חרוב מהשטח - גיליון מספר 3 - ינואר 2024

מהו האתגר הבא?

מתבקשות לבדוק סבתא שמיועדת לטפל בנכד/ה אחרי שהיחסים שלה ושל בתה או בנה היו לעיתים פוגעניים וקשים. הניסיון לימד אותנו לבחון זאת בעיניים פחות שיפוטיות כי ניתוק הילד מסביבת המשפחה המורחבת שלו מהקהילה שלו, מהיישוב והעיר שלו, היא לפעמים הרסנית הרבה יותר. למדנו שסידורים בתוך המשפחה יכולים לתת מענה של חום, אהבה וטיפול פיזי מיטיב אך לעיתים מגיע שלב בתהליך ההתבגרות של הילד שהקרובים לו לא מצליחים להתמודד עם קונפליקטים. סידורים כאלה לא מתאימים לכל מקרה והם תלויים גם בגיל הילד. לעיתים היכולת של הסבים לקבל תהליך הדרכה וליווי הינה מועטה. קשה ולוקח זמן לייצר יחסים של אמון עם אותם סבים וסבתות שבעצמם פגשו לאורך השנים גורמים משירותי הרווחה ולא מאמינים במערכת. אנחנו רואות במשפחות האומנה שותפות שלנו ועושות מאמץ גדול מאוד לחבור אליהם לשותפות מלאה, החל מהמפגש הראשון.

האתגר הבא הוא להמשיך להתמודד באופן יצירתי עם שגרת החירום החדשה שנוצרה.

המטופלים על ידי קרובי 7.10- בימים אלה נקלטים יתומי ה משפחתם. אנחנו פועלות ללא לאות כדי שקליטתם תהיה מיטיבה. עמלנו על פיתוח מענים משוכללים יותר עבורם ומקוות לייצר קשר מיטיב שיעזור להם במשימתם החדשה והקשה - טיפול בילדים יתומים כשהם בעצמם בטראומה. אתגר נוסף הוא למצוא עובדות סוציאליות מנחות אומנה ומטפלים למרכזים הטיפוליים שלנו, פסיכולוגים, עובדות סוציאליות ופסיכותרפיסטים שלהם ניסיון עם ילדים שחוו טראומה. הרבה מהילדים שלנו עברו פגיעות ראשוניות ביחסים. יש לנו חדר טיפול באופקים שצריך מטפלת; יש חדרי טיפול בדימונה, בערד ובקרית גת. בבאר שבע יש חמישה חדרי טיפול. חשוב לציין שאנחנו מוכרים לצרכי התמחות ונשמח לקלוט אנשי טיפול, בפרט בימים אלה שנדרשת התערבות טיפולית רחבה עם כמעט כל משפחות האומנה מהדרום.

בעבר, נתנו מענה ממוקד לתושבי העוטף שנתקפו חרדות או התקשו לצאת מהממ"ד, וכיום זה מענה שצריך להינתן לכל תושבי הדרום.

צילום: ניר קידר | בארי

17 חרוב מהשטח