיל ביותר? כל אלו שאלות שיש צורך לענות עליהן.

*לקריאת המאמר המלא לחץ כאן