מכון חרוב - התמודדות עם נוכחות פוגע בגיר בקהילה

התמודדות עם נוכחות פוגע בגיר בקהילה — מתווה לצוותי מוגנות ולמנהיגי קהילות

מכון חרוב סיוון תשפ"ד | | 2024 קיץ

תוכן עניינים

. תקציר 4 . הקדמה 6 . רציונל המתווה 10 . שלוש מפות מנחות להתמודדות ראשונית עם פוגע בקהילה: 12 – מפה אתית מפה ראשונה — 13 – מפת ההקשרים הקהילתיים של הפגיעה מפה שנייה — 16 – בין חוק לקהילה מפה שלישית — 20 . תפקידו של צוות מוגנות באירוע של פוגע בקהילה 27 . הנחיות לתגובה קהילתית בעת כניסת פוגע לקהילה לאחר סיום הליך משפטי או מיצויו 29 . המלצות להתערבות ולניטור במרחבים קהילתיים מקוונים 32 . מידע חשוב 34 . לקריאה נוספת 35 . נספחים 37 — תפקידם של צוותי מוגנות יישוביים

3

תקציר

מסמך זה מציג מתווה עבור צוותי מוגנות ומנהיגי קהילות הנדרשים להתמודד עם פוגע בקהילה. מטרתו היא להדגיש נקודות לחשיבה ולהקנות כלי עבודה ראשוניים לצוותי מוגנות, כדי לסייע להם להוביל את הקהילה באירוע מלחיץ ומורכב זה. זהו מסמך הצהרת כוונות בנוגע לנורמות חברתיות ראויות בקהילה בעת נוכחות פוגע בתוכה.

המתווה מבוסס על שלושה עקרונות: 1 .

בתוכה ולאירוע פגיעה היא היא תגובה נכונה של קהילה לנוכחות פוגע הדרך ליצירת מרחב קהילתי מוגן ובטוח. לעומת זאת, שתיקה או התעלמות קהילתית מהוות קרקע פורייה לפגיעות נוספות. פגיעות מיניות אינן רק אירוע אישי בין פרטים, אלא אירוע קהילתי הנטוע במגוון הקשרי החיים. 2 . בתוכה ואת הנורמות להגדיר את גבולות המקובל והרצוי קהילה יכולה הרצויות לַחֲבֵרּות בה. לנורמות הקהילתיות תפקיד חשוב גם במקרים ללא מענה בחוק. 3 . כלפי הנפגעות והנפגעים הראשונית של הקהילה צריכה להיות המחויבות , ובמצב אידיאלי הם גם שותפים לתהליך. ובני משפחותיהם אירועים של חשיפת פוגע בקהילה, או הצטרפות או חזרה שלו לקהילה, הם אירועי משבר קהילתי. כמענה למשבר זה, המתווה מציע שלוש מפות שצוותי מוגנות ומנהיגי קהילות יכולים להשתמש בהן כנקודות אחיזה ראשוניות במקרים אלו. שלוש המפות הן: 1 . – מפה המפרטת חמישה עקרונות שהם מעין מצפן המסייע מפה אתית לצוותי המוגנות להתוות דרך ראויה באירוע של פוגע בקהילה. 2 . – מפה המסייעת לצוות המוגנות למפות את המאפיינים מפה הקשרית והגבולות של האירוע בקהילה, וכך לתת תגובה מדויקת יותר. 3 . – מפה המתייחסת להיבטים המשפטיים של מפת 'בין חוק לקהילה' פוגע בקהילה ולמרחבים שבהם המשפט מוצה אך הקהילה יכולה וצריכה להיכנס לפעולה.

4

נוסף על שלוש המפות, שהן כלי ראשוני לטיפול באירוע עבור צוותי המוגנות, בחרנו להעניק לקהילות את המידע הבא: • אירוע פוגע בקהילה. תפקידו של צוות המוגנות להיות הגורם המתכלל הוא הכתובת לכל הנוגעים באירוע ועבור כלל הקהילה. ביכולתו של הצוות להפוך את המשבר הקהילתי להזדמנות ליצירת סביבה של צמיחה, חוסן ומוגנות. • , כדי להגשים עקרונות קהילתיים שמומלץ להציב מול פוגע ובאופן פומבי את רצונה של קהילה ליצור מרחב בטוח השולל פגיעות. בבסיסם עומדים הצורך לתת תוקף, נראות והכרה לנפגעים ולאירוע הפגיעה, וההבנה כי אין לאפשר את נוכחותו של פוגע בקהילה באופן אוטומטי לאחר שריצה את עונשו או שההליך הפלילי מוצה. • במרחבים ולניטור של אירוע נוכחות פוגע או פגיעה עקרונות להתערבות של קהילות. זאת מתוך הבנה כי התערבות נכונה במרחבים אלו מקוונים עשויה להפוך אותם מקרקע פורייה להתלהמות ולחשיפה לא מותאמת לכלי ליצירת חוסן ומודעות.

5

הקדמה

מסמך זה מציג מתווה עבור צוותי מוגנות ומנהיגי קהילות הנדרשים להתמודד עם פוגע בקהילה ולהוביל אירוע זה ברמה הקהילתית. שיסייעו להם לתת לצוותי מוגנות כלי עבודה למסמך זה שתי מטרות. ראשית, לתת מענה מדויק ולבנות תוכנית עבודה מסודרת ככל האפשר במקרים המגוונים הצהרת כוונות בנוגע לנורמות של נוכחות פוגע בקהילה. שנית, מסמך זה הוא רצויות בקהילה כאשר נחשף אירוע פגיעה שהתרחש בה, או כאשר חברתיות היא נדרשת להתייחס לאירוע פגיעה עקב נוכחותו של פוגע בתוכה. כמו כן, המסמך מעניק לעוסקים בדבר מקבץ ראשוני של נקודות לחשיבה, עקרונות והמשגות להתמודדות עם נוכחות פוגע בקהילה – אירוע המהווה לרוב משבר . להלן ייקרא המסמך בקיצור 'מתווה ואבני דרך' קהילתי – ועל כן הוא מציג גם 'מתווה'. למי מיועד מתווה זה? מתווה זה מתייחס למצבים שונים של נוכחות פוגע בקהילה או היערכות לנוכחותו: חשיפה עכשווית של פגיעה, פוגע שבעניינו מופעל הליך משפטי על שלביו השונים, ופוגע החוזר או מצטרף לקהילה. המתווה מתייחס גם למקרי פגיעה שלא טופלו במסגרת החוק בהיעדר תלונה, הרשעה או מסיבות אחרות. מתווה זה מתייחס לנוכחותם בקהילה של פוגעים בגירים בלבד, לכל הפחות בנקודת הזמן שהקהילה נדרשת למתווה. המתווה מתייחס לכל מקרי הפגיעות – בקהילה, במשפחה, מצד גורם סמכות, ולכל המינים – נפגעות ונפגעים, פוגעים ופוגעות. נבקש להפנות את תשומת הלב כי המסמך נוקט בלשון 'פוגעים' בשל הריבוי במספר הפוגעים שהם גברים, אך המתווה רלוונטי גם לנשים פוגעות. המתווה מתייחס לפוגעים שהם דמויות מוכרות וותיקות בקהילה וגם לתושבים חדשים המתכוונים להצטרף אליה. מתווה זה פונה לקהילות רבות ושונות: יישובים קהילתיים, קהילות עירוניות וקהילות בתי ספר, קהילות חילוניות, דתיות ומסורתיות. הוא מתייחס לקהילות לפי קרבה גיאוגרפית ולא לקהילות וירטואליות במהותן – אם כי גם קהילות כאלו יוכלו להפיק ממנו ידע וכיווני מחשבה.

6

למתווה זה שלושה עקרונות מנחים מבוססי ידע מקצועי ומחקרי:

1

תגובה קהילתית מיטיבה למצב המורכב של אירוע פגיעה ונוכחות פוגע בקהילה היא היא הדרך ליצירת מרחב קהילתי מוגן ובטוח. לעומת זאת, שתיקה או התעלמות קהילתית מהוות קרקע פורייה לפגיעות נוספות. פגיעות מיניות אינן רק אירוע אישי או בין־אישי של פרט או משפחה, אלא אירוע קהילתי הנטוע במגוון הקשרי החיים.

2

קהילה יכולה להגדיר את גבולות המקובל והרצוי בתוכה ואת הנורמות הרצויות לחברות בה. לקהילה תפקיד חשוב גם במקרים ללא מענה בחוק.

3

המחויבות הראשונית של מתווה זה היא כלפי הנפגעות והנפגעים. מחויבות זו כוללת מתן תמיכה ומתן שליטה ככל האפשר בתהליך הקשה של חשיפת פגיעה, טיפול בה והחיים שאחריה. מחויבות זו היא חלק מיצירת מרחב קהילתי בטוח. אף שמתווה זה נוטה להתמקד בקושי הקהילתי שנוכחות הפוגע גורמת, הנחת היסוד היא כי באירוע פגיעה יש להתמקד בנפגעים ולשים אותם בראש סדר העדיפויות. מתווה זה הוא תוצר חשיבתם של אנשים ונשים מובילים ומובילות העוסקים בפגיעות מיניות ובקהילות, מזוויות אתיות, משפטיות, טיפוליות ודתיות, שיפורטו להלן. מקיף ככל שיהיה, המתווה אינו יכול לתת מענה לכל המקרים, והוא מבקש להציג עקרונות עבודה ראשוניים. איננו רואים במתווה זה תוצר מושלם אלא בסיס טוב דיו להרחבה, לשכלול ולשיח ציבורי בנושא. אנחנו רואים במתווה פתח לשיחה ונשמח לקבל תגובות.

7

אנו מודים למשתתפים בתהליך על הירתמותם והשקעת הזמן והמשאבים במשימה חשובה זו: , יועץ ארגוני־קהילתי. מנהל המחלקה לעבודה קהילתית, מלווה MBA , אבי אונגר קהילתי ומרכז צוותי מוגנות במועצה האזורית גוש עציון. פרויקטור של מכון חרוב בתוכנית הכשרת צוותי מוגנות , מנהל מרכז אורשינא לנערים וצעירים שעברו פגיעה מינית, עו"ס אורי שרמן עמותת עלם , מנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז ירושלים וראש פורום עו"ד אושרת שוהם עבירות מין בפרקליטות , מייצגת נפגעי עבירות מין עו"ד הדר עזרא , ראש המרכז לאתיקה, ארגון רבני צהר הרב יובל שרלו , רכזת קהילות והמגזר הדתי והחרדי במרכז סיוע לנפגעות ונפגעי יונינה פלנברג תקיפה מינית בתל אביב , רבנית קהילה, ר"מית בבית מדרש לנשים וחברה בארגון הרבנית כרמית פיינטוך הרבני 'בית הלל' , רפרנטית נפגעי עבירה וממונה בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) עו"ד ליזו וולפוס – לשעבר ראש מחלקת נוער עו"ד (נצ"מ בדימוס) מאיר־דב ברקוביץ' (ברקו) ומשפחה במטה הארצי של המשטרה והמשנה ליועמ"ש המשטרה. מכון מנדל למנהיגות, ירושלים מלכה פיוטרקובסקי, , קרימינולוגית קלינית מטפלת בפוגעים מינית ובילדים עם התנהגות נגה חסון מינית לא מותאמת במסגרות שונות , פסיכותרפיסטית, מטפלת ביחידה לפגיעות מיניות, מרכזת עו"ס רויטל אברמסון צוותי מוגנות מינית במועצה אזורית יואב , עו"ס קהילתית ומנחת צוותי מוגנות עו"ס רות פרנקנבורג , מטפל בפגיעות מיניות ומנהל חינוכי בעמותת 'לתת פה' – שניאור וולקר תוכניות מוגנות מינית

8

חברות מכון חרוב: , מנהלת תחום פגיעות מיניות, מכון חרוב עו"ס טלי שלומי , מנהלת אגף פיתוח ופרויקטים, מכון חרוב עו"ס נעמי גוטמן , מנהלת קמפוס חרוב לילדים ורכזת תוכניות חוק ומשפט, עו"ד עפרה בן מאיר מכון חרוב

9

רציונל המתווה

אירועים של חשיפת פוגע בקהילה, או הצטרפות או חזרה שלו לקהילה, הם אירועי משבר שיכולים לעורר תחושות קשות בקרב צוות המוגנות והקהילה: אי־ ודאות, אובדן שליטה, תחושת עמימות וערפול ביחס למציאות ו/או שינוי דרסטי של המציאות. כל אלו עשויים להביא איתם לחץ וחרדה. כמענה לתחושות אלו, כדי לסייע בהבהרת המציאות וכדי לתת נקודות אחיזה בסיטואציה של משבר, בחרנו להציע שלוש מפות למתווה:

מפה חוקתית משפטית

מפה הקשרית

מפה אתית

מפות אלו, הנערמות זו על גבי זו, כמו ביציאה למסע ניווט או בבחינת תא שטח, הן הכלי הראשוני שאמור לסייע למנהיגי קהילות ולצוותי מוגנות, במקרים הסבוכים של חשיפת פוגע ופגיעה בקהילה ו/או חזרה או הצטרפות של פוגעים לקהילות. אנו מציעים לצוותי המוגנות להתכנס בעת אירוע, טרם תגובה, לעבור ביסודיות על שלוש המפות ולבחון את המשמעויות הנגזרות מהן בנוגע למקרה שהם עוסקים בו. כבסיס להתבוננות וכדי לתת מענה למקרה, לשלוש המפות לעיל נוסף המידע הבא: • תפקיד צוות מוגנות באירוע של פוגע בקהילה. • הנחיות לתגובה קהילתית בעת כניסת פוגע לקהילה לאחר סיום הליך משפטי או מיצויו. • המלצות להתערבות ולניטור במרחבים קהילתיים מקוונים באירוע נוכחות פוגע או בחשיפת פגיעה.

10

שילובם של שלוש המפות והמידע הנוסף במתווה יוצר מפה ומצפן ראשוניים עבור צוותי מוגנות ומנהיגי קהילות. המתווה אמור לסייע לעוסקים בדבר להבין היכן הם עומדים ולאן הם שואפים ללכת במרחב של אי־ודאות, מורכב ומרובה לחצים. בברכת סביבה קהילתית בריאה ובטוחה, , מנהלת תחום פגיעות מיניות, מכון חרוב עו"ס טלי שלומי , מנהלת אגף פיתוח ופרויקטים, מכון חרוב עו"ס נעמי גוטמן , מנהלת קמפוס חרוב לילדים ורכזת תוכניות חוק ומשפט, עו"ד עפרה בן מאיר מכון חרוב , רכזת צוות מחקר, מכון חרוב אושר ברנע , עוזרת מחקר, מכון חרוב נוי ישראלי

11

שלוש מפות מנחות להתמודדות ראשונית עם פוגע בקהילה

12

מפה ראשונה מפה אתית

הבסיס האתי להובלה קהילתית מפה זו מציעה חמישה עקרונות המהווים את של נוכחות פוגע בקהילה בעת חשיפתו, חזרתו או הצטרפותו לקהילה. כאמור בהקדמה, עקרונות אלו אמורים ליצור מפה ומצפן עבור צוותי מוגנות ומנהיגי קהילות הפועלים במרחב מלחיץ ומורכב. עקרונות אלו מנוסחים בקצרה ובפשטות, אך אנו מציעים לצוותי מוגנות לשבת יחד ולהתעמק בהם בבואם להתמודד עם אירוע של פוגע בקהילה.

המפה האתית:

תהליך משמעותי

סולם מחויבות

עמדת הנפגעים

הבסיס האתי להובלה קהילתית

הזדמנות לצמיחה קהילתית

נראות תוקף והכרה

13

– נוכחות של פוגע בקהילה, הן בחשיפתו ובזיהויו כפוגע והן תהליך משמעותי תהליך משמעותי עם חברי הקהילה, בהצטרפותו או בחזרתו לקהילה, מחייבת , שמטרתו להגיע להבנות והסכמות שיסייעו בניהול הנפגעות והנפגעים, והפוגע נכון של אירוע משברי זה.

של צוות המוגנות ושל הקהילה בהתמודדות עם פוגע בתוכה: סולם המחויבות

נפגעות ונפגעים: נפגעי עבר, משפחותיהם וכן נפגעים פוטנציאליים

מרקם קהילתי

משפחת הפוגע

הפוגע

* הקהילה אינה מחויבת לנוגעים בדבר באותו אופן ובאותה רמה. יש לקרוא את סולם המחויבות מלמעלה למטה.

14

– חשיפת פוגע בקהילה, או הצטרפות או חזרה של פוגע עמדת הנפגעים לקהילה הן אירועים רבי־משמעות עבור הנפגעות והנפגעים ומשפחותיהם, והן יש לתת תשומת לב מרבית לעמדת עלולות לגרום טראומה חוזרת. לפיכך, וגם למצבם הרגשי החברתי. הנפגעות והנפגעים ורצונם שימו לב למקרים שהנפגע/ים מסרב/ים לחשוף את המקרה, או שהפגיעה לא נחשפה – אז עמדת הנפגע/ים עומדת במתח עם הרצון לשמור על מוגנות הקהילה למרות נוכחות הפוגע. במקרים אלו, אפשר לנסות לגייס את הנפגע/ ים כשותפים למניעת פגיעות נוספות, וכך גם להעניק להם תחושות של שליטה, הכרה ומשמעות. – חשיפת פוגע בקהילה, או הצטרפות או חזרה הזדמנות לצמיחה קהילתית של פוגע לקהילה הן אירוע קהילתי שלו מעגלי השפעה רחבים. אירוע משבר זה . כמו כן, הזדמנות לצמיחה קהילתית ולחיזוק החוסן הקהילתי יכול להוות גם . עבודה קהילתית נכונה הזדמנות לחיזוק המוגנות הקהילתית הוא טומן בחובו באירוע כזה תמנע פגיעות נוספות. העבודה הנוגעת לאירוע זה היא מרובת גורמים – צוות מוגנות קהילתי הוא הכתובת הראשונית לטיפול באירוע, בשיתוף עם מחלקת הרווחה וגורמים נוספים. הם תנאי לחברות של פוגע מתן נראות ותוקף חברתי לנפגע וכן הכרה בפגיעה בקהילה. אומנם קהילה אינה יכולה למנוע מגורי אדם בתוכה במקרים רבים, אך , לשדר בבירור שהפוגע/ים בלתי רצוי/ים במעגלים קהילתיים שונים היא יכולה ושיש לקהילה תנאים שעל הפוגע למלא כדי להיות שוב רצוי במעגלים אלו. תהליך כניסת פוגע לקהילה צריך להיות מתואם עם הנפגעות והנפגעים. ריצוי עונש כחוק אינו תנאי מספק לקבלה קהילתית של פוגע.

15

מפה שנייה מפת ההקשרים הקהילתיים של הפגיעה

של מקרי חשיפת פוגע, נוכחות שישה היבטים להקשר הקהילתי מפה זו מציעה פוגע בקהילה ו/או חזרת פוגע לקהילה. המפה תעניק לצוותי מוגנות מבט כולל על ההקשר הקהילתי של המקרה בנקודת הזמן הנוכחית ותסייע להם להבחין הבחנות שיאפשרו לפעול באופן נכון ומדויק ככל האפשר. המיפוי הראשוני המוצע כאן הוא תיאורי – לא שיפוטי. הוא אמור לסייע לצוות המוגנות להבין איפה הוא עומד באירוע זה, לפני נקיטת עמדה וכניסה לפעולה. אנו מציעים לצוותי מוגנות לשבת יחד ולתת מענה מעמיק לשאלות שלהלן.

המפה ההקשרית:

ציר הזמן

מיקום הנפגעים

הפגיעה בתוך הקהילה

ששת ההיבטים של ההקשר הקהילתי

פרופיל הפוגע והפגיעה

אופי הקהילה

התייעצות עם גורמים חוץ־קהילתיים

16

1 . – על צוות המוגנות לבחון היכן האירוע שהוא מיקום האירוע על ציר הזמן עוסק בו ממוקם בציר הזמן הבא:

סיום ריצוי עונש ענישה הליך משפטי חשיפה פגיעה

• בשלבים שונים על ציר הזמן, הקהילה יכולה ונדרשת להגיב באופן שונה. • המגבלות והזכויות החוקיות של הקהילה, של הנפגע/ים ושל הפוגע משתנים בשלבים השונים (לכך התייחסות נרחבת במפה השלישית). • מיקומו של האירוע על ציר הזמן משפיע גם על דחיפות התגובה הנדרשת.

2 . – על צוות המוגנות לבחון את השאלות מיקומם של הנפגעים ומשפחותיהם הבאות, המתייחסות לעמדתם של הנפגע/ים ומשפחותיהם ביחס לאירוע חשיפתו, הצטרפותו או חזרתו של פוגע לקהילה. יש לשאול את השאלות הבאות:

• האם הנפגעות והנפגעים נחשפו ברבים? • האם הם מעוניינים לחשוף את הפגיעה? • באיזה תהליך קהילתי הם מעוניינים? • עד כמה כניסתו של הפוגע לקהילה משבשת את שגרת חייהם של הנפגעות והנפגעים, לתפיסתם?

• האם הנפגעות והנפגעים חיים כעת בקהילה? • מהם הכוחות והמשאבים העומדים לרשותם? • האם יש קולות שונים בקבוצת הנפגעות והנפגעים?

17

3 . – על צוות המוגנות לבחון את השאלות מיקומה של הפגיעה בתוך הקהילה הבאות, המתייחסות לעמדתה של הקהילה ביחס לאירוע חשיפתו, הצטרפותו או חזרתו של פוגע לקהילה. מובן שהקהילה אינה מדברת בקול אחד, וגם לכך יש להתייחס. יש לשאול את השאלות הבאות: • עד כמה הסיפור מוכר לקהילה, ובאיזה אופן? • עד כמה הפגיעה נתפסת כחמורה בעיני הקהילה? • אילו קונפליקטים בסולם המחויבות קיימים בקהילה בהתייחס למקרה? • מהו מעמדם ומקומם של הנפגע/ים ומשפחותיהם בתוך הקהילה (דמויות מובילות, דמויות שוליים, חלק מהזרם המרכזי של הקהילה, תושבי קבע או תושבים זמניים)? • מהו מעמדו של הפוגע בקהילה? מהו מעמדה של משפחתו? • האם יש היסטוריה של פגיעות בקהילה? האם יש פגיעות הקשורות לאירוע הנוכחי? כיצד טופלו או לא טופלו אירועי עבר של פגיעה בקהילה? • האם ובאיזה אופן התרחשה הפגיעה במרחב הקהילתי (מחוץ לקהילה / בבית כנסת / במרחב חינוכי / במרחבים 'מתים' / אחר)? • האם ובאיזה אופן יש לפגיעה קשר למרחב התרבותי או הדתי של הקהילה? מעגלי הקהילה המושפעים מהאירוע: בהקשר זה, יש לבחון לעומק את • כיצד האירוע משפיע על קבוצות שונות בקהילה? (דוגמה למעגלים קהילתיים: משפחת הנפגע, משפחת הפוגע, משפחות מורחבות, שכנים, חברי גיל או קבוצת שווים, חברים בקהילות סמוכות, בעלי תפקידים בקהילה – בשכר או בהתנדבות, ועובדי מערכות קהילתיות). • האם כל המעגלים מודעים לאירוע באותו האופן? האם יש שוני בתפיסת האירוע במעגלים שונים בקהילה? • יודגש כי משפחת הפוגע אינה אשמה בפגיעה! לעיתים קרובות היא אינה מגבה את הפוגע ואף סובלת ממעשיו ומהשלכותיהם. יש להקדיש תשומת לב מיוחדת גם לה.

18

4 . פרופיל הפוגע/ים והפגיעה – על צוות המוגנות לבחון את השאלות הבאות, המתייחסות לפרופיל הפוגע/ים והפגיעה: • מהו גיל הפוגע/ים? (קטין / בוגר / קטין בעת הפגיעה שנעשה בגיר). • מהו אופי הפגיעה? (פגיעה בתוך המשפחה, פגיעה במרחב הקהילתי, פגיעה בקבוצת שווים, פגיעה של בוגר בקטין, פגיעה מצד גורם סמכות). • האם מדובר בפוגע יחיד או בקבוצה של פוגעים? האם יש נפגע אחד או מספר נפגעים? • מהו סוג הפגיעה? (פגיעה הכוללת מגע פיזי, פגיעה וירטואלית, חשיפה לתכנים לא מותאמים, פגיעה מילולית, סוג אחר). • מהי חומרת הפגיעה? • האם קיים מעגל פגיעה שניוני, ואם כן מהו? • האם הפוגע/ים חי/ים בקהילה כעת? האם הפוגע מבקש להצטרף לקהילה כתושב חדש? כתושב חוזר? 5 . – יש לשאול את השאלות הבאות, המתייחסות לאופי הקהילה: אופי הקהילה • מהם הכוחות ומהם האתגרים של קהילה? • האם גבולות הקהילה ברורים (עיר / יישוב סגור / יישוב עירוני / קהילת בית כנסת / קהילת בית ספר)? מהו גודלה של הקהילה? • מהם גבולות ההתערבות של מנהיגי הקהילה וצוות המוגנות בעיני הציבור? • מהי זיקתם למקרה של בעלי התפקידים בקהילה? • מהם המרחבים הדיגיטליים הקיימים בקהילה (קהילנט / קבוצות וואטסאפ / קבוצות פייסבוק / קבוצות בוגרים / אחר)? ראו בהמשך התייחסות לעניין. 6 . – צוות המוגנות יהיה בקשר עם המחלקה התייעצות עם גורמים חוץ־קהילתיים לשירותים חברתיים ועם גורמי חוץ אחרים הרלוונטיים לנסיבות המקרה כגון: שיטור קהילתי, גורמי חינוך רלוונטיים, מעסיקים. הכול לפי מידת העניין.

19

מפה שלישית בין חוק לקהילה

מפה זו מתייחסת להיבטים המשפטיים של נוכחות פוגע בקהילה. מטרתה להבהיר לצוות המוגנות באיזה מרחב הוא פועל ברמה החוקית, וכן היכן המרחב החוקי מגיע למיצוי והקהילה יכולה ואמורה להיכנס לפעולה. המפה מחלקת את מגבלותיהם וזכויותיהם החוקיות של הנפגעים והקהילה לשני שלבים על ציר הזמן, שבהם המענה הנדרש הוא שונה.

ציר זמן – השלבים שהמפה החוקתית המשפטית רלוונטית להם:

סיום ריצוי עונש ענישה הליך משפטי חשיפה פגיעה

2

1

1 . מרגע החשיפה ועד לסיום ההליך המשפטי 2 . לאחר סיום ההליך המשפטי ו/או ריצוי עונש

המפה מתייחסת לתרחישים שונים של סיום הליך משפטי ולמשמעויות השונות של תרחישים אלו עבור הקהילה. באמצעותה נחשפים הפערים הקיימים בחוק ביחס ליכולתם של קהילות, נפגעות ונפגעים ליצור מרחב בטוח בהינתן פוגע . קריאה לקובעי מדיניות לפעול לשינוי בנושא בתוכן או בסביבתם. זוהי

יש לזכור כי גם ללא מענה בחוק, לקהילה יש את היכולת להגדיר את גבולות המקובל והרצוי בתוכה ואת הנורמות הרצויות לחברות בה.

20

) מרגע החשיפה ועד לסיום ההליך המשפטי 1(

זכויות הנפגע/ת •

– אם הנפגע/ים הם קטינים, הם זכאים לסיוע ראשוני במסגרת סיוע ראשוני ). הסיוע 2008- חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (התשס"ח יינתן במרכזי הסיוע. אפשר לקבל אבחון וטיפול רפואיים ונפשיים ולהיפגש עם חוקרת ילדים, חוקרת משטרה, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער. במרכזי הסיוע יש גם אפשרות לליווי משפטי ומתבצעת הפניה לשירותי סיוע משפטיים וטיפוליים ארוכי טווח. • – קטינים נפגעי עבירות מין זכאים גם לטיפול נפשי ארוך סיוע ארוך טווח טווח הניתן במרכזים ייעודיים וממומן מטעם המדינה. נוסף על כך, הם זכאים לייצוג משפטי בחינם מרגע הגשת כתב אישום, וקודם לכן בענייני חיסיון. • – בדרך כלל בעבירות מין מוטל צו איסור פרסום. לפי סעיף איסור פרסום לחוק העונשין, אסור לפרסם את שמו של המתלונן על עבירות מין ללא 352 רשותו או ללא רשות בית המשפט. הדבר אמור גם בפרסום חלקי ומרומז. הצו חל על פרטי זהותם של מתלוננים, ולעיתים גם על שם הפוגע. תכליתו של צו איסור הפרסום היא הגנה על הנפגע/ת. • בחוק זכויות נפגעי עבירה, לנפגע/ת 6 – לפי סעיף זכות להגנה מפני פוגע עבירה זכות להגנה מפני הפוגע, גם תוך כדי הליך פלילי וטרם הגשת כתב אישום. בית המשפט מוסמך להעניק לנפגע/ת עבירה הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ עם פוגע. ניתן לקבל מהמשטרה מידע על אודות הזכות להגנה. השימוש בסעיף זה אינו נפוץ אך קיים. • – כל אזרח זכאי להגנה מפני פגיעה בשלוות חייו, מניעת הטרדה מאיימת בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או ). צו מניעת 2001- שפגע בגופו – לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת (התשס"ב הטרדה מאיימת אוסר על הטרדת הנפגע, על איום או בלישה אחריו, ועל יצירת קשר עימו. הצו יכול להיות מופעל גם בהימצאות של הפוגע בסמוך לנפגע, למקום מגוריו או למקום עבודתו. בתיקים מסוימים העוסקים בפגיעה מינית הוצא בעבר צו למניעת הטרדה מאיימת. עם זאת, לרוב נדרש להוכיח שהטרדה פעילה התרחשה. על פי שורת הדין, על הנפגע/ת להגיע לבית המשפט כדי לקבל את הצו. • כמו כן לנפגע העבירה זכות להביע עמדה לעניין עיכוב הליכים, הסדרי טיעון וסגירת התיק, וכן זכות למסור הצהרת נפגע עבירה שתוגש לבית המשפט.

21

אינטרסים, זכויות ומגבלות של הפוגע •

– לפוגע עומדת חזקת החפות בשלב שהוא חשוד. כך הוא חזקת החפות יכול להמשיך לנהל את חייו כרגיל. יש לזכור כי חזקת החפות היא מבחינת החוק בלבד ואינה מעידה בהכרח על חזקת חפות אתית קהילתית. • – לעיתים צו איסור פרסום חל גם על שם הפוגע. איסור פרסום

עשה ואל תעשה לקהילה עשה: •

– הקהילה יכולה לעבוד למען 'עשיית טוב'. התמקדות במענים קהילתיים היא יכולה להגביר פעולות של הסברה ושיח בנושא מוגנות בתוכה, גם ללא התייחסות ישירה למקרה עצמו. דווקא בזמן חשיפת אירוע פגיעה בקהילה, עבודה מניעתית היא משמעותית ביותר. היא עשויה לחזק את תחושת הביטחון הקהילתי המעורער. שיח קהילתי על מוגנות דווקא בשלב זה מוכיח שהקהילה לא תכיל אירועים כאלו בשתיקה. • – הקהילה יכולה לשתף פעולה עבודה קהילתית עם הנפגעים ומשפחתם עם הנפגעים ומשפחתם, כדי להפעיל את האמצעים החוקיים שעומדים לרשותם ועשויים לסייע גם לקהילה – ובכללם תהליכי מיצוי זכויות והגנה. אל תעשה: • – יש להיזהר מפני תהליכים בקהילה שיגרמו הימנעות מזיהום חקירה זיהום חקירה וכן ספק סביר בהליך הפלילי שעלול לפגוע בתוצאותיו. נפגעים יכולים לספר מרצונם על האירוע, אך אין לעסוק בבירור גרסאות או בדיבוב. כאשר נפגעים באים ומספרים על פגיעה – על הגורמים הקהילתיים להתמקד במענים, ולא להיות גוף חוקר. אם הקהילה רוצה לפרסם הודעה מסודרת על אירוע פגיעה, כדאי להיוועץ בגורם משפטי. הודעה כזו יכולה לכלול מידע פרטני מצומצם ולהתמקד בנורמות ובתגובה של הקהילה. • – על הקהילה להימנע מלהפעיל הימנעות מהפעלת לחץ באופן לא חוקי לחץ על אדם להודות במעשיו או לקבל אחריות שלא באופן וולונטארי. על הקהילה ליצור מצב שמעודד פוגעים לצמצם הופעה פומבית, ואף לקבל אחריות וטיפול ולתת פיצויים, ללא הצבת תנאים היכולים להיחשב סחיטה באיומים, כפי שזו מוגדרת בחוק. קהילה יכולה לקבוע את הנורמות הרצויות מבחינתה ואת העובדה שאדם מסוים אינו רצוי במרחבים מסוימים.

22

• – כנזכר לעיל, בפרסום פרטי הנפגעות או הנפגעים הימנעות מפרסום אסור ולעיתים גם הפוגעים, יש לפעול בהתאם לצו איסור פרסום.

) לאחר סיום ההליך המשפטי ו/או ריצוי עונש 2(

זכויות הנפגע/ת •

– לאחר הרשעה, נפגעי עבירה זכאים להגנה מפני זכות להגנה מפני פוגע היתקלות תדירה בעבריין מין שפגע בהם, בהתאם לחוק מגבלות על חזרתו של ). לפי חוק זה, בית המשפט 2004- עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (התשס"ה רשאי להטיל על עבריין מין מגבלות על עבודה, על מגורים או על לימודים בקרבת הנפגע/ים, לאחר ששוכנע כי לנפגע/ים עשוי להיגרם נזק בשל כך. • – נפגעי עבירה זכאים לקבל דיווח על התקדמות זכות לדיווח על הליך משפטי בתיק העוסק בפגיעה בהם, כולל מידע על חופשותיו של הפוגע ושחרורו ממעצר, וכן זכות להביע עמדה לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים/ועדת שחרורים ולעניין חנינה. • – נפגע זכאי לפיצויים מהפוגע אם אלו נפסקו לטובתו בגזר הדין, פיצויים לחוק העונשין. 77 בהתאם לסעיף

אינטרסים, זכויות ומגבלות של הפוגע •

– לפוגע עומדת זכות חוקית לחיות את חייו כרצונו 'שילם את חובו לחברה' לאחר ריצוי עונש או סיום הליך משפטי. כנזכר לעיל בעניין חזקת החפות, הזכות החוקית אינה מעידה בהכרח על בחירתה האתית של קהילה לצאת חוצץ ולפעול נגד פוגע מורשע. • – עבריין מין יכול להיות נתון לפיקוח, בהתאם לחוק חובת פיקוח משטרתי פיקוח ומעקב על עברייני מין. צו הפיקוח יינתן בבית המשפט בהתאם להערכת מסוכנות שתקבע כי הסיכון אינו נמוך. צו הפיקוח והערכת המסוכנות הם חסויים.

23

עשה ואל תעשה לקהילה עשה: •

– גם לקראת חזרתו או הצטרפותו של פוגע התמקדות במענים קהילתיים לקהילה לאחר ריצוי עונש או בתום הליך משפטי, הקהילה יכולה לפעול למען 'עשיית טוב' ולהגביר פעולות שיח והסברה בנושא מוגנות. כנזכר לעיל, גם בשלב זה פעולות אלו יכולות לחזק את תחושות הביטחון והשליטה בקהילה והן מגדירות את הנורמות הרצויות בעיני הקהילה. • – גם לקראת חזרתו או עבודה קהילתית עם הנפגעים ומשפחתם הצטרפותו של פוגע לקהילה לאחר ריצוי עונש או בתום הליך משפטי, הקהילה יכולה לשתף פעולה עם הנפגע כדי להפעיל את האמצעים החוקיים שעומדים לרשותו ועשויים לסייע גם לקהילה. • – קהילה הגבלת פוגע באמצעים חברתיים והגדרת נורמות חברתיות יכולה להגביל את הקבלה המחודשת של פוגע בחברה ולצמצמה באמצעים חברתיים. כמו כן, קהילה יכולה להגדיר בפומבי ו/או לפוגע עצמו את עקרונותיה הקהילתיים נוכח הרצון שלו לחזור או להצטרף אליה – עקרונות הכוללים קבלת אחריות לפגיעה והכרה בה, כפי שיפורט להלן. • – במקרה של חשד להפרת צו פיקוח, אפשר לפנות פנייה למשטרה למשטרה. אל תעשה: • כנזכר לעיל, יש להימנע מהפעלת לחץ באופן לא חוקי ומפרסום אסור.

24

מהי המשמעות של סיום הליך משפטי עבור הקהילה? סדר בבלגן:

תרשים זרימה – מההליך המשטרתי ועד סיום ההליך המשפטי:

הליך במשטרה

סגירת תיק ללא ב אישום הגשת כ

ב אישום הגשת כ

הליך משפטי ברשויות המשפט

חשוב לציין כי הליך משפטי עשוי להסתיים בדרכים שונות; אלו דורשות מהקהילה תגובות שונות כלפי האירוע והפוגע. לסגירת תיק ללא הגשת כתב אישום ישנן שלוש עילות המנויות בחוק: 1 . – במקרה זה, המשטרה מנקה את החשוד מהאשמה היעדר אשמה המיוחסת לו בתיק ואינה מתקדמת לבית המשפט. רישומו של תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק מרישומי המשטרה.

25

2 . – רוב גדול של התיקים העוסקים בעבירות מין היעדר ראיות מספיקות בישראל נסגרים בשל קושי להציג ראיות. היעדר ראיות מספיקות אינו מעיד על כך שהפגיעה לא התרחשה או שהפוגע אינו אשם, אלא על כך שלא הצטברו מספיק ראיות להרשעה בבית משפט. זאת משום שעבירות מין נעשות לרוב בסתר ובמקרים רבים הראיה היחידה היא עדות הנפגעים עצמם. יש לציין כי במקרה של היעדר ראיות מספיקות, רישום התיק וסיבת הסגירה עדיין מתועדים ברישום החשוד במשטרה. 3 . – לשעבר עילת "חוסר עניין נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין לציבור", אשר שמה שונה בין היתר בשל הבעייתיות הנורמטיבית הכרוכה בביטוי "חוסר עניין" ביחס לנפגעי עבירה. גם עילה זו אינה מעידה על כך שהפגיעה לא התרחשה או שהפוגע אינו אשם. יש לציין כי גם במקרה זה, רישום התיק וסיבת הסגירה מתועדים ברישום החשוד במשטרה. – המשטרה מעדכנת את נפגעי העבירה בכתב בעילת שינוי עילת סגירת תיק יום 60 סגירת התיק. נפגע/ת עבירה יכול/ה להגיש ערר על עצם סגירת תיק עד מעת הסגירה. חשוב לזכור כי הגשת ערר דורשת מודעות ומשאבים שאינם תמיד עומדים לרשותם של נפגעי עבירה. עוד יצוין כי החוק קובע כי חשוד רשאי לפנות בבקשה לשנות את עילת סגירת התיק נגדו. לצד עילות אלו, ישנן עילות נוספות שעשויות להוביל לסגירת תיק, ובהן: התיישנות העבירה, מבצע העבירה אינו בגיל האחריות הפלילית, אי שפיות הדעת, מות החשוד או הנאשם, עבריין אינו נודע, וסמכות החקירה מצויה בידי רשות אחרת. כמו כן, ניתן לסגור תיק 'בהסדר מותנה' – במקרה זה נחתם הסדר עם החשוד ובו הוא מודה בביצוע העבירה וחותם על תנאים שעליו למלא, וכך נמנעת הגשת כתב אישום. הסדר זה נחתם רק בהתקיים תנאים מסוימים הנוגעים לחומרת העבירה, הרקע הפלילי של החשוד, ועוד. חשוב לציין כי לנפגעות ולנפגעי עבירה יש הזכות להביע את עמדתם בעניין הסדר עם פוגע/ים. גם מקרים בהם נפתח תיק ומוגש כתב אישום, עשויים שלא להסתיים במשפט אלא בהסדר טיעון (או 'עסקת טיעון), במסגרתו מודה הנאשם בעובדות כתב האישום בתמורה להקלה בענישה או הפחתת האישומים. כאמור, לנפגע העבירה זכות להביע עמדתו גם לעניין זה. . זו אינה טרמינולוגיה לסיכום, לסגירת תיק סיבות שונות, וההבדל ביניהן מהותי סגירת תיק משפטי איננה אישור לסגירת האירוע גם ברמה משפטית בלבד. , שכן ברוב המקרים היא אינה הוכחה לחוסר אשמה או לכך שאירוע הקהילתית הפגיעה היה בגבולות הנורמה הרצויה בקהילה.

26

תפקידו של צוות מוגנות באירוע של פוגע בקהילה

צוות המוגנות הוא הגורם הקהילתי שמתכלל אירוע של פוגע בקהילה; הוא הכתובת עבור הנוגעים בדבר ועבור חברי הקהילה. עם זאת, צוות המוגנות אינו גורם מטפל, ולשם כך יש להסתייע בגורמים מקצועיים. יש לזכור כי על צוות המוגנות לפעול כחוק. משבר כהזדמנות: חשיפת פוגע בקהילה, או הצטרפות או חזרה של פוגע לקהילה, הן אירועי משבר עבור הקהילה, ועיסוקם של אנשיה בנושא הוא מורכב ביותר. למרות זאת, משבר באמצעות פעולות הסברה הזדמנות ליצור מרחב קהילתי בטוח זה מהווה גם ותיווך של צוות המוגנות, שהוא בא כוח של הקהילה לפעול בנושא. באילו גורמים חיצוניים יכול צוות המוגנות להיעזר באירוע כזה? • צוות המוגנות אמור להיות בקשר עם המחלקה לשירותים חברתיים וגורמים נוספים. • הוועדה יכולה להזמין ייעוץ חיצוני, והוא יסייע לה בניהול מיטבי של האירוע. מול אילו גורמים בקהילה פועל צוות המוגנות, ובאיזה אופן? • עבודה פרטנית: מול הנפגעים ומשפחותיהם, מול הפוגעים ומשפחותיהם, ומול ההנהגה הקהילתית. בהקשר זה, יש להפריד בין אלו שמסייעים למעגלי הנפגעים לבין העוסקים במעגלי הפוגעים (ולהיפך). בה בעת צוות המוגנות יהיה הגורם המתכלל. • עבודה קהילתית: במעגלי הפגיעה השונים, מול בעלי תפקידים במערכות חינוך קהילתיות, פורמאליות ולא פורמאליות.

27

היערכות קהילתית מוקדמת תסייע להתמודד ביעילות עם אירוע חשיפה, חזרה או הצטרפות של פוגע לקהילה. עיקר עבודתו של צוות המוגנות הוא בשגרה – בבניית תשתית קהילתית של חוסן ומוגנות מינית, שמסייעים ליצור מרחב קהילתי בטוח. תשתית כזו תסייע בעת משבר כגון נוכחות פוגע בקהילה. במקרה של גילוי פגיעה, מומלץ למנות "מנהל אירוע" מקרב צוות המוגנות כדי למנוע סתירות בין הפעולות של גורמים שונים בקהילה. בהנהגה הבלתי פורמאלית עוד נציין כי מלבד צוות המוגנות, ראוי להסתייע גם (לדוגמה: תלמידי החכמים המנהיגים אותה בשלל נושאים או אדם של הקהילה מסוים הנחשב מורה הדרך שלה). הנהגה זו תקבל על עצמה את האחריות לביעור הרע הנורא – תופעת הפגיעות המיניות.

28

הנחיות לתגובה קהילתית בעת כניסת פוגע לקהילה לאחר סיום הליך משפטי או מיצויו

חלק זה מתייחס למקרים שפוגע שההליך המשפטי בעניינו הסתיים או לעקרונות מוצה, מעוניין לשוב לחברות בקהילה. ההנחיות שלהלן מתייחסות הקהילתיים שאנו ממליצים לקהילה לקבוע לפוגע המעוניין לחזור או להצטרף אליה. . זהו חלק לקבוע עקרונות אלו באופן ציבורי בפני הקהילה חשוב לא פחות מתהליך שבו קהילה מציבה רף ערכי ובאמצעותו מגדירה את המקובל והרצוי בתוכה. עקרונות אלו משדרים כי בקהילה פגיעות אינן מקובלות, ועל פוגעים לשלם מחיר כבד על מעשיהם. כך הקהילה מסייעת למנוע פגיעות עתידיות ויוצרת מרחב בטוח. הצבת העקרונות באופן ציבורי רלוונטית על אחת כמה וכמה במקרה השכיח שבו קהילות מתמודדות עם נוכחות פוגע בתוכן 'במעמד צד אחד', כאשר אי אפשר להגביל את מגורי הפוגע בתוכן, וכאשר הפוגע מתכחש לאירוע ולחשיבותו. יש לזכור כי תגובת האנשים לאירוע פגיעה היא הכלי החשוב ביותר של הקהילה, ובידי צוות המוגנות היכולת להשפיע על תגובה זו באמצעות פעולות . כך לדוגמה בחרו קהילות דתיות להתנגד של הסברה ושיח ובעבודה קהילתית להשתתפותו של פוגע בתפילה במניין, והן נמנעו מלתת לפוגע תפקידים בבית הכנסת. קהילות אחרות מנעו מפוגעים תפקידים ציבוריים או פומביים, ובחרו שלא להזמין אנשים שהואשמו בביצוע עבירות מין למופעי תרבות ורוח. העיקרון האתי החמישי – מתן נראות ההנחיות המובאות כאן מבוססות על . כלומר, השמעת קולם לפגיעה והכרה בה הם תנאי לחברות של פוגע בקהילה של נפגעים ונפגעות ודאגה לרווחתם הנפשית הן תנאי סף להתמודדות עם פוגע הנוקט צעדים לחזור לקהילה. יש לדאוג בכל עת כי לא תיגרם פגיעה נוספת לשלומם ולרווחתם של נפגעים, נפגעות ובני משפחותיהם.

29

תנאי סף מומלצים להצטרפות ו/או לחזרת פוגע לחברות בקהילה אם אלו מבחינתה של הקהילה, יש תנאי סף לחזרה של פוגע לחברות בתוכה. אינם מתקיימים, הקהילה אינה יכולה לקבל את חברותו של הפוגע: 1 . הסכמה של הנפגעים ומשפחותיהם לקיומו של תהליך זה. 2 . רצון כן של הפוגע להכיר בפגיעה ולתת לה נראות חברתית ופומבית. הכרה בפגיעה כוללת: • הכרה באחריות הפוגע לפגיעה והימנעות מהאשמת הנפגע/ת • הכרה פומבית בעובדות • הכרה פומבית בחומרת האירוע ובמעגלי הפגיעה השונים • הכרה פומבית באירוע כפגיעה מינית 3 . סיום ההליך המשפטי כולל ריצוי עונש ונתינת הפיצויים שנקבעו בחוק. יש להדגיש כנזכר לעיל – ריצוי עונש כחוק אינו תנאי מספק לחזרה לחברות בקהילה. הדבר נכון גם כשההליך המשפטי לא מוצה עד תום, שכן סגירתו של תיק היא אינה בהכרח 'תעודת יושר' לפוגע. הנחיות לתהליך חזרה של פוגע לחברות בקהילה, אם וכאשר תתקיים רק לאחר עמידה בתנאי הסף, אפשר ליישם את העקרונות המנחים הבאים בתהליך חזרה של פוגע לחברות בקהילה. יש להדגיש כי מבחינה משפטית אין לפוגע שום מחויבות לקבל על עצמו דברים אלו, והתהליך כולו הוא וולונטארי, אם מתקיים. 1 . חזרה לחברות בקהילה יכולה להתבצע רק בהדרגתיות. 2 . התהליך יתקיים רק באופן ישיר, בין הפוגע לצוות המוגנות, ללא מתווכים ומליצי יושר. 3 . התהליך הוא קונקרטי, ולו שלבים ולוחות זמנים; זהו אינו תהליך מופשט או רוחני. 4 . התהליך כולל הסכמה של הפוגע לקבל על עצמו פיקוח קהילתי.

30

כך לדוגמה, חזרה לבית הכנסת תיעשה בשלבים. בשלב הראשון יסכימו לבואו של הפוגע לבית הכנסת; בשלב השני הוא יצורף למניין; בשלב השלישי יעלה לתורה, וכן הלאה. צריך לקבוע מראש לוח זמנים ואמות מידה שלפיהם הקהילה תכריע אם הפוגע עומד בתנאים. בסעיף זה של המתווה אנו קוראים לתפיסה הוליסטית יותר של פגיעות מיניות כבעיה חברתית כוללת, ולא רק כאירוע אישי או משפחתי. על כן אנו מבקשים להציב רף ערכי שיתחם את הגבולות של הקהילה במקרים של הצטרפות או חזרה של פוגע.

31

המלצות להתערבות ולניטור במרחבים קהילתיים מקוונים

באירוע פגיעה או נוכחות פוגע בקהילה, יש לתת את הדעת על המרחבים המקוונים הקיימים בקהילה, ועל האופן שהאירוע בא ליד ביטוי באמצעותם. להלן, נציע המלצות למיפוי ולהתמודדות ראשוניים באירוע של פגיעה או נוכחות פוגע בקהילה במרחבים המקוונים.

שלב המיפוי •

– מהם המרחבים הדיגיטליים בקהילה (קהילנט / וואטסאפ / מרחבים פייסבוק)? מהן תתי־הקהילות הקיימות באופן מקוון (לדוגמה – קבוצות לפי גיל או מגדר, קבוצות של בוגרי הקהילה או קבוצות אזוריות). יש להבחין בין מרחבים דיגיטליים של מבוגרים לבין מרחבים דיגיטליים של נוער או ילדים, הדורשים מענה שונה. • – יש לשאול את השאלות הבאות: חשיפה – מהו המידע שפורסם במרחבים הדיגיטליים השונים בנוגע לאירוע או לנוכחות הפוגע? – מהם הפרטים שפורסמו? מי פרסם? – עד כמה המידע שפורסם הוא אמין? – האם פורסם מידע חושפני/פולשני או תיאורים גרפיים? האם החשיפה הייתה מותאמת לקטינים? האם פרסום המידע עצמו היה אירוע פוגעני? – מהו היקף החשיפה בקהילה למידע שפורסם עד כה?

32

המלצות להתמודדות עם אירוע פוגע בקהילה במרחבים מקוונים מרחבים מקוונים יכולים לשמש את הקהילה בהחזרת תחושות השליטה והחוסן ובהגברת מודעות לחשיבותו של מרחב קהילתי בטוח ונקי מפגיעות. להלן שני אמצעים שיסייעו בכך: • – בייחוד במרחבים הדיגיטליים, חשוב להבהיר מהי לתת כתובת לפניות הכתובת לקבלת מענה קהילתי לאירוע, עבור ילדים, נוער, הורים וחברי קהילה נוספים. הכתובת משדרת את שליטת הקהילה באירוע, וכך מפחיתה חרדה. כמו כן, הפניה קונקרטית לאנשים שיענו לשאלות תפחית חיפוש מידע במקורות לא אמינים. אפשר לגייס שגרירים קהילתיים למרחבים הדיגיטליים, והם יתווכו את הכתובות הקהילתיות, ידאגו למינון נכון ובטוח של מידע ויתריעו בפני צוות המוגנות על אירועי התלהמות והצפה. • – הודעה מסודרת על אירוע המשבר, מעורר למסור הודעה מסודרת החרדה, שעובר על הקהילה משדרת אף היא לקהילה כי האירוע בשליטה. היא יכולה לכלול: 1 . – מידע שחשוב ואפשר למסור לציבור מידע קונקרטי על האירוע יש באופן מסודר. דף המסרים יכיל מידע איכותי, מהימן וחיוני בלבד. לזכור כי המידע שנמסר לקהילה צריך לעמוד בדרישות החוק ובצו . איסור הפרסום, וכי כדאי להסתייע בייעוץ משפטי כמפורט לעיל יודגש כי יש לפרסם אך ורק מידע המקדם מוגנות בקהילה. 2 . – כלים לשיח בין הורים לילדים על האירוע, כולל הפניה מידע מקדם למענה מקצועי ברמה אזורית או ארצית

33

מידע חשוב

חשוב לדעת – אפשר לבטח את עבודת צוות המוגנות ביטוח של צוות המוגנות ('ביטוח נושא משרה') עשוי לאפשר לצוות חופש פעולה ומחשבה ולהפחית חשש מפני תביעות דיבה ואחרות. מומלץ לבצע את הביטוח דרך הקהילה ומוסדותיה או דרך המועצה או אגף הרווחה. חשוב לדעת – אפשר להסתייע בייעוץ משפטי עבור עבודת צוות המוגנות יועצים משפטיים במרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מלווים נפגעות ונפגעי עבירה בהליך פלילי, מעניקים ידע חיוני ונמצאים בקשר עם גורמים שונים. קהילות יכולות גם הן להיעזר במרכזי הסיוע בנושא זה. בקהילות שונות קיים ייעוץ משפטי בתשלום קבוע, ואפשר להשתמש בו גם בתחום זה. כדאי לברר עם מנהלי הקהילות.

חשוב לדעת – אפשר להיעזר בידע ובניסיון המצטברים של קבוצות הוואטסאפ של ועדות המוגנות

34

לקריאה נוספת

לכל המעוניינים להעמיק בגישה ובידע המובאים במתווה, להלן רשימת מקורות נבחרים שהיו הבסיס התיאורטי והאמפירי לכתיבתו.

בעברית דוח הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות .)2021( מכון חרוב ואוניברסיטת תל אביב . 2021 – ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות https://user-1723486.cld.bz/haruv-report-2021 ריכוז נתונים על עבירות מין בדגש על .)2021( מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבירות כלפי נשים. https://main.knesset.gov.il/activity/info/research/pages/incident. aspx?ver=2&docid=58442d04-69ef-eb11-8114-00155d0aee38 ). פגיעה בילדים כאירוע משברי בקהילה: השפעת פגיעה 2022( ' פיאמנטה, י .13–9 , 23 , נקודת מפגש מינית על הקהילה ותפקידו של צוות מוגנות. /https://user-1723486.cld.bz/haruv-nekudat-mifgash-23/8 ). ועדות מוגנות – שותפות לדרך: הובלת פרויקט ועדות 2019( ' פרנקנבורג ר .55–52 , 16 , נקודת מפגש מוגנות קהילתי בשיתוף הרשויות ומתנדבים בקהילות. /https://user-1723486.cld.bz/haruv-nekudat-mifgash-16/52 שרלו, י'. התמודדות ראויה עם פגיעות מיניות בעולם הדתי. אתר צוהר. https://ethics.tzohar.org.il/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93 %D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99%D7%94- %D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%95 %D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA- /%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D

35

באנגלית Attrash-Najjar, A., & Katz, C. (2023). The social response to child sexual abuse: Examining parents, perpetrators, professionals and media responses as described in survivors’ testimonies to the Israeli .Independent Public Inquiry. Child Abuse & Neglect, 135 , 105955 Cortoni, F., Babchishin, K. M., & Rat, C. (2017). The proportion of sexual offenders who are female is higher than thought: A meta-analysis. . Criminal Justice and Behavior, 44 (2), 145–162 Katzenstein, D., & Fontes, L. A. (2017). Twice silenced: The underreporting of child sexual abuse in Orthodox Jewish communities. . Journal of Child Sexual Abuse, 26 (6), 752–767 Kenny, M. C., & Wurtele, S. K. (2012). Preventing childhood sexual abuse: An ecological approach. Journal of Child Sexual Abuse, 21 (4), .361–367 Robertson, A. L., Harris, D. A., & Karstedt, S. (2023). “It’s a preventable type of harm”: Evidence-based strategies to prevent sexual abuse in .schools. Child Abuse & Neglect, 145 , 106419 Schober, D. J., Fawcett, S. B., & Bernier, J. (2012). The Enough Abuse Campaign: Building the movement to prevent child sexual abuse in .Massachusetts. Journal of Child Sexual Abuse, 21 (4), 456–469

36

נספחים

תפקידם של צוותי מוגנות יישוביים צוות מוגנות הוא ועדה קהילתית המורכבת מפעילים מהו צוות מוגנות? מתנדבים שהם חברי קהילה מרקע מקצועי מגוון – רוחני, משפטי, טיפולי, חינוכי, בריאותי ועוד. לרוב, ועדת היגוי בקהילה ממנה את חברי הצוות והנהלת היישוב מאשרת את המינוי. תפקיד הצוות הוא כפול: מחד גיסא – לקדם מודעות לנושאים של מניעה, מוגנות קהילתית וחינוך למיניות בריאה באמצעות סדנאות והרצאות; מאידך גיסא – לשמש כתובת לא פורמאלית להתייעצות ולדיווח במקרה של חשד לפגיעה שחובת דיווח לא חלה עליה, ולתת תמיכה רגשית בנפגעים שיש חובת דיווח בעניינם והם מטופלים ברשויות הרווחה והחוק. עובדת סוציאלית קהילתית מהמחלקה לשירותים חברתיים מלווה את הצוותים. קהילות קטנות ומגובשות מתמודדות לא פעם עם חשד לפגיעה במשפחה או במרחב הציבורי. החשוד בפגיעה וכן הנפגע הם חברי הקהילה והשפעת הפגיעה דומה מאוד באופייה לפגיעה בתוך המשפחה (גילוי עריות). אנשי הקהילה מחויבים לחוק ולכן מחובתם ומזכותם לפנות לסיוע חוקי (חוק הנוער [טיפול והשגחה] וחובת הדיווח). צוות המוגנות פועל במקרים שחוקים אלו אינם חלים (למשל: הפוגע אינו אחראי לילד, ההורים אינם רוצים להגיש תלונה). צוות המוגנות שואב את כוחו ממעמדו הערכי והחברתי בקהילה. הוא נותן מענה לתהליכים ולאירועים קהילתיים הנובעים מהפגיעה או לחלופין מנגיש את המהלכים החוקיים ומלווה את הנפגע בהליך החוקי הטיפולי. הלכידות החברתית ביישובים היא כוח קהילתי מניע, שיכול לסייע לקהילה אך גם יכול ליצור אווירה קשה עקב אירועים שקורים בה. תפקיד מובילי הקהילה להיעזר בלכידות החברתית ובעזרה הדדית, ליצור מוגנות בקהילה ולטפל באירועים אלימים בדרך "וביערת הרע מקרבך".

37

בשביל מה צריך צוות מוגנות ביישוב?

מאפייני הפגיעה וגורמים קהילתיים יכולים להנציח את הפגיעה ולהשאירה סמויה מן העין. תפקיד הוועדה להתמודד עם הפגיעה תוך התייחסות למאפיינים הבאים: מאפייני הפגיעה: 1 . אשמה שהקורבנות מרגישים 2 . בושה לדבר על נושאים אלו 3 . שיפוטיות חברתית כלפי הנפגע/ת וחשש מסנקציות חברתיות 4 . בדידות 5 . השתקה מצד הקהילה ומובילי דעת הקהל בה 6 . חשש של הנפגע/ת מהפוגע הגורמים להשתקה בקהילה: 1 . בושה של הקהילה שהרע יצא מקרבה ("לא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ") 2 . חוסר אמון שדבר כזה קרה "בחצר האחורית" 3 . דינאמיקה במשפחה: כולם מכירים את כולם, כולל משפחת הנפגע והפוגע 4 . חשש לחשיפת הנפגע/ת 5 . הפרת הלכידות החברתית: כשמשהו מאיים, הנטייה היא להדיר או להאשים את הגורם שמפר את הלכידות 6 . מעגלי הפגיעה: הנפגע, המשפחה, המעגל החברתי הקרוב, בעלי התפקידים והקהילה

38

הצעות לחברי ועדה אפשריים: • רכז/ת קהילה • אנשים מתחום הטיפול / החינוך / מערכת המשפט • דמויות מוערכות ונגישות בקהילה

• הרב – לפעמים מעורב כחלק מהוועדה ולפעמים מסייע מחוץ לוועדה • כל יישוב יחליט על חברי צוות המוגנות לפי שיקולי הקהילה ומשאבי האנוש שלה תפקידי הוועדה: • לבנות תוכנית מוגנות קהילתית בשגרה • להעלות מודעות לנושא מניעת פגיעה, באמצעות הרצאות בנושא, לכלל התושבים ולקבוצות גיל לפי צרכים שונים ומשתנים בשגרה • לטפל במקרים שאין חובת דיווח • לסייע לנפגע ולמשפחתו כך שלא יישארו לבד מול הפוגע • לסייע לפוגע ולמשפחתו כדי ליצור מוגנות, אך לא על חשבון הנפגע • ליצור ולשמר אווירה של אפס סובלנות לגילויי פוגענות ביישוב • לנהל את האירוע מבחינה קהילתית תוך היוועצות בדמויות מפתח נוספות בקהילה • להיות גורם לא פורמאלי שמייעץ לנפגע בנוגע לזכויותיו ולשירותים העומדים לרשותו • להיות גוף מנהיגותי שיוכל לסייע לגורמים הפורמאליים בעבודתם • להיות צוות מייעץ למזכירות היישוב, שצובר ניסיון וידע בהתערבויות הקשורות לפגיעות מיניות

39

עקרונות העבודה של הוועדה: • הוועדה שואבת את כוחה מהמנדט שהיא מקבלת מהקהילה אך אינה מחליפה את ההליך החוקי • מטרתה להפסיק את הפגיעה • היא תנקוט עמדה מוסרית ואפס סובלנות לפגיעה • היא תפעל בסודיות • הנפגע יעודכן בתהליכים הקהילתיים המתקיימים עקב הפגיעה • היא תפעל בעבודת צוות • הצוות בלבד יתערב מול הקהילה ומוסדותיה

40

41

לתגובות ניתן לפנות לטלי שלומי ונעמי גוטמן talis@haruv.org.il בכתובת:

42

9765418 האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים מכון חרוב, 077-5150304 • פקס 077-5150300 ’ טל

haruvinstitute www.haruv.org.il

youtube